טבעוני עם הרבה רוח: המסעדה הטבעונית בראש פינה

ארוחת הערב שמבשל גדי ויטנר לזוג יכולה בקלות להשביע גם ארבעה אנשים. השולחן הביתי עמוס כל טוב: סלטים, תבשילים, פסטות, ממולאים, קרפים מכוסמת ירוקה, ירקות צלויים ועוד. ובכל הנ”ל אין אפילו גרם של מוצרים מן החי — הכל טבעוני. “מקומות טבעוניים חסרים מחוץ למדינת תל אביב”, אומר ויטנר, בעלי “גד בראש פינה”, צימר כפרי שפותח את דלתותיו לארוחות טבעוניות בהזמנה מראש. “כשעברנו לפה, לא היה לנו מה לאכול, אבל אנחנו לא פונים רק לקהל של טבעונים. אנחנו לא מטיפים ואנחנו מזמינים אפילו את הקרניבורים הכי גדולים אלינו, לראות שאפשר לאכול אחרת”.

ויטנר הוא לא שף, וגם לא טבח. הוא בכלל איש יחסי ציבור שבין לקוחותיו, בין השאר, גם עסקים קולינריים למיניהם. במשך שנים משמש דובר של אגודת צער בעלי חיים. "תמיד הייתי במטבח, אבל לצערי בישלתי בעיקר אוכל בשרי. היום אני לא מבין איך עשיתי את זה", הוא אומר.

הטבעוניות לא באה אצלו ממקום אידיאולוגי אלא מפני שרצה לעשות מהפך בחיים מבחינה בריאותית. “טיפלתי בזמנו ביחסי הציבור של הקייטרינג הטבעוני הראשון בארץ וגם בספרים שונים בנושא תזונה ובריאות. לטבעוני הפכתי ביום אחד. ניקיתי את המקרר מכל המוצרים מן החי וכתוצאה מהניקוי הזה גם הפסקתי לעשן. בהמשך התחלתי ללכת לסדנאות בישול אצל השפית הוותיקה ציונה מלמן ולמדתי משפים נוספים שיצא לי לפגוש במסגרת העבודה. אני אוהב את המטבח. אני מתעורר כל בוקר בחמש, ובשש וחצי כבר יש לי כמה סירים על האש. רק ככה אני רגוע ויכול להתחיל לעבוד”.

מימין: גדי ויטנר ודורון אורסיאנו. “כשעברנו לפה, לא היה לנו מה לאכול" | צילום: אפי שריר

אבל ויטנר אף פעם לא חשב לבשל באופן מקצועי, עד שעבר עם בן זוגו דורון אורסיאנו לחיות בראש פינה. ויטנר ואורסיאנו חיו לפני כן בחיפה, שם גם נישאו לפני שלוש שנים בבית הכנסת הרפורמי.

בעוד ויטנר עסק בתקשורת רוב חייו, אורסיאנו מגיע מתחום המוזיקה. הוא למד בצעירותו ב”רימון”, כתב שירים לזמרים מפורסמים כמו יזהר כהן, מירי אלוני ודנה אינטרנשיונל, הוציא שני אלבומים משלו והלחין מוזיקה לסרטים. לאנשי הקהילה הלהט”בית הוא זכור בעיקר כ”נינו אורסיאנו” שהיה הראשון בשנות התשעים ששידר תוכנית רדיו לקהילה הגאה, שבמסגרתה גם יצא מהארון בשידור חי. בימים אלה הוא כותב ומבקר מוזיקה, ובמקביל עוסק כבר שנים בתחום אחר לחלוטין — תקשור.

“פגשתי את התרבות האינדיאנית ולמדתי אותה במשך חמש שנים”, הוא מספר. “תקשור זו שפה שצריך ללמוד, לא רק בקורסים. לימדתי את עצמי המון עד שהגעתי למצב שהערוץ שלי התייצב. זה צריך לעניין אותך מאוד כדי שתשקיע בזה זמן ואנרגיה”. עיסוקו המרכזי של אורסיאנו הוא טיפולים באמצעות אותה תורה אינדיאנית שאותם הוא מקיים באופן אישי, אבל היא גם מהווה חלק משמעותי מהעסק המשותף שיצרו בני הזוג בראש פינה.

פלפלים ממולאים טבעוניים ב"גד ראש פינה". אוהבים אוכל של מאמות

במסגרת האירוח בצימר השניים מגישים גם ארוחות ערב ובוקר עשירות (טבעוניות כמובן), ומשלבים בו טיפול זוגי של שעתיים שאותו מנחה אורסיאנו על פי התורות שלמד. לא מדובר בפעילות רוחנית מלחיצה אלא בטיפול זוגי קליל, לא מחייב, שמתאפשר לדבר בו על דברים שביום יום נדחקים לשוליים.

הטיפול מתחיל כאשר אורסיאנו מנתח את האישיות של כל אחד מבני הזוג על פי מעגל צבעים אינדיאני — טיפול, כך הוא מסביר, שניתן לעבור אותו בהתאם למסורת הקדומה רק פעם אחת בחיים. זה ממשיך באופציה לשאול אותו שאלות שמטרידות באופן אישי בכל נושא שבעולם, שעליהן הוא עונה באמצעות קלפים שנקראים “טוטם בעלי החיים”. משהו בדינמיקה הבין־אישית שנוצרת בחדר שבו נמצאים זוג ועוד אדם חיצוני מייצר המון פתיחות, ואין ספק שמדובר בחוויה מרעננת ומקרבת — גם אם אתם לא חסידים גדולים של תורות רוחניות.

“לא מבשל אוכל מפונפן”

אבל נחזור רגע לעניין שלשמו התכנסנו — האוכל. אחרי שבני הזוג הבינו שאחד ההיי־לייטס עבור הקהל שמתארח בצימר הוא האוכל, הם החליטו לפתוח את האופציה לארוחות במקום גם לקהל שלא מגיע לישון במקום.

“לא ממש”, מסביר ויטנר. “הרעיון המקורי היה לפתוח לקבוצות של 12-4 איש שיכולים לבוא לפה לסדנה עם דורון ואז לארוחה כיד המלך. אבל גם אם מגיע רק זוג מהאזור או מישהו שמגיע לטייל, נארח אותםלארוחת ערב”.

את הארוחות הללו יש להזמין מראש, ובמעמד ההזמנה שולח ויטנר לסועד תפריט במייל שממנו הוא צריך לבחור את המנות המועדפות עליו. “אני לא מבשל אוכל מפונפן. אני אוהב לבשל אוכל של ‘מאמות’. קדירות, תבשילים, סירים. לא כזה שצריך להשקיע יותר מדי זמן בלקשט אותו. זה לא בשבילי”.

המחירים לזוג שאינם אורחי הצימר 550 שקל (לא כולל יין). לזוגות אורחי הצימר 10% הנחה. לקבוצות מ־4 סועדים מחיר התחלתי לסועד כ־200 שקל. מפגש זוגי למעגל הצבעים האינדיאני 500 שקל.

העובדה שאתם חיים פה בראש פינה משפיעה על בחירת חומרי הגלם?

“בטח. בכל יום שני יש שוק חקלאי מדהים בחצור, אין עוד כאלה בארץ. וגם פה בתוך ראש פינה כמעט כל אחד מגדל משהו. אני יכול לבוא למישהי אחת לקטוף תפוזים ומאחת אחרת לקחת שזיפים מהמרפסת”.

“אין ספק שאחד הדברים ששווה בגללם לגור באזור הזה הוא שיש סחורה יותר טובה”, אומר אורסיאנו, “אבל יש גם אוויר יותר טוב ואנשים יותר טובים. פה הפכנו להיות אנשים הרבה יותר רגועים”.