אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר מבקש מהממשלה להחליט: בעד או נגד תוספת לשוטרים של 7 מיליארד שקל צילום: יריב כץ

האוצר מבקש מהממשלה להחליט: בעד או נגד תוספת לשוטרים של 7 מיליארד שקל

גמלאי המשטרה והשב"ס דורשים לקבל תוספת שכר עבור העדר ביטחון תעסוקתי. הממשלה צריכה להחליט אם לקצץ 7 מיליארד שקל ממשרדי הממשלה ולשלמם לשוטרים, או לקבוע כי לשוטרים לא מגיע את אותה תוספת

15.08.2018, 16:17 | עמרי מילמן

דרישת גמלאי המשטרה והשב"ס לקבל תוספת שכר עבור העדר ביטחון תעסוקתי בעקבות התוספת שקיבלו אנשי הקבע לפני עשור, ממשיכה לערער את יציבות הממשלה, שנדרשת להכריע - האם לקצץ 7 מיליארד שקל למשרדי הממשלה ולשלמם לשוטרים, או לקבוע כי לשוטרים לא מגיע את אותה תוספת ולעתור על כך לבג"ץ.

קראו עוד בכלכליסט

במכתב ששלח מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שלשום (ב') ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב באב"ד כי "עמדתי לה שותפים כל הנהלת משרד האוצר היא כי אין כל מקום לקיים משא ומתן על פריסת תשלומי התוספת. בהקשר זה אציין כי לטעמינו, ניהול משא ומתן בשלב זה, כרוך בשורה של קשיים ודינו להיכשל". עוד הוסיף כי "לעמדתנו, המבוססת על חוות דעתו של עו"ד מסינג בדבר הטעויות המשפטיות שנפלו בפסק הדין יש מקום להגיש עתירה לבית המשפט העליון כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי ואין כל הצדקה לתשלום התוספת ליתר כוחות הביטחון".

ארכיון, צילום: גדי קבלו ארכיון | צילום: גדי קבלו ארכיון, צילום: גדי קבלו

לפי החישובים של האוצר, העלות תעמוד על 7 מיליארד שקל עבור השנים שעברו (רטרואקטיבית) ובפועל 620 מיליון שקל בשנה. עמדת משרד האוצר היא כי הממשלה צריכה לקבל החלטה - לבטל את החלטת הממשלה המקורית משנת 1979 לפיה תישמר השוואה בין שכר השוטרים לשכר בצה"ל ובעקבות זאת

לעתור לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, או לחילופין לקבל החלטה שתפרט מעין יבואו 7 מיליארד השקלים שכיום אין לממשלה דרך לשלם אותם (גם אם תסוכם פריסה של תשלומים, הוצאות הממשלה היום מנצלות עד תום את התקציב, כך שלא תהיה ברירה אלא לבצע קיצוץ משמעותי). בפגישה שהתקיימה לפני שבוע אצל נזרי הציגו נציגי הממשלה השונים מספר מתווי פעולה אפשריים, אולם טרם התגבש סיכום.

בית הדין הארצי לא שש להתערב בדרך כלל בהחלטות של בית הדין הארצי לעבודה, אולם אם המדינה תבקש זאת, תוך שינוי מדיניות מבוסס ומנומק, ייתכן מאד כי הוא ישנה את החלטת בית הדין הארצי ויאפשר למדינה לממש את החלטת הממשלה העדכנית.

כלא מעשיהו , צילום: גלעד קוולרצי כלא מעשיהו | צילום: גלעד קוולרצי'ק כלא מעשיהו , צילום: גלעד קוולרצי

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בו הפסידה הממשלה בערעור ניתן ב-25 ביוני 2018 וקבע כי יש לשלם לגימלאי שירות השב"כ בפנסיה תקציבית, תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי במסגרת קצבתם רטרואקטיבית מאז שזו שולמה לצהל הכסף הגדול הוא כמובן לא של גמלאי השב"כ אלא של גמלאי המשטרה והסוהרים שערעור דומה לבית הדין הארצי לעבודה נמצא כעת בעניינם. היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, פנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי, בבקשה לבחון הגשת עתירה לבית המשפט העליון כנגד פסק הדין של בית הדין הארצי.

הצמדות שנוחות לשוטרים

 

בבסיסו, השכר במשטרה ובשב"כ זהה לשכר בצה"ל - בהתאם לדרגה. כך למשל סגן ניצב במשטרה יקבל את אותו שכר כמו סגן אלוף בצה"ל על רכיביו השונים (תוספות מהסכמי המסגרת, רמות פעילות, תמריצים- הטבלאות זהות בהתאם לתפקידים וכו').

התוספת היחידה שקיימת היום בצה"ל, וניתנה מ-2006 היא תוספת העדר ביטחון תעסוקתי שנעה בין 1.3% לאלופים ותתי אלופים (סכום משמעותי כשמדובר על משכורות שמגיעות ל-50 אלף שקל בחודש) ל-7.3% לדרגות זוטרות יותר ונגדים. זו ניתנה לאור כך שלאותם אנשי קבע אין יחסי עובד - מעסיק עם הצבא, הם לא עובדים, אלא משרתים, וניתן (לפחות תיאורטית) לפטרם בכל רגע נתון. ובאמת במסגרת תר"ש גדעון אלפי אנשי קבע סיימו את שירותם.

לעובדי משטרה ולשב"ס לעומת זאת, יש די ביטחון תעסוקתי, בוודאי יותר מלעובד במגזר הפרטי. מעבר לכך, בפועל ההצמדה לשכר אנשי הקבע מתבצעת רק כאשר הדבר משרת את השוטרים והסוהרים, במספר מקרים בשנים האחרונות שינויים ותוספות לאנשי הקבע תורגמו בצורה אחרת למשטרה, כזו שעלתה בפועל יותר כסף.

כך למשל, המשטרה לא רצתה לאמץ את ההסכם שנחתם עם הנגדים בצבא וביקשו הסכם אחר שיתעדף שוטרים בדרך בה הם מוצאים לנכון, מה שעלה בסופו של דבר יותר מ-600 מיליון שקל. במקרה אחר, דרשו במשטרה שלא להיות מוצמדים לרמות הפעילות של הצבא, שכן מרבית השוטרים, גם אלו שמוגדרים ברמת פעילות וסיכון גבוהות ישנים בסופו של דבר בביתם (בשונה מלוחמים בצבא), בעקבות זאת שינו עבורם את הגדרות רמות הפעילות, מה שגרר תוספת של 120 מיליון שקל.

במשטרה גם קיבלו גם תוספת חדשה של "פקד מתקדם" שכן בעוד שהדרגה המקבילה בצבא (סרן) היא זמנית, במשטרה שוטר יכול להשתחרר כפקד, במידה ולא מתאים לקבל את דרגת –רב פקד, כדי להעניק אופק כלכלי נקבע כי לאחר מספר שנים יקבלו מי שנשארו בדרגה זו תוספת של "פקדם מתקדם" של 900 שקל בחודש, שמגיעה לעשרות מיליוני שקלים בשנה.

עוד ניתנה למשטרה, בשל הקושי שהיה בעבר לגייס שוטרים, האפשרות לקבל גמלי השתלמות כבר מדרגת הכניסה למשטרה (בעוד שבצבא ניתן לעשות זאת רק בשלב מתקדם יחסית) מה שבסופו של דבר מגיע לתוספת של כ-1200 שקל, ועולה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

כל התוספות השונות האלה, שמוערכות במעל מיליארד שקל, מעלות לא מעט סימני שאלה לגבי דרישות השוטרים כעת, שמבוססות בעיקר על הרצון להשוות את התנאים (שכן הטענה שאין ביטחון תעסוקתי אינה באמת מחזיקה מים) שכן בפועל דרישת השוטרים להשוואת התנאים עולה רק כשהדבר נוח. אולם השאלה האמיתית כעת היא האם הממשלה, רגע לפני בחירות, תעז לקבל את ההחלטה שלא להעניק להם את התוספות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
למה לשקר לכולם
מעניין שהכתב החליט לתת פה תמונה רחבה של התשלומים אבל דווקא את הפרט הכי חשוב הוא "שכח" לציין , בית הדין קבע שהתוספת היא לא בעקבות העדר ביטחון תעסוקתי ,ומדובר בשם מכובס שנקבע שרירותית , הרי מה הקשר בין אי בטחון תעסוקתי לבין גמלאי הצבא , אילו חשבו שמדובר בכך , לא היה צריך לתת את התוספת לאנשי הצבא בפנסיה , הם כבר לא צריכים ביטחון תעסוקתי. דיי לשקר לכולם עם כתבות הזויות ושקריות.
עמרי מלמן כתב בזוי  |  16.08.18
15.
שי באב"ד תתבייש
כתבה אשר עושה עוול כבד למציאות . נציגי האוצר והעומד בראשם - הואילו בטובכם לפרסם בבקשה את תוספות השכר שקיבלתם בשנים האחרונות ! (תנו לי לנחש, המרחק בין אישור התוספות לבין ביצוע העברת הכספים התבצעה בשנייה וחצי ) חבורה של צבועים. שי באב"ד - אם אתה חושב כמו שאתה טוען- שתנאי השוטרים "ממש בטוחים וטובים" ועל כן אין סיבה להקביל אותם לתנאי משרתי הקבע בצבא -אז אתה מוזמן להתחלף לשנה אחת בלבד , פיילוט, עם שוטר בירושלים. תוך יומיים אתה פושט את המדים ומבין על מה השוטרים מדברים..אל תדאג ,"לא מסוכן" שם.
עמוס  |  16.08.18
לכל התגובות