אפס היתרים לעבודה בשבת מחממים את הבחירות לרשויות

המאבק על השבת רשם התחממות נוספת השבוע, עם הפרסום כי שר הפנים אריה דרעי החליט לא לאשר חוקי עזר עירוניים שיאפשרו הפעלת מרכולים בחמש ערים חילוניות. מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן שלח בחודשים האחרונים מכתבי סירוב ברוח זו לעיריות ראשון לציון, גבעתיים, הרצליה, חולון ומודיעין. במרכז השלטון המקומי הודיעו שיעתרו נגד דרעי לבג"ץ.

מה שמחמם מאוד את מאבקי השבת היא העובדה שאנחנו בשנת בחירות כפולה ‑ לכנסת ולרשויות המקומיות. לראשי הערים יש עניין בפרסום לוחמני לקראת הבחירות הצפויות להם בנובמבר. זו הסיבה שיו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ומהאנשים החזקים בליכוד, מוביל מאבק במפלגות החרדיות הנחשבות לשותפות הטבעיות של מפלגתו. לביבס אין ברירה. במודיעין החילונית גרים לא מעט "פליטים" מירושלים שחוששים מכל סימן להתחרדות.

העתירות הולכות ומתרבות

חוק המרכולים שאושר ב־9.1.2018 קובע שחוקי עזר עירוניים המאפשרים פתיחת חנויות בשבת יחייבו אישור של שר הפנים. יתרה מזאת, הוא קובע כי שר הפנים לא יאשר פתיחת חנויות בשבת אלא כדי "לספק צרכים חיוניים ובהיקף המזערי הנדרש". החוק אינו משפיע על פתיחת חנויות בתל אביב, כי חוק העזר בתל אביב כבר אושר, אך הוא משפיע על חוקי עזר עתידיים ברשויות אחרות.

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2014 מגלה שבכל הערים הלא־חרדיות שהשיבו לפנייה יש חוקי עזר שאוסרים על הפעלת עסקים בשבת. למרות זאת התפתח ברבות מהן סטטוס קוו שלפיו חנויות נוחות ומרכולים פועלים בשבת. משמעות חוק המרכולים היא שגורמים חרדיים יוכלו לעתור לבג"ץ נגד עיריות אלו בדרישה לאכוף את האיסור, והפעם העיריות לא יוכלו להתקן את חוקי עזר, כפי שעשתה תל אביב ‑ משום ששר הפנים יוכל לסכל זאת.

כדי לקדם את רוע הגזירה, חמש ערים חילוניות חוקקו סמוך לאישור חוק המרכולים חוקי עזר שמאפשרים פתיחת מרכולים וחנויות נוחות באזורי התעסוקה ובמרכזי העסקים, ושלחו אותם לאישור שר הפנים. רק בחודשיים האחרונים השיב סוף־סוף מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לחמש העיריות, כי שר הפנים אינו מאשר את חוקי העזר האלה.

בינתיים, העתירות נגד חוק המרכולים מתרבות. יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון עתרה נגדו יום לאחר שאושר. גם עיריות ראשל"צ וגבעתיים כבר עתרו, ומרכז השלטון המקומי הודיע שיעתור. השאלה הראשונה שבג"ץ יצטרך להכריע בה היא אם חוק המרכולים תקף, או כלל לא חוקתי, כפי שטוענת גלאון, "לאור פגיעתו הקשה בזכויות היסוד של אזרחי מדינת ישראל".

שאלה עקרונית שמעורר מאבק המרכולים היא מידת האוטונומיה של הרשויות המקומיות. במרכז השלטון המקומי טוענים שהחלטת דרעי לא לאשר את חוקי העזר היא "התערבות פוליטית גסה בניהול הרשויות, פגיעה בדמוקרטיה ובתושבים, והחזרת המדינה לימים חשוכים". 58 ראשי רשויות מקומיות שלחו בעבר מכתב לראש הממשלה נתניהו, וטענו ש"חוק המרכולים מלאים את סמכויות הרשות המקומית".

הפגנה באשדוד נגד חוק המרכולים, יוני 2018 | צילום: גדי קבלו

השאלה השנייה שבג"ץ יצטרך להכריע לגביה היא ממתי חוק המרכולים תקף. חוקי העזר של העיריות השונות אושרו ימים ספורים לפני או אחרי שהוא אושר, ולפני פרסומו ברשומות. עד אישור חוק המרכולים, החוק קבע שחוקי עזר ששר הפנים לא דחה תוך 60 יום נכנסים לתוקף. מאחר שמשרד הפנים השיב לעיריות בשיהוי של הרבה יותר מחודשיים, במרכז השלטון המקומי טוענים שכל חוקי העזר החדשים כבר תקפים.

חוק המרכולים לעומת זאת קובע ששר הפנים לא יאשר פתיחת חנויות בשבת אלא כדי "לספק צרכים חיוניים", ותשובת משרד הפנים לרשויות התבססה במידה רבה על כך שלא הוכיחו צרכים מיוחדים. את עמדת משרד הפנים מחזק יועמ"ש משרד הפנים עו"ד תומר רוזנר, שטען בעת חקיקת חוק המרכולים שלחוקי העזר החדשים של הרשויות לא יהיה תוקף.

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי | צילום: עמית שעל

תל אביב מושכת זמן

בינתיים נמשך המאבק על סגירת יותר ממאה מרכולים בתל אביב. על פי הערכות יש בעיר כ־280 עסקים שפועלים בשבת, בעוד חוק העזר שאישר בג"ץ מאפשר פתיחת 164 בלבד. במרץ הגישו בעלי מכולת והתאחדות הסוחרים עתירה מנהלית נגד אי יישום החוק, באמצעות עו"ד דוד שוב. הם התמקדו בין היתר בסניף טיב טעם ברמת החייל, המשתרע על 5,000 מ"ר, שממשיך לפעול בשבת אף שהחוק מאפשר זאת רק לחנויות בשטח 500 מ"ר. בעתירה מצוין שבסניף זה "ראש העירייה נוהג לערוך קניות בקביעות".

מתי תתחיל העירייה לחלק רישיונות לפתיחה בשבת, ולסגור את החנויות שלא יקבלו רישיון? אין ספק שלא לפני הבחירות. מנכ"ל העירייה רובי זלוף טוען במכתב כי לאחר שנועץ בחטיבת המחשב ובאגף רישוי עסקים, הגיע למסקנה שיוכלו להתחיל לקלוט בקשות לרישיון בתחילת 2019. היכן שיהיו יותר חנויות מרשיונות, יוצע לבעלי העסקים להסכים על תורנות. אם לא יסכימו, ייערכו במרץ הגרלות. הנימוק: "מדובר בהסדר מורכב ליישום", שמחייב פיתוח מערכת מחשוב חדשה. זלוף אף מציין שבשל הקשיים שעלולים להתגלות בבניית המערכת ייתכנו עיכובים נוספים. בכיר בעירייה הסביר ל"כלכליסט" ש"זה לא בראש סדר העדיפויות". בהחלט ייתכן שלעירייה יהיה יותר נוח אם בג"ץ יכריח אותה ליישם את החוק. עו"ד שוב מגדיר את תשובת זלוף כ"עוד משחק מבית מדרשה של העירייה".