מוות עם ארבעה מדחפים: האם רחפן יכול לחסל ראש ממשלה?

רחפנים, פוקימונים ומתנקשים

בסוף השבוע האחרון עמד ניקולס מדורו, נשיא ונצואלה, על במה וסקר מצעד צבאי. לפתע צצו מעליו שני רחפנים קטנים שנשאו מטעני נפץ; שניהם התפוצצו רחוק מדי מכדי להזיק לו, אך עדיין עוררו פאניקה רבתי וגרמו לפציעת כמה חיילים. מי שלח אותם? לא ברור, אך מדורו מיהר להאשים את נשיא קולומביה, כפי שהוא עושה בכל פעם שקורה משהו רע בוונצואלה. עד כמה קל להפוך רחפנים לנשק התנקשות, ומה ניתן לעשות כדי לעצור אותם?

רחפני חובבים הם מוצר צריכה שאפשר להשיג כמעט בכל מקום בעולם. הדגמים המתקדמים יותר נועדו לשאת מצלמות שמשקלן עומד על 100 עד 200 גרם - ואין להם בעיה לשאת למשל, רימון רסס M26, ששוקל 168 גרם, בצירוף מנגנון פשוט שישלוף לו את הנצרה. לצערנו, רימוני רסס הם אמצעי לחימה נפוץ ביותר בכל העולם. מה קיבלנו? פצצה מעופפת זולה ונגישה.

העניין הוא שרחפני החובבים לא יכולים לשאת גם מצלמה וגם חימוש, כך שהמפעיל יצטרך לשלוט בכלי מטווח ראייה, כמו בימים שלפני רחפני המצלמות. בצורה זו, הסיכון למתנקש הוא גדול למדי: טווח ההפעלה האפקטיבי של הרחפן עומד על כ-150 מ' לכל היותר. זהו טווח קצר משל רובה צלפים, אך הרבה יותר קל להשיג רחפן ורימון מאשר נשק צליפה מתאים.

לא, לא קשה לנסות להוציא לפועל התנקשות מבוססת רחפן, אך לשיטה זו יש מגבלה גדולה מאוד: רימונים הם חימוש סטטיסטי, שמפזר רסס בצורה לא אחידה, כך שלא ידוע כמה רסיסים, אם בכלל, יפגעו במטרה. ושליטה מרוחקת ברחפן מוגבלת בראות שבאותו היום, תאורת הסביבה, הפרעות כחוטי חשמל ועמודי תאורה ועוד. הסיכוי של ניסיון התנקשות כזה להצליח הוא נמוך ביותר, וכנראה שהאפקט שלו יהיה בהלה ציבורית ולא חיסול מוצלח של היעד המבוקש.

מה יכולים לעשות מאבטחי אח"מים נגד התנקשות מבוססת רחפן? כמעט כלום; אם יופעלו בקרבת האח"מ חוסמי תדרי שליטה ברחפנים, יושפעו גם מכשירים אחרים שפועלים בתדרים דומים, ביניהם מכשירי קשר מסוימים ואפילו תשתיות תקשורת אלחוטיות. ואף אחד לא רוצה להיות הפוליטיקאי הזה שכשהוא מגיע לבקר, טלפונים מתחילים לקרטע ורשתות עושות בעיות.

אבל עניין ניסיון ההתנקשות מעלה בעיה חמורה בהרבה: מר מדורו הנכבד הודיע שלא ינוח עד שיתפוס את הנבל שניסה לחסל אותו - ובפועל, יש סיכוי נמוך מאוד שזה יקרה. למה? משום שיש כל כך הרבה רחפנים, כל כך הרבה מפעילים ולך תדע מי זה שקם בבוקר והחליט לקפד את הנשיא.

הבעיה הזו אינה ייחודית לוונצואלה: בכל העולם יש המוני רחפנים מבלי שמתבצע רישום מסודר שלהם, ניטור של השימוש בהם או מניעת נזקים שהם מביאים - מפגיעה בפרטיות הציבור ועד הפרעה לכלי טיס. כשלא ניתן לקשור בין רחפן, המפעיל שלו והבעלים שלו, ישנו פתח לשימוש פלילי - מהצצה לשכנים ועד הברחת סמים ואפילו התנקשויות. נכון להיום, אין פיתרון אמיתי לכך, משום שרגולטורים עדיין לא יודעים מה לעשות עם הכלים האלה: מה ההבדל בין רחפן מקצועי קטן ורחפן חובבים? עד כמה יכול כל סוג להיות מסוכן, ולחייב פיקוח? אני חושב שהפיתרון יוכל לבוא בצורת רשת IFF אליה יחוברו כל הרחפנים כתנאי לייבואם ומכירתם. IFF היא שיטת תקשורת בין כלי טיס, שמאפשרת לגלות את זהותו של כל מטוס. ברגע שמתקבלת קריאת זיהוי באנטנת ה-IFF, ישודר אות שמהווה תעודת זהות לאווירון. לדעתי, רחפנים צריכים להסתובב כשהם משדרים את "שמותיהם" בצורה קבועה, קצת כמו פוקימונים מעופפים. בצורה זו, אפשר יהיה לדעת מי מפעיל כל רחפן ולמצות עמו את הדין במקרה הצורך.

מקום רע באמצע

סמסונג נכנסת לתקופה בעייתית: היא עדיין שולטת בטבלת מכירות הסמארטפונים, אך מכשיר הדגל S9 לא מספיק מעניין את הצרכן ועד כה, רשם מכירות בשפל שלא נראה מאז 2012. בינתיים, וואווי שועטת קדימה ועוקפת את אפל במכירות ואף מתחילה להתקרב לסמסונג - ועוד בלי פעילות נרחבת בשוק האמריקאי. סמסונג לא תוכל להציג חדשנות כובשת עד לגלקסי S10 של השנה הבאה, והרבה יכול לקרות בינתיים. במיוחד, בהתחשב בכך שהחברה תקועה במרכזו של שדה קרב: מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב על סין.

סמסונג חייבת קשר טוב עם סין, שכן חלק עצום משרשרת הייצור והלקוחות שלה נמצאים שם. יש לה מערכי ייצור גדולים בויאטנם ובהודו (שם הקימה את מפעל הטלפונים הכי גדול בעולם), כך שהיא פחות תלויה במפעלי הרכיבים הסיניים, אך עושה איתם עסקים. סין, מצידה, מנסה לצמצם תלות בספקים מחו"ל כדי לשפר את עצמאותה הטכנולוגית והכלכלית; הממשלה מציעה מענקים לחברות שמפתחות מעבדים, טכנולוגיות AI ותשתיות תקשורת אלחוטית. סמסונג, שפעילה בתחומים אלה ברמות שונות, צפויה להיפגע - כל ספק שירצה לשפר את קשריו עם השלטון הסיני צפוי ללכת על תוצרת מקומית ולא על הרכיבים מקוריאה.

סמסונג חייבת לשמור גם על קשר טוב עם ארה"ב, משום שזה שוק מפתח שמכניס לה הרבה כסף (כרבע מהכנסותיה ב-2017 הגיעו משם), והיא עצמה תלויה ברכיבים של חברות אמריקאיות - למשל, מעבדי קוואלקום; החברה בונה מעבדים בעצמה, אך לא בהיקף מספק ולכן נדרשת לקנות צ'יפים רבים מהספקית. עדיין לא ברור כיצד תתמרן החברה את פעילותה בין שתי המעצמות, מבלי לספוג נזקים. כמה מהקצוות שלה כבר נחרכו - למשל, עסקי מכונות הכביסה שלה צפויים לחטוף מכה קשה בארה"ב בעקבות מכס חדש של 50%.

כדי להימנע מפגיעות, הגדילה החברה את מאמצי השתדלנות שלה בוושינגטון ובבייג'ינג כאחד, תוך שהיא מחפשת דרכים לניצול הזדמנויות שמעורר המשבר. למשל, החברה הגדילה את פעילות צוותי התקשורת והרשתות שלה - פעילות קטנה יחסית - בארצות הברית, בעקבות האיסורים שהוטלו על שימוש במוצרי וואווי ו-ZTE. אם תשכיל סמסונג לנצל וליצור הזדמנויות שכאלה, תוכל לעבור את מלחמת הסחר בשלום; אחרת, תיכנס למשבר פיננסי ותדמיתי כאחד, ממנו ירוויחו יריבותיה בשווקי המכשירים והרכיבים כאחד.

קצרצרים

1. שישה מחוקקים אמריקאים ביקרו את הדיווח לפיו גוגל מפתחת גרסה מצונזרת למנוע החיפוש שלה, כדי לשוב ולפעול בסין. המחוקקים - ביניהם גם רפובליקנים וגם דמוקרטים - טענו שפיתוח כזה יקדם פגיעה בזכויות אדם. הם הזכירו את יציאת גוגל מסין לפני שמונה שנים ותהו מה השתנה מאז ולמה ויתרה החברה על ערכיה. ואם לא די בכך - שאלו האם גוגל תחייב את עובדיה לעבור הדרכה על "ערכי תקשורת מרקסיסטיים", דרישה מכל חברה שמציגה תוכני חדשות בסין. אז יש לי חדשות עבורם: גוגל מתה לחזור לסין. יש כל כך הרבה כסף בשוק הזה שאף אידיאל דמוקרטי לא יעזור. ואם כבר, לא ברור עד כמה אכפת למחוקקים מזכויות הגולש הסיני, ועד כמה הם קופצים על עגלת מלחמת הסחר עם סין במטרה לקבל תשומת לב.

2. ממשלת הודו שוקלת תוכנית הגנת פרטיות חדשה, שתהיה דומה ל-GDPR בצירוף רכיב אחד: חיוב חברות אינטרנט להחזיק מידע על אזרחיה אך ורק בשרתים בשטחה. כן, כמו רוסיה וסין. הודו היא שוק חשוב מאוד עבור פייסבוק, גוגל והאחרות משום שהוא עדיין צומח ומתפתח ומהווה פוטנציאל רווח גדול, לעומת הרוויה היחסית באירופה וארה"ב. בשלב זה נמצא החוק עוד בתנור, ולא יגיע לשטח לפני 2022.

3. בנק וולס פארגו דיווח ל-SEC שחווה תקלת תוכנה מצערת, בגללה 625 מלקוחותיו לא קיבלו אישור למשכנתאות שלהם. הבאג השפיע על לקוחות בין 2010 ל-2015, ומה שעבור וולס פארגו היה אי נעימות, היה טרגדיה לאנשים שמאחורי המספרים; כמה מהם אף איבדו את בתיהם. אי אפשר לקשור את התקלה חד משמעית לאובדן הבתים, אך לפי הערכות, וולס פארגו היה מוקד מימון מרכזי עבור כמה מהמסכנים - והבאג כנראה השפיע על עיקול ביתם.

4. איש הימין הקיצוני אלכס ג'ונס חטף מכה קשה: לאחר שיוטיוב הסירה חלק מהסרטונים שלו בעוון הסתה ואפילו פייסבוק נעורה מתנומתה והזהירה אותו, החליטה אפל להסיר מאייטיונס את פודקאסט תוכנית הרדיו שלו. ג'ונס החל את דרכו כשדרן וחלק גדול מהקהל שלו נשען על הפודקאסטים הללו לצריכת התכנים שהוא מעלה. בין השאר, מפיץ ג'ונס פייק ניוז על מעורבות הילרי קלינטון בסחר בבני אדם, מציג מקרי טבח בבתי ספר כמזויפים ושולף עוד השמצות הזויות רבות. לג'ונס יש חברים טובים בוושינגטון, שכן הוא נחשב לאחד הקולות הבולטים בקרב הימין הקיצוני - זרם שזוכה לעידוד לא מבוטל מממשלת ארה"ב עצמה.