שליש מהיצוא הישראלי בסיכון ממלחמת הסחר

מלחמת הסחר המתחוללת בימים אלו בעולם מאיימת על שליש מהיצוא הישראלי וכל ירידה של 1% ביצוא למדינות המעורבות במלחמה עלולה למחוק כ־555 מיליון שקל של יצוא ישראלי בשנה - זו המסקנה המרכזית מדו"ח בדיקה ראשון מסוגו על השפעת מלחמת הסחר על היצוא הישראלי, שהגיע לידי "כלכליסט".

מהבדיקה, שאותה עורכת בימים אלה מחלקת המחקר של התאחדות התעשיינים, עולה עוד כי התעשיות הכי פגיעות כיום בישראל הן המתכות, הפלסטיק והרכב.

לפי הדו"ח, כ־32% מהיצוא הישראלי מופנה למדינות החשופות למלחמת הסחר. ב־2017, היצוא למדינות אלו הסתכם ב־15 מיליארד דולר, כך שכל ירידה ב־1% ביצוא תסתכם באובדן הכנסות של כ־150 מיליון דולר למשק. אם המצב יוסיף להסלים ומכסים נוספים יוטלו, האיום על המשק הישראלי יחריף ויבוא לידי ביטוי בהאטה נוספת בקצב הצמיחה של היצוא הישראלי.

בהתאחדות התעשיינים קוראים לממשלה לנקוט בפעולה מיידית וממליצים על הצעדים הבאים: הגברת המאמצים לחתימה על הסכמי סחר מול מדינות באסיה, ובהן הודו, יפן ודרום קוריאה; מעקב ומענה מהיר לפרקטיקות של סחר לא הוגן; והאצת תוכניות להעלאת הפיריון בתעשייה, שאותה מקדמים בימים אלו משרדי הכלכלה והאוצר.

תסתכלו על טורקיה

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ותעשיין ותיק בעצמו, מסביר כי במלחמות סחר המדינות הנפגעות נוטות להשתמש בפרקטיקות פסולות שאינן מקובלות במשטר הסחר העולמי הנוכחי. "ברגע שנסגרים בפניך שווקים, יש תמריץ להוריד מחירים באופן חד ולהעיף סחורות החוצה במחירי רצפה כדי להיפטר מעודף סחורות או לכסות את העלויות לפחות", הסביר ברוש. "אם אתה לא יכול למכור לארה"ב כי המחירים כבר לא תחרותיים בגלל המכס, תוריד מחירים ותעיף את זה לישראל או למדינה אחרת וזה יכול לפגוע בתעישיה הישראלית או ביצוא התעשייתי. אגב, אנחנו כבר רואים את זה במשבר הכלכלי בטורקיה".

לטענת ברוש, בדיוק מסיבה זו צריך כעת להאיץ את המאמצים לחתימה על הסכמי סחר עם מדינות שאינן מעורבות במלחמה המתהווה. "זה בדיוק הזמן לפתח שווקים חדשים כמו הודו, יפן וקוריאה", אמר.

במשרד הכלכלה לא מתרשמים מטענות התאחדות התעשיינים, ומסבירים כי לא נכון לבחון את השפעת מלחמת הסחר בהיבט של מדינות, אלא בהיבט של תעשיות. לפי המשרד, תעשיות המתכת והרכב בישראל - תעשיות שעומדות כעת במוקד סערת מלחמת הסחר העולמית - הן ננסיות.

במשרד אמרו עוד כי התעשיינים רואים סכנות איפה שיש רק הזדמנויות. "ארה"ב מטילה סנקציות על סין, סין מחזירה את הסנקציות בחזרה על ארה"ב - והתעשיינים חושבים שישראל נפגעת", אמר בכיר במשרד הכלכלה. "ההיפך הוא הנכון. ישראל רק יכולה להרוויח מזה כי היא יכולה להגדיל באופן משמעותי הן את הסחר לארה"ב והן את הסחר לסין" מסביר בכיר במשרד הכלכלה".

תרחיש הקיצון

למרות התחזית הקודרת, בהתאחדות מבקשים להרגיע וטוענים כי הנזקים הישירים והעקיפים לתעשייה הישראלית לא יורגשו בטווח הקצר, ולכן יש זמן לגבש תגובת נגד. בדו"ח, מציינים אנשי ההתאחדות כי גופים בינלאומיים שסקרו את מלחמת הסחר צופים כי היא תשפיע רק בטווח הבינוני ותורגש בעיקר במדינות המהוות שחקניות גדולות בסחר העולמי.

בדו"ח, מצטטים אנשי ההתאחדות מאמר מהמגזין "אקונומיסט", שלפיו צמיחת החסר העולמי בסחורות לא תיפגע באופן משמעותי אם לא יוטלו מכסים נוספים. עם זאת, לפי המאמר, במקרה שבו מלחמת הסחר תסלים הדבר ישפיע במידה רבה על אמון העסקים, על החלטות השקעה אסטרטגיות, על קשרים דיפלומטיים ועל הכלכלה העולמית ככלל. 

שרגא ברוש | צילום: עמית שעל

במאמר מתארים תרחיש קיצון, שבו ארה"ב מגבירה את מדיניות הפרוטקציוניזם שלה, עד לרמה של התכווצות הסחר העולמי ועליית האינפלציה. לפי כותבי המאמר, ישנה הסתברות של 40% שתרחיש זה יתממש - ואם אכן כך יקרה, הדבר יוביל לירידה בצריכה הפרטית ולקיפאון בהשקעות, שבתורם יובילו להאטה של עד 2% בצמיחה העולמית. במקרה כזה, המשק הישראלי יספוג מכה קשה בהרבה, שכן יצוא הסחורות מהווה כ־15% מהתמ"ג של ישראל.

בדו"ח, מציינים אנשי ההתאחדות כי במידה ותחול הסלמה, הדבר "עלול לערער את העסקים והשווקים הפיננסיים, וכתוצאה מכך לפגוע בהשקעות ובסחר. השלכות נוספות להטלת המכסים הינן ייקור מחירי הסחורות והאטה במערכת האספקה הגלובלית, שתגרום להאטה בהתפשטות טכנולוגיות החדשות וירידה בפיריון".

בדו"ח מציינים עוד תרחישים שעלו בוועידת G20 של קרן המטבע הבינלאומית, ושעשויים להביא לזעזוע זמני בשווקים. כך למשל, בתרחיש שבו ארה"ב תמשיך להטיל מכסים על סין ואירופה, ובתגובה הן יטילו מכסים נגדיים, צפוי זעזוע שישפיע על הביקוש וההיצע העולמי וכתוצאה יגדיל את פרמיית הסיכון של חברות ויאט את קצב הייצור העולמי. בתרחיש שבו פרמיית הסיכון תעלה בכ־30 נקודות בקרב הכלכלות המפותחות, צפויה ירידה של כ־1% בהשקעות. במקרה של שווקים מתעוררים, צפויה ירידה כפולה בהשקעות.

המכסים הבאים?

עיקר מלחמת הסחר העולמית מתרכז בארה"ב, סין, האיחוד האירופי - ובמידה פחותה יותר גם במקסיקו ובקנדה. יצוא הסחורות הישראלי הסתכם ב־2017 בכ־46 מיליארד דולר, כאשר יותר מ־80% מקורו בענפי התעשייה. רוב הסחורות הללו נמכרו למדינות החשופות למלחמת הסחר: כ־34% מיצוא הסחורות, כ־16 מיליארד דולר, הופנו לאיחוד האירופי, כ־25%, כ־11.2 מיליארד דולר, הופנו לארה"ב וכ־8%, כ־3.8 מיליארד דולר, הופנו לסין והונג־קונג.

כחלק מהמדיניות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפחתת גירעון הסחר של ארה"ב מול מדינות העולם, הוטלו מכסים בשווי של כ־34 מיליארד דולר על סחורות סיניות. בנוסף, הוטלו מכסים של 25% על יבוא אלומיניום, של 10% על יבוא פלדה ושל 30% על יבוא מכונות כביסה ופאנלים סולאריים על כלל שותפות הסחר של ארה"ב. צעדים אלו נענו במכסים נגדיים על ארה"ב.

בשבועות האחרונים נודע כי בארה"ב בוחנים הטלת מכסים חדשים בהיקף של 200 מיליארד דולר נוספים על יבוא סחורות מסין בשיעור של כ־25%. מכסים אלה עשויים להיכנס לתוקף עוד החודש. כתגובת נגד, בסין הודיעו על כוונתם להטיל מכסי יבוא חדשים על ארה"ב בהיקף של כ־60 מיליארד דולר. מנגד, באיחוד האירופי ובארה"ב פועלים לחתום על הסכם המבטל את המכסים ההדדיים.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "המשרד אכן סבור שמלחמת הסחר לא טובה לכלכלה הגלובלית ואולי תשפיע גם על ישראל. עם זאת, יש בתקופה זו גם הזדמנויות עבור תעשיות וחברות ישראליות. אנו עוקבים אחר המגמות השונות, פועלים להעלאת הפיריון, ליצירת הסכמים בינלאומיים ולהגנות וסיוע לתעשייה. ב־2017 הגיע היצוא הישראלי לשיא חדש, מגמה הנמשכת גם במחצית הראשונה של 2018. ואנו ממשיכים לעסוק ביצירת פתרונות והזדמנויות, ולא בהפחדות שאותן עוד מוקדם מדי לצפות בשלב זה".