אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם ז'וזה מוריניו יצליח לטפל בסינדרום העונה השלישית? צילום: רויטרס

האם ז'וזה מוריניו יצליח לטפל בסינדרום העונה השלישית?

מה זו ה"עונה השלישית" של מוריניו? עונה בה המאמן המבריק שמכין את שחקניו בצורה נדירה לקרב, מאבד את חדר ההלבשה, מסתכסך עם ההנהלה והמועדון ועוזב בטריקת דלת - לעתים גם באמצע העונה - לא לפני שהוא מבטיח לעצמו פיצויים נאים מהפיטורים. האם זה יקרה גם במנצ'סטר יונייטד?

08.08.2018, 11:41 | אוריאל דסקל

דנקן קאסלס מוכר בעולם הכדורגל כאחד מהעיתונאים המקורבים ביותר לז'וזה מוריניו. הרבה פעמים הוא מואשם בכך שהוא "הדובר" הלא רשמי של המאמן הפורטוגלי. הוא מתייחס להאשמות הללו מדי פעם ובחג ההאלווין, למשל, התחפש למוריניו. בכל מקרה, כשאוהדי מנצ'סטר יונייטד רוצים לדעת מה מוריניו חושב באמת הם הולכים לקרוא את מה שלקאסלס יש לדווח על נושא מסוים.

קראו עוד בכלכליסט

מוריניו. לא מסתיר את תחושותיו, צילום: רויטרס מוריניו. לא מסתיר את תחושותיו | צילום: רויטרס מוריניו. לא מסתיר את תחושותיו, צילום: רויטרס

אז ככה.

ב-2 בדצמבר דווח על ידי קאסלס כי מנצ'סטר יונייטד נמצאת במשא ומתן על רכישת הבלם השבדי של בנפיקה, ויקטור לינדלוף. לפי קאסלס: "מקורות הקרובים למשא ומתן מוסרים שלינדלוף הוא השחקן הראשון ברשימת הבלמים שמוריניו הכין עבור המועדון. הוא רואה בו התוספת המושלמת לחיזוק הרביעייה האחורית שהוכיחה את עצמה כבעייתית בחודשים הראשונים של המנג'ר במועדון".

לינדלוף אמנם לא הצטרף למועדון בדצמבר אך מוריניו כן קיבל את מבוקשו בקיץ.

ביוני 2017, קאסלס דיווח בדיילי רקורד: "מנצ'סטר יונייטד הגיעה לסיכום רכישת ויקטור לינדלוף מבנפיקה עבור סכום של 35 מיליון יורו. כפי שדווח בדצמבר, ז'וזה מוריניו ביקש מיונייטד להביא את לינדלוף לאולד טראפורד בזמן שוק העברות של החורף. עם זאת, בנפיקה דרשה בזמנו 60 מיליון יורו שהיו לא ריאליים לפני שהאריכה את החוזה של השבדי עד 2021 עם תנאים משופרים. היכולות של לינדלוף לבנות את המהלכים מאחורה היא הגורם החשוב ביותר במרדף של מוריניו אחר השחקן".

ביולי 2018, אחרי שלינדלוף רשם עונה מאכזבת באנגליה, הטון של קאסלס השתנה לחלוטין. "לפני שנה מנצ'סטר יונייטד התפשרה על ויקטור לינדלוף", כתב ב"סאנדיי טיימס". "זה בגלל שהבלם השבדי מבנפיקה היה זול יותר מאשר שחקנים יותר מלוטשים".

קאסלס דיווח גם שמוריניו מחפש חיזוק להגנה.

כך הפך לינדלוף, שחקן בן 24 שהיה אחד מהשחקנים הטובים של שבדיה במונדיאל, משחקן שמוריניו דרש ואף שם בראש הרשימה של המועמדים לשחקן שהפך ל"פשרה".

הביקורת של קאסלס מגיעה במקביל לכך שמוריניו מתלונן און רקורד במסיבות העיתונאים שהסגל שלו לא מספק אותו. "המועדונים האחרים מתחזקים או שיש להם קבוצות פנטסטיות כמו צ'לסי, ספרס וסיטי" אמר מוריניו במהלך הטור של מנצ'סטר יונייטד בארה"ב (טור אליו לא הגיעו הרבה שחקנים מהסגל שלו והוא עצמו אמר שלא היה רוכש כרטיסים למשחקים בטור). "ליברפול קונה הכל ואת כולם. אם אנחנו לא נהפוך את הקבוצה שלנו לטובה יותר, זו תהיה עונה קשה מאוד".

אז ייתכן מאוד שהוא צודק בחלק מהתלונות שלו. אין במועדון מנהל ספורטיבי שיודע לעבוד על רכישת שחקנים מתאימים במהלך החודשים בהם המאמן צריך להתמקד במשחק הבא, ואין קו מחשבה ברור ברכישות. ובכל זאת, מוריניו בעצמו אחראי על בניית הסגל הזה וקשה להתלונן על כך שלא הושקעו בסגל הקיים כספים גדולים.

653 מיליון ליש"ט נטו

בחמש העונות האחרונות מנצ'סטר סיטי השקיעה 653 מיליון ליש"ט נטו ברכש. כלומר, אחרי שמורידים מההוצאות על רכש את ההכנסות ממנו, מגיעים לסכום. חלק גדול מההשקעה הזו נרשם בשנתיים האחרונות, בהן פפ גווארדיולה מנהל את הקבוצה. עכשיו, סיטי היא היחידה באירופה שהוציאה - נטו - יותר מאשר מנצ'סטר יונייטד, שהוציאה 550 מיליון ליש"ט נטו על רכש. זה יותר מפריז סן ז'רמן (433 מיליון ליש"ט), יותר מברצלונה (379 מיליון ליש"ט), יותר מיובנטוס (286 מיליון ליש"ט) ובטח יותר מליברפול (243 מיליון ליש"ט). מהשחקנים שמוריניו ביקש ורצה אפשר לבנות הרכב לא רע בכלל שכולל שלושה קשרים שעלו יחדיו יותר מ-200 מיליון ליש"ט, שני בלמים שעלו יחדיו 65 מיליון ליש"ט וחלוץ שעלה 76 מיליון ליש"ט. וזה מבלי להחשיב שחקנים כגון זלאטן איברהימוביץ' או אלכסיס סאנצ'ס שהגיעו בחינם או בתמורה לשחקן אחר (וזכו למשכורות עתק).

יש לציין שבקיץ הזה מנצ'סטר יונייטד בהחלט לא פעילה באופן יחסי (הקבוצה רכשה מגן צעיר וקשר הגנתי מצוין, פרד - 10 קבוצות הוציאו יותר ממנה בשוק). עם זאת, ייתכן שזה נובע מתפיסה של הנהלת מנצ'סטר יונייטד שאולי לא שווה להשקיע עוד בסגל - ושמוריניו צריך להוכיח שהוא יכול לשפר את התוצאות עם מה שיש לו.

למה שיחשבו ככה?

א' - בגלל שכבר השקיעו לא מעט בסגל הנוכחי.

ב' - יש שחקנים שבאופן ברור מוריניו לא מצליח להוציא מהם את המיטב.

ג' - יש חשש די ממשי שהעונה הזו תהיה עוד "עונה שלישית" של מוריניו ביונייטד.

סינדרום העונה השלישית

מה זו ה"עונה השלישית" של מוריניו? עונה בה המאמן המבריק שמכין את שחקניו בצורה נדירה לקרב, מאבד את חדר ההלבשה, מסתכסך עם ההנהלה והמועדון ועוזב בטריקת דלת - לעתים גם באמצע העונה - לא לפני שהוא מבטיח לעצמו פיצויים נאים מהפיטורים.

זה קרה לו פעמיים בצ'לסי, בריאל מדריד ואפילו בפורטו - שאותה הוביל לטרבל בשנתו האחרונה במועדון.

ב-BBC שאלו את המאזינים האם מוריניו ישרוד את העונה. 38% חשבו שהוא יפוטר או יתפטר עד חג המולד. 47% חשבו שהוא יעזוב אחרי העונה השלישית. רק 9% חשבו שאין בעיה בכלל עם מוריניו במנצ'סטר יונייטד ו-6% הביעו אמונה שמוריניו הוא אלכס פרגוסון הבא וישאר במועדון שנים.

למה הרוב חושבים שזו העונה האחרונה של מוריניו ביונייטד? מוריניו הוא מאמן שדורש משחקניו אינטנסיביות על המגרש וגם מחוצה לו. "אני רוצה שיחשבו כמו ווינרים 100% מהזמן", אמר פעם. כדי לייצר לכידות בקרב שחקני הקבוצה הוא נוטה לייצר "תחושת מצור" של אנחנו נגד העולם.

"העולם" יכול להיות הקבוצות היריבות, השופטים, העסקנים של אופ"א, התקשורת ואפילו הנהלת המועדון. לא פעם מוריניו גם מוצא "אויב פנימי" - כלומר, חבר הנהלה או אפילו שחקן בקבוצה (איקר קסיאס לדוגמה), כדי לחזק עוד יותר את הנאמנות כלפיו וכלפי המתודות שלו, שחלקן נועדו לגונן על חדר ההלבשה מלחץ חיצוני וחלקן נועדו להסיט אש ממנו אל מטרות אחרות. מוריניו, כמו מאמנים גדולים בענפים אחרים, מייצר משברים ובעיות כדי לצאת מהם מחוזקים.

אחרי שתי עונות כאלו - שבדרך כלל הן מוצלחות - שחקנים מרגישים חנוקים במצור הזה שמייצר מוריניו, שלזכותו ולחובתו יאמר שהוא לא מוריד את הרגל מהגז בעונה השלישית וממשיך לתחזק את אותה תחושת רדיפה.

בעונתו השלישית השנייה שלו בצ'לסי, למשל, הוא תקף פומבית את רופאת המועדון אווה קארניירו כדי להסיט את האש מתצוגת נפל בבית נגד סוונסי. השחקנים בצ'לסי חשבו שזה היה "מוזר" והביעו תמיכה ברופאה הפופולרית. זה נגמר בעונה הגרועה בכל הזמנים של מוריניו במועדון. הוא פוטר באמצע העונה.

בריאל מדריד, בעונתו השלישית, התפתחו קליקות של ממש בין השחקנים - שחלקם תמכו בשיטות של מוריניו וחלק נלחמו נגדם. זה נגמר בעזיבה שלו ו"בחדר ההלבשה השבור ביותר שראיתי בחיי" לפי קרלו אנצ'לוטי שהחליף את מוריניו. שחקני ריאל דיברו על כך שהם ראו את כל הפעולות של מוריניו וקצת התביישו. מוריניו הכניס את האצבע שלו בכוונה לעיניו של טיטו וילאנובה, מאמן ברצלונה בזמנו. הוא התלונן בלי סוף על ההשפעה של ברצלונה על השופטים וראו גם שעזב את האצטדיון אחרי הפסד בגמר הגביע מבלי לאסוף איתו את המדליה שמוענקת לפינאליסטית המפסידה.

לא נראה שבמנצ'סטר יונייטד כרגע השחקנים מתנגדים לשלוטונו של מוריניו - עדיין, למרות שהוא מתח ביקורת פומבית על חלק לא קטן מהשחקנים. מלבד סיפורים על פול פוגבה ואנתוני מרסיאל שמעוניינים לעזוב, אין יותר מדי הדלפות נגד מוריניו. עם זאת, מוריניו הנוכחי כן מזכיר את מוריניו בקדנציה הראשונה שלו בצ'לסי. גם אז התחיל את הקיץ בתלונות על אסטרטגיית הרכש של ההנהלה והתלונן בפומבי ובפרטי על השחקנים שצירפו לסגל.

אגב, ייתכן מאוד שבגלל סגנון הניהול והמשחק של מוריניו שחקנים מסוימים לא רוצים להצטרף ליונייטד - ע"ע מתאו קובאצ'יץ' של ריאל מדריד שלפי "המארקה" היה יכול לעבור ליונייטד ב-54 מיליון ליש"ט אבל סירב בגלל הסגנון של מוריניו.

ז ז'וזה מוריניו ופול פוגבה. הדלפות? | צילום: איי אף פי ז

"לא מרגיש נעים"

פיטר קניון, לשעבר מנכ"ל מנצ'סטר, אמר ל-goal.com ש"ז'וזה לא מרגיש טוב כרגע. זה נכון לגבי המועדון והאוהדים. יש יותר תחרות מאי פעם והיא מגיעה מהצד השני של העיר. זה לא מצב נוח עבור מוריניו". סיימון סטון מה-BBC, תיאר את מוריניו כ"לא מאושר" והוסיף: "האם מוריניו מנסה לטפח תחושה של חוסר אושר על כך שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה או האם הוא מנסה להסיט תשומת הלב מהפסדים שלו בקדם העונה?".

מנצ'סטר יונייטד יכולה עדיין לתת עונה מצוינת. יש לה את הכלים ויש לה מאמן מצוין שעדיין מעטים הם המאמנים שיכולים להכין קבוצה למשחק כמוהו. עם זאת, תחושת מצור אינה יעילה אם השחקנים לא מרגישים שהם במצור וסובלים מכך (אף אחד לא רוצה להיות במצור) בשביל משמעות גדולה יותר מניצחון במשחק הבא.

לפי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי, תחושת מצור יכולה להיות יעילה לטווח הקצר אבל לטווח הארוך ה"נרטיב" של התאגיד הוא הנכס החשוב ביותר של הארגון.

מה זה אומר? אפשר לראות את מנצ'סטר יונייטד תחת אלכס פרגוסון. מאמן לא פחות אינטנסיבי מז'וזה מוריניו, שגם כן תמיד מצא אויב חיצוני אחר שסייע לו לטפח ולפתח תחושת מצור יעילה.

בראיונות וספריו אלכס פרגוסון תמיד דיבר על "שחקן יונייטד". כלומר על סוג השחקן שחיפש בקבוצה שלו. "שחקן יונייטד" היה בעל מוסר עבודה ותשוקה לעבודה, למועדון, להיסטוריה לערכים שלו. פרגוסון רצה אנשים שיכולים להתחבר לנרטיב של הקבוצה. למרדף, ל"אושר בניצחון ולא לפחד שבהפסד" לסיפור אפוף התהילה של "תיאטרון החלומות".

פרגוסון הדגיש בכל רגע את הנרטיב של יונייטד כמועדון, כסיפור עמוק והיסטורי. הוא דיבר על באזבי בייבס, על האסון של מינכן, על בנייה מחדש של המועדון אחרי טרגדיה נוראית. הוא דיבר על הגיבורים של 1968 ותמיד הראה כבוד לבובי צ'רלטון ולמאט באזבי, המנג'ר האגדי שאת האליפות של 1997 פרגוסון חגג לרגליו של פסלו. פרגוסון דיבר על "אנחנו" כאשר דיבר על אסון מינכן או הזכייה הראשונה של הקבוצה בגביע האלופות ב-1968. כמו כן, שחקנים של פרגוסון, אפילו שנים אחרי שעזבו את יונייטד, דיברו על הקבוצה כ"אנחנו". אפילו אם תשאלו את פטר שמייכל, שבסוף הקריירה שלו הצטרף למנצ'סטר סיטי, על יונייטד הוא יגיד "אנחנו".

הכלכלן רוברט רייך כתב פעם שהוא בודק עוצמה של חברה באמצעות הדברים שהשחקנים אומרים על מקום העבודה שלהם. "כשאני מבקר במפעלים או מקומות עבודה אני שואל את העובדים לספר לי על החברה", כתב בוושינגטון פוסט לפני שנים רבות. "ואז אני מאזין לכינויי גוף (pronoun) שלהם. אם הם אומרים 'אנחנו' ו'שלנו' - אני יודע שיש בחברה הזו סוג של חיבור. סוג של זיקה בין העובד למקום העבודה. יש תחושה שהעובד מרגיש שהגורל שלו קשור בעתיד החברה". רייך טוען שזה מעיד על עוצמת החברה במאקרו ובמיקרו. "אם הם משתמשים בכינויי גוף אחרים ומדברים על מנהלים כ'הם', 'שלהם' - אני יודע שיש בעיה". רייך אמר שמדובר ב-Pronoun test - מבחן כינויי גוף - והוא זה שמעיד על בריאות המערכת והצלחת המנהלים לטווח הארוך".

מוריניו, כידוע, לא בדיוק מאמן שמאמין בכל הבבל"ת הזה של "ערכים" ו"דרך". הוא אף ציין בעבר ש"מאמן שמבקש זמן הוא מאמן שלא עושה את העבודה שלו כמו שצריך". מוריניו מאמין בניצחונות ובתארים. הוא מאמין במקצוענות של השחקנים שצריכים לתת הכל - בלי קשר למועדון שהם עובדים בו.

בטווח הקצר - שנה/שנתיים - שיטת תחושת המוצר של מוריניו בדרך כלל עובדת. הוא טקטיקן על שמצליח לגבש את שחקניו סביב הרעיונות שלו תוך זמן קצר. אבל בלי הערך המוסף, הערכי, קשה לתחזק את תחושת המצור הזו. היא הופכת לכלי פסיכולוגי ריק שנחלש ממשבר מלאכותי למשבר מלאכותי. שחקנים מתחילים להתעייף מהתחושה הזו ובסופו של דבר למרוד נגד מי שמייצר אותה. הנהלות, מצידן, כבר לא יכולות שלא לפעול נגד אותו מאמן שמייצר את אותה תחושה או מסיט את האש ממנו אליהן - ובדרך כלל פועלות כנגד המאמן.

ייתכן מאוד שהעונה השלישית של מוריניו במנצ'סטר יונייטד תשבור את המגמה של השנים האחרונות. ייתכן מאוד גם שהיא תסתיים כמו עונות אחרות שלו. באכזבה עצומה. במצור שנשבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות