אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של ליצמן, ארדואן ומאסק צילום: גטי אימג'ס

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של ליצמן, ארדואן ומאסק

בית החולים החדש באשדוד בגירעון, טורקיה מטלטלת את השווקים, למנכ"ל טסלה יש מציאות טוויטר חלופית - ועוד אירועים שעשו את השבוע

16.08.2018, 09:11 | כתבי כלכליסט

שוק הנדל"ן

היה ביקוש?

הלמ"ס דיווחה השבוע שמספר הדירות החדשות שנקנו ביוני צנח ברבע לעומת יוני 2017, והאוצר דיווח על ירידה של 10% בקניית דירות בכלל בהשוואת שתי התקופות. כל מי שמתפרנס מנדל"ן מסביר שזה קיפאון זמני שממתין לירידת מחירים, ושהביקוש הגדול קיים. אבל הקיפאון הזה נמשך כבר כמעט שנה, הוא לא זמני, ויש לא מעט יזמים שתקועים עם דירות ריקות, ואין המוני ישראלים שנאלצים לגור ברחובות. יכול להיות שהצעדים של משה כחלון חשפו את הביקוש האמיתי לנדל"ן בישראל? יכול להיות שהוא הרבה פחות גדול ממה שמכרו לנו? יכול אפילו להיות שכל הטירוף שראינו בעבר היה שדה קטל בשליטת משקיעים, שהמריצו את הזוגות הצעירים לקנות לפני שייגמר? כמו שזה נראה כרגע, אנחנו סוף סוף בשוק של קונים. אפשר להוריד מחירים.

אורי תובל

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

דירה למכירה, צילום: דוד הכהן דירה למכירה | צילום: דוד הכהן דירה למכירה, צילום: דוד הכהן

ליצמן

כניעה לאסותא היא הרסנית

השבוע בית החולים אסותא אשדוד חנך את בית הכנסת שלו. בשבוע שעבר אנשי אסותא אשדוד עלו לכנסת והזהירו שאם בית החולים לא יקבל סיוע מהמדינה הוא ייסגר עד סוף השנה, אחרי שנקלע לגירעון של 200-150 מיליון שקל. ומדובר, נזכיר, במוסד שנפתח רק לפני שנה; הכל קורה מהר מאוד באסותא אשדוד. אלא שהממשלה לא צריכה להסתחרר. אין שום סיבה שהיא תציל את בית החולים או תאשר הכפלה של מיטות האשפוז כפי שהוא דורש (אחרי שפתאום גילה, כביכול, שמספר המיטות במכרז שבו זכה לא מספיק רווחי לו). הבעלים של המוסד הזה הם גופים מצליחים ומבוססים, חברת אסותא הפרטית וקופת החולים מכבי, וכל ניסיון שלהם לסחוט את המדינה הוא לא פחות משערורייה. אם שר הבריאות יעקב ליצמן ייעתר ללחץ הזה עכשיו, הוא פחות או יותר יחסל כל סיכוי שהמדינה תאשר בעתיד עוד בית חולים פרטי. הרי בשביל לממן בסכומי עתק בתי חולים שלא יודעים להתנהל יש לה את הדסה, היא לא צריכה עוד אסותא.

אדריאן פילוט

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, צילום: עמית שאבי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן | צילום: עמית שאבי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, צילום: עמית שאבי

הקרנות המוזלות

ביקורת? היסטריה

מאז שרשות שוק ההון פרסמה את הקריטריונים הסופיים במכרז לקרנות הפנסיה המוזלות החדשות, המבקרים לא נחים. המכרז תפור, דמי הניהול עולים, החוסכים יפסידו - את הכל שמענו השבוע. בדיוק כפי שגם את הקרנות המוזלות הראשונות היו מי שקטלו, בטענה לרמת שירות ירודה ולתשואות חלשות. כמו אז גם עכשיו, הביקורות האלה צבועות בפחד של קרנות הפנסיה הגדולות, אלה שמבוהלות מכל ניסיון לגעת להן בשליטה. אבל השליטה הזאת - חמש הקרנות הגדולות מחזיקות ב־90% מהענף - תישבר בסוף. רפורמת ברירת המחדל, שמציעה לחוסכים את הקרנות המוזלות, תעשה את זה, והמכרז החדש הוא צעד מצוין בדרך, בדיוק משום שהוא בנוי כדי להכניס למגרש את השחקניות החזקות, פסגות ואלטשולר שחם.

רחלי בינדמן

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אביגיל עוזי הממונה על שוק ההון דורית סלינגר | צילום: אביגיל עוזי הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אביגיל עוזי

הגבלות המזון בבתי הספר

כה גורפות, אז לא יעילות

ועדת החינוך של הכנסת אישרה השבוע את תקנות הפיקוח על המזון בבתי הספר. ביקורת רבה נמתחה עליהן, ובצדק, משום שהן מתייחסות רק למזנונים ולא לארוחות שמקבלים התלמידים - כניעה לדגל התורה, כדי לחסוך מהישיבות הוצאות גדולות יותר על מזון בריא יותר. אבל ביקורת חשובה לא פחות היא זו שעוסקת בהיקף ההגבלות. מלבד משקאות קלים נאסרה גם מכירת בשר מעובד, עוגות, עוגיות, ממתקים, פיצוחים, חטיפים, מעדני חלב ורוב סוגי הגלידות, כל לחם שאינו מקמח מלא ועוד ועוד. במקומות העבודה שלנו ספק אם היינו מסכימים להגבלות כה גורפות. יכול להיות שהן, בסופו של דבר, יגרמו לדור הבא להיות הרבה יותר בריא; סביר יותר שהן יגרמו לתלמידים לקנות אוכל מחוץ לקפטריות של בתי הספר. כדי שהילדים יסכימו לחיות תחת כל כך הרבה אילוצים, צריך להשאיר להם בכל זאת כמה דברים מוכרים לאכול, אי אפשר לאסור הכל.

שחר אילן

ממתקים, צילום: יובל חן ממתקים | צילום: יובל חן ממתקים, צילום: יובל חן

ארדואן-טראמפ

הסחר מן אללה

נשיא ארצות הברית הודיע בסוף השבוע שיכפיל את מכסי הפלדה והאלומיניום על תוצרת טורקית בגלל סירובה של אנקרה לשחרר כומר אמריקאי. בתגובה הלירה הטורקית האיצה את הצלילה שלה, גם מניות בנקים אירופיים נפלו, ואנליסטים החלו להזהיר מפני התפשטות המגמה לשווקים נוספים בעולם. שלשום רג'פ טייפ ארדואן איים לנקום באמצעות החרמה של מוצרי אלקטרוניקה אמריקאיים, אבל אין כאן הרבה שיניים: ברבעון השני של השנה, למשל, אפל מכרה בטורקיה רק 450 אלף אייפונים, 1.1% מהמכירות ברחבי העולם, והחנות של החברה במרכז קניות יוקרתי באיסטנבול היתה מלאה קונים כרגיל. בשוק, לעומת זאת, כבר הרגישו את הדי ההתקוטטות הגלובלית, עם לירה נשחקת ומוצרי יסוד שמתייקרים. "ארדואן מתווכח עם טראמפ ואנחנו לכודים בפינה. נותר רק להתפלל לאלוהים", אמר אחד הרוכלים, והזכיר שבסוף גם מאחורי מלחמת הסחר הזאת יש מלחמת דת.

תמר טוניק

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, צילום: איי פי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: איי פי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, צילום: איי פי

מאסק

כל ציוץ הוא בלון ניסוי

אלון מאסק צייץ שהוא רוצה למחוק את טסלה מהמסחר, ומניית החברה קפצה ב־11%; אז מה אם הדירקטוריון מיהר להבהיר שמעולם לא שמע על היוזמה. מאסק צייץ הסבר, שלפיו יש לו הסכם עם משקיעים סעודים; אז מה אם הם הכחישו. אסטרטגיית הטוויטר של מאסק מזכירה לאחרונה את זו של הנשיא שלו: קשר בלתי אמצעי עם עשרות מיליוני עוקבים, שמחולל כותרות, מייצר סערות במציאות, ולעתים קרובות למדי פשוט מתעלם מהאמת. יש סיבה שזה קורה בטוויטר ולא בשום פלטפורמה אחרת: מספר התווים המוגבל מכתיב הצהרות קצרות, שבמקרים רבים נשארות אנגימטיות. זורקים כמה מילים למים ורואים מה קורה. אחר כך תמיד אפשר להתנער, אחרי הכל זה רק ציוץ, לא מדיניות חוץ או מחיקת מיליארדים מהבורסה.

הגר רבט

אלון מאסק, צילום: רויטרס אלון מאסק | צילום: רויטרס אלון מאסק, צילום: רויטרס

פייסבוק בהודו

מסי לא ייקח שבויים

בשלוש השנים הקרובות יוכלו אוהדי כדורגל בכמה מדינות אסייתיות, שאוכלוסייתן מסתכמת ב־1.7 מיליארד בני אדם, לצפות במשחקי הליגה הספרדית בחינם. בפייסבוק. זו כנראה תהיה האופציה היחידה של ההודים ושכניהם לצפות במסי, לנוכח תשתיות התקשורת הרעועות בכל האזור. בכך מנסה החברה להגדיל את שיעור החדירה הנמוך יחסית שלה באסיה (רק כ־20% מההודים משתמשים ברשת החברתית, לעומת 62% מהאמריקאים, למשל), והספרדים מצדם יזכו לקהל חדש, ענק. מארק צוקרברג צוטט השבוע כמי שאמר שאם גופי תקשורת לא ישתפו פעולה עם פייסבוק הוא "יחזיק להם את הידיים כמו שמחזיקים ידיים לגוססים בהוספיס". למנהלים של הליגה הספרדית כדאי לזכור גם את זה; יום אחד הם עלולים לגלות שהרשת הזאת היא הבמה היחידה שנותרה להם.

רן אברמסון

איסוף מידע

מה, באמת?

לאי-פי היתה השבוע חשיפה מפתיעה: גוגל אוספת ושומרת מידע על מיקום של משתמשים גם אחרי שכיבו את "היסטוריית המיקומים" בחשבון הגוגל שלהם. ואולי היא לא כל כך מפתיעה. הרי ברור שהחברה תעשה את זה, או לפחות תנסה לעשות את זה. מידע על מיקום המשתמש הוא יקר ערך להתאמה אישית של פרסומות, ואם אפשר להתחמק, לתחמן, למצוא דרך לעקוף את המנגנונים שמגבילים איסוף - כולל אלה שהחברה עצמה יצרה, כולל כמובן רצון המשתמשים עצמם - תהיו בטוחים שגוגל תעשה את זה. ולא רק היא; גם פייסבוק, בעיצומה של מלחמת הפרטיות הנוכחית שלה, מפתחת כל הזמן עוד ועוד כלים מתוחכמים לאיסוף מידע, בדיוק כמו כל שאר החברות. זה המודל העסקי שלהן, אי אפשר לצפות מהן לוותר עליו. אם כבר לוותר על משהו, ותרו על האמון שאתם נותנים בהן, ושבו הן בוגדות שוב ושוב.

עומר כביר

תגיות