הדיון בוועדת חו"ב בכנסת: אין פתרון באופק על מחלוקת הפנסיות של אנשי הקבע

ועדת החוץ והביטחון דנה היום (ד') במחלוקות המונעות ממשרדי האוצר והביטחון להשלים את התקנות המסדירות את תשלומי הפנסיות של אנשי הקבע.

למרות שההסכם בין שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון ושר האוצר משה כחלון התיימר להציג אחדות בין המשרדים, בפועל 3 שנים אחרי כל צד מבוצר בעמדתו. בעוד שמשרד הביטחון מתעקש לחלק את הגדלות הרמטכ"ל ללא הגבלות ובניגוד לעמדת משרד המשפטים והאוצר, משרד האוצר מבקש לבטלן כליל.

למרות שהתקנות היו אמורות להיות מאושרות כבר בחודש יוני, בפועל הן אפילו לא נכתבו לאור חוסר ההסכמות ששמות את כל ההסכם בין הצדדים שהוצג בזמנו כהישג חסר תקדים, כלא הרבה יותר מהצהרות וכותרות.

ח"כ עופר שלח | צילום: עמית שעל

במשרד האוצר חוששים כי בסופו של דבר יגיעו לשנת 2025 כאשר פנסיות אנשי הקבע לא יגיעו לסכום ממוצע של 12 אלף שקל, כפי שנקבע בחוק בהתאם להסכם, ולא יהיה להם כבר מה לעשות בנידון שכן הסיכום הוא שאם הפנסיות לא מגיעות לסכום זה, פנסיות הגישור מבוטלות, מה שלא סביר שיקרה בפועל.

מימין: משה כחלון ובוגי יעלון (ארכיון) | צילום: אוהד צויגנברג

ח"כ עופר שלח (יש עתיד") אמר ל"כלכליסט" כי "משרד האוצר טעה, בזמן החקיקה. בגלל שהוא דבק בנוסחה שאומרת יש הסכם ואנחנו לא נעשה בו שינויים, הוא התנגד להסתייגות שלי, שאנשי האוצר תמכו בו לחלוטין, אך בהוראת השר התנגדו לשינויים והקואליציה כולה התנגדה לכך שתהיה לאוצר אפשרות להגביל את הגדלת הרמטכ"ל בשנת -2021 לתקרה של 6% אם יתברר כי הפנסיה הממוצעת לא תגיע בסופו של דבר לגובה של 12 אלף שקל בחודש."

מצד מערכת הביטחון הגיעו מנכ"ל המשרד אודי אדם, סגן הרמטכ"ל והמועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ראש אכ"א מוטי אלמוז, הפצ"ר שרון אפק, היועכ"לית אריאלה ליזרוביץ ועוד.

מלבד סוגיית הגדלות הרמטכ"ל שכבר זכתה לביקורת חריפה מצד מבקר המדינה, סוגיה שנייה שעלתה היום בדיון היא סביב שאלת הגיל בו תפסק פנסיית הגישור. כל איש קבע שהתגייס מאז 2004 צפוי לקבל פנסיית גישור עד שיגיע לגיל פרישה אז יקבל את הפנסיה שצבר (יחד עם התוספות השנויות במחלוקת).

אחרי החתימה על ההסכם, התעורר בין האוצר למשרד הביטחון ויכוח האם גיל הפרישה המדובר הוא 67 (גיל הפרישה לגברים בישראל) או 60 (הגיל ממנו ניתן לקבל קצבת פנסיה מבלי לשלם על כך מס על פי החוק).