ז'וזה מוריניו אינו הבעיה של מנצ'סטר יונייטד
מועדון הכדורגל האנגלי שינה אסטרטגיה של 100 שנה - למנות מאמן בריטי, לשחק כדורגל נהדר דרך האגפים ולגדל לתוך הקבוצה שחקני בית - וזה שוֹק למערכת שעדיין מחפשת איך להתמודד עם זה
פול פוגבה, אלוף העולם הטרי עם נבחרת צרפת, נבחר בסוף השבוע להיות הקפטן של מנצ'סטר יונייטד, כבש שער במשחק הראשון של העונה נגד לסטר סיטי והוביל את קבוצתו לניצחון בית. על פניו, הוא אמור להיות מאושר מהשבועות האחרונים בחייו. ואולם, הקשר בן ה-25 נשאל בתום המשחק הראשון של העונה מספר שאלות לגבי מצבו ביונייטד - והוא היה רחוק מאוד מלהביע שביעות רצון ממצבו.
"אם אתה לא מאושר, אתה לא יכול לתת את הטוב ביותר שלך", אמר. "יש דברים שאני לא יכול להגיד ואם אגיד אותם יקנסו אותי" הוסיף. כשנשאל לגבי ההבדלים בין פוגבה במנצ'סטר יונייטד לפוגבה בנבחרת צרפת ענה: "אני אותו פוגבה אבל הקבוצה שונה כמובן. אני עדיין נהנה לשחק כדורגל אבל כשנוח לי ואני עם ביטחון עצמי והכל טוב בראש, זה הולך להיות קל יותר".
קראו עוד בכלכליסט
וזה ככל הנראה לא עומד להיות הפרק האחרון במאבק הכוח בין הכוכב הגדול ביותר של מנצ'סטר יונייטד עם המנג'ר. וזה גם לא המאבק האחרון של ז'וזה מוריניו עם ההנהלה של המועדון.
מי הבוס בעצם? המאמן הפורטוגלי האשים את ההנהלה שלא הצליחה להביא את השחקנים שרצה בקיץ. הוא התלונן שלסטר הוציאה יותר כסף ממנצ'סטר יונייטד בקיץ ולאורך הקיץ התמרמר על כל דבר שאפשר היה להתמרמר עליו. העניין הוא שגם פיטורים של מוריניו לא יפתרו את הבעיה שיש למנצ'סטר יונייטד מאז שאלכס פרגוסון עזב את המועדון. המועדון אולי משקיע לא מעט ברכש וכבר הביא שלושה מאמנים - שניים מהם ברמה הכי גבוה שיש - אבל אינו יכול לשחזר את הדומיננטיות שלו על המגרש. וחמור יותר, נראה שאין באמת מישהו שמנהל את הצד המקצועי של הקבוצה, שמחתימה שחקנים על פי גחמות מסחריות או גחמות המאמנים. ביונייטד, על פי הערכות, ינסו לפתור את הבעיה הזו. על פי הפרסומים המועדון מתחיל לחפש מנהל ספורטיבי - המנהל הספורטיבי הראשון בהיסטוריה של המועדון - למרות שאפשר בהחלט להגדיר את העבודה של אלכס פרגוסון כ"ניהול ספורטיבי" (עוזר המאמן בדרך כלל לקח אחריות על האימון היומיומי). יונייטד התחילה פרויקט הרחבת מגרש האימונים בקרינגטון ובעקבות הקמת קבוצת הנשים תרחיב את צוות המאמנים ואנשי המקצוע. ברגע שהשינויים הללו יתבצעו הקבוצה תמנה גם מנהל ספורטיבי. הראשון של המועדון ב-114 שנות קיומו. ההנהלה פועלת כרגע ללא אנשי כדורגל. וודוורד הוא איש שיווק שהצליח להגדיל את ההכנסות של מנצ'סטר יונייטד בצורה מרשימה אך גם אחראי לכאוס המקצועי שהמועדון שרוי בו. מנהל ספורטיבי יאפשר ליונייטד לקיים סוג של המשכיות של סגנון הכדורגל והאתוס של המועדון במקביל לניהול מדיניות רכש מגובשת וברורה. הוא יקבע מי המאמן של הקבוצה ומי הרכש. מנצ'סטר יונייטד סבלה במיוחד מהעניין הזה בקיץ האחרון. ז'וזה מוריניו דרש בלם, מגן מנוסה וקשר התקפי בעוד שההנהלה לא היתה מעוניינת לרכוש את השחקנים הללו - בטח השחקנים המבוגרים (28+) שמוריניו דרש, במחירים מופקעים. בטח כשיש בסגל בלמים כגון אריק באיי, מרקוס רוחו, פיל ג'ונס, כריס סמולינג וויקטור לינדלוף, קשרים התקפיים כגון אנתוני מרסיאל, מרקוס ראשפורד, אלכסיס סאנצ'ס, ג'סי לינגארד וחואן מאטה ומגנים כגון לוק שואו, אשלי יאנג, מתאו דרמיאן וצעירים נוספים. מוריניו, אחרי המשחק מול לסטר, ציין ש"מנג'רים השתנו וצריכים להיקרא מאמנים ראשיים" - כאילו רומז שהוא לא שולט במדיניות הרכש של המועדון. היא צודק בהרבה מובנים. במועדונים הבכירים יש מנהלים ספורטיביים שהם מנהלים את מדיניות הרכש ומחתימים את המאמן שמתאים לסגנון שהמועדון רוצה לעצמו. מנצ'סטר סיטי השתלטה על הליגה האנגלית עם מודל כזה שכולל את צ'יקי בגיריסטיין כמנהל הספורטיבי. הבעיות שהתחילו במאי 2013 מנצ'סטר יונייטד לא מנוהלת בצורה מודרנית - כלומר מנהלים ספורטיביים שעובדים יחדיו עם המאמנים על בניית הסגל. במאי 2013, אחרי פרישתו של אלכס פרגוסון, הקבוצה העניקה חוזה לשש עונות לדיוויד מויס במטרה שהסקוטי של אברטון יהיה מחליף ישיר לפרגי. הנעליים היו גדולות עליו בהרבה ולואי ואן חאל שמונה במקומו לא שינה את המצב. גם ז'וזה מוריניו, שחתום על 2020, הוא לא אלכס פרגוסון - לא רואה מעבר למשחק הבא וכמו לאורך ההיסטוריה שלו כמאמן מחפש את הפתרונות לטווח הקצר. גארי נוויל, לשעבר מגן מנצ'סטר יונייטד, טוען שהסיטואציה במועדון, היא "מופע אימים". בפודקאסט Second Captains נוויל אמר: "למנצ'סטר יונייטד היתה אסטרטגיה ל-100 שנה. למנות מאמן בריטי, לשחק כדורגל נהדר דרך האגפים ולגדל לתוך הקבוצה שחקני בית. זה מה שזה היה. פשוט מאוד. שלושה דברים. הם מינו את מויס, שעשה עבודה נהדרת באברטון והיה מאמן אמין שהגיעה לו ההזדמנות שקיבל. זה, הרי מה שמנצ'סטר יונייטד עשתה כל הזמן. למנות מאמן בריטי עולה שהם הרגישו שיכול לקחת את המועדון לעתיד. כשמויס פוטר אחרי שמונה חודשים, לפתע הם היו בהתנהגות שמגיבה לדברים. הם יצאו מאסטרטגיה לטווח הארוך, מהערכים ומהעקרונות וזה הפר את כל מה שהמועדון היה בנוי עליו". נוויל המשיך ופירט: "לואי ואן חאל הגיע ורכש 11 שחקנים ב-260 מיליון ליש"ט. כמה מהם בהרכב הפותח היום? הפילוסופיה שלו נהדרת לכדורגל אבל זה לא סגנון הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד. אייאקס, מנצ'סטר יונייטד וברצלונה הן מצודות של הכדורגל האירופי מבחינת סגנון משחק. יונייטד תמיד שיחקה 4-4-1-1 או 4-4-2 עם שני שחקני כנף. זה מושרש במועדון. אין מה לשנות. ואז האצטדיון התחיל להתרוקן במשחקים ואז ההנהלה חשבה 'טוב, אנחנו צריכים לנצח' - אז הם הביאו את ז'וזה מוריניו שאוהב שחקנים חזקים, עוצמתיים וחסונים. אז מוריניו החליף את כל ה-11 של ואן חאל והביא את רומלו לוקאקו, נמניה מאטיץ', באיי - שחקנים שמתאימים לסגנון שלו. ובוא נגיד שמאוריסיו פוצ'טינו הוא המאמן הבא בתור - הוא אוהב שחקנים בני 23-24 רעבים, הוא אוהב לשחקן גבוה במגרש ולשחק עם שחקנים שלוחצים. כמה מהחלוצים שיש למנצ'סטר יונייטד מתאימים לסגנון המשחק הזה של טוטנהאם? מוריניו שמח לשבת עמוק במגרש. זה מה שקורה - זה מופע אימים כשחושבים על זה". "מופע האימים" הזה לא יגמר גם אם מוריניו יפוטר. וגם נוויל בעד מינוי מנהל ספורטיבי שישנה את המודל הניהולי של המועדון שעדיין מחפש את דרכו לאחר עזיבתו של פרגוסון. "המועדון הוא בעל ערכים והמאמן צריך להתמנות לתפקיד על בסיס הערכים הללו" אמר נוויל. "צריך למנות מאמן שידבוק בערכי המועדון. צריך להחתים שחקנים לפי ערכי המועדון. הבעיה של מנצ'סטר יונייטד אינה בצד המסחרי אלא בצד הכדורגל. האסטרטגיה הספורטיבית".
7 תגובות לכתיבת תגובה