אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התעשיינים דורשים העדפת ישראלים גם במכרזי שירותים צילום: אופיר אייבי

בלעדי לכלכליסט

התעשיינים דורשים העדפת ישראלים גם במכרזי שירותים

הדרישה היא להרחיב ההעדפה הקיימת עד פער של 15% במכרזי מוצרים. באוצר התנגדו בעבר לייקור בהיקף כזה. מחר צפוי מפגש פסגה עם כחלון וניסנקורן

07.08.2018, 08:22 | אמיתי גזית

משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים מקדמים העדפה של יצרנים ישראלים עד פער מחיר של 15% במכרזים ממשלתיים לאספקת שירותים ו־BOT. כיום קיימת העדפה כזאת בחוק המכרזים, אך רק במקרים של רכישת מוצרים. הסוגיה תעלה בדיון שייערך מחר ובו ישתתפו גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון.

קראו עוד בכלכליסט

על פי תקנות מ־1995 בחוק חובת המכרזים, המדינה וגופים ציבוריים מחויבים לשקלל הצעות של ספקים ישראלים כשוות בפרמטר המחיר לאלו של ספקים זרים - אם המחיר שמציע החברה הישראלית אינו יקר ביותר מ־15%.

תקנות אלה חלות רק על מכרזים לרכישת טובין - כלומר מוצר - ולא במכרזים לאספקת שירותים. תקנות אלה אינן חלות על מכרזי BOT (ר"ת של Build Operate Transfer) - מכרז בו הזוכה בונה מתקן ציבורי, מפעיל אותו למשך כמה עשרות שנים בדרך כלל 35-25 שנים, ומחזיר את המתקן בתום התקופה לבעלות המדינה. כך לדוגמא הוקם ומופעל כביש 6.

התעשיינים טוענים כי הגדרת מכרזים כ־BOT או מכרזי שירות מאפשרת למדינה להתחמק מחובתה להעדיף ספקים מקומיים. כך למשל מכרז פעיל היום לגדרות ביטחון מוגדר מכרז למתן שירות להתקנת גדרות - כלומר לא המדינה קונה את הגדר (טובין), אלא הזוכה במכרז שאינו מחויב בחוק חובת מכרזים ולפיכך הוא אינו כפוף לחובה להעדפת תוצרת כחול־לבן.

שר הכלכלה אלי כהן. תיקונים דרמטיים, צילום: עמית שעל שר הכלכלה אלי כהן. תיקונים דרמטיים | צילום: עמית שעל שר הכלכלה אלי כהן. תיקונים דרמטיים, צילום: עמית שעל

שינוי החוק כך שהוא יחול גם על מכרזי שירות אמור למנוע את המצב הזה. במידה שלא יוסכם להכיל את החוק באופן גורף על מכרזי שירות, התעשיינים מבקשים כי כל מכרז יפוצל כך שיהיה מכרז למתן השירות ומכרז נוסף לרכישת הסחורה שנדרשת לאספקת השירות. למשל על פי הצעתם במקרה של גדרות הביטחון, יהיה מכרז לבחירת החברה שמספקת את שירותי ההתקנה ומכרז לקניית הגדרות. הצעה הזו עלול לסרבל את המכרזים.

על פי דו"ח של התאחדות התעשיינים מ־2014 ההיקף הכספי השנתי של מכרזי BOT עמד באותה תקופה על כ־30 מיליארד שקל. לפי הדו"ח ההיקף הכספי של כלל הרכש הציבורי עמד באותה עת על כ־120 מיליארד שקל וכיום מעריכים כי הוא בסביבות 140מיליארד שקל.

על שולחן הדיונים יעלו הצעות נוספות שלטענת התעשיינים נועדו לחזק את התעשייה הישראלית, אך יש להן גם השלכות כלכליות על המשק. התעשיינים מבקשים להחיל את החובה להעדיף תוצרת כחול לבן על כל הגופים המתוקצבים על ידי המדינה ובהם תאגידים עירוניים, קופות החולים, מוסדות אקדמיים, חברות האוטובוסים ועוד - סך הכל כ־3,000 גופים. גורם במערכת הבריאות אמר ל"כלכליסט" כי במכרזים לרכישת ציוד רפואי, למשל, המחיר אינו הפרמטר היחיד, אלא איכות המוצר, ובמקרים רבים אין מתחרות ישראליות ראויות.

בשנים האחרונות עלו כמה פעמים הצעות להרחיב את העדפת כחול־לבן, אך הן נבלמו תמיד בעקבות התנגדות חריפה וגורפת של אגף התקציבים באוצר והחשב הכללי שאמון בין היתר על הרכש הציבורי. הסיבה המרכזית להתנגדות היא הטענה כי חובת העדפת תוצרת הארץ מייקרת את המכרזים, שהרי הספק הישראלי יכול להציע מחיר הגבוה ב־15% מהצעות של חברות זרות. כמו כן, באופן עקבי באוצר טוענים כי השיטה הזו מסבכת את המכרזים, מעדיפים כי הסיוע לתעשייה הישראלית יגיע באמצעים ישירים כגון מענקים, תמיכות והקלות מס, ולא ייקור של רכישות.

מכרז עם העדפה של כחול־לבן

 

המדינה וגופים ציבוריים מחויבים להעדיף הצעות של ספקים ישראלים אם המחיר אינו גבוה מ־15%. תקנות אלה חלות רק על רכישת מוצרים, אך אינן חלות על אספקת שירותים או מכרזי BOT.

רו"ח ליאור אגאי, לשעבר מנהל מינהל הרכש הממשלתי וכיום מנהל יחידת הייעוץ למכרזים בפירמת רואי החשבון BDO, אומר ל"כלכליסט", כי "בעבר הממשלה כיוונה לאי התערבות במכרזים מתוך רצון להגברת השקיפות והיעילות הכלכלית, וכן מתוך הבנה כי גם מאחורי יבואן יש ידיים ישראליות עובדות ותרומה משמעותית לתוצר המקומי. העדפות כאלו ואחרות, מבורכות ככל שיהיו, עדיף שיינתנו ישירות ולא דרך מנגנון הרכש הממשלתי שצריך להיות מנוהל באופן יעיל וענייני".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות