אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מצרים ו-Eni האיטלקית חתמו על הסכם זיכיון חדש לקידוח גז טבעי צילום: בלומברג

מצרים ו-Eni האיטלקית חתמו על הסכם זיכיון חדש לקידוח גז טבעי

אזור הזיכיון הנקרא "נור" מרוחק 50 ק"מ מחופי מצרים ושטחו הכולל מגיע ל-739 קמ"ר. העבודות יחלו במהלך המחצית השנייה של השנה הנוכחית ובהשקעה של 105 מיליון דולר

15.08.2018, 18:53 | דורון פסקין וליאור גוטמן

משרד הנפט המצרי וחברת Eni האיטלקית הודיעו היום (ד')  על חתימת הסכם זיכיון חדש לקידוח גז טבעי בים התיכון.

קראו עוד בכלכליסט

אזור הזיכיון הנקרא "נור" מרוחק 50 ק"מ מחופי מצרים ושטחו הכולל מגיע ל-739 קמ"ר. הקידוחים יבוצעו בעומק הנע בין 50 ל-400 מטרים. העבודות יחלו במהלך המחצית השנייה של השנה הנוכחית ובהשקעה של 105 מיליון דולר. בהסכם שאושר על ידי הפרלמנט המצרי בחודש שעבר נקבע כי 85% מהבעלות על אזור הזיכיון החדש שייכת לחברה האיטלקית ו-15% לחברה ממשלתית מצרית.

לפני מספר שבועות, הופצו במצרים ידיעות בלתי רשמיות כי שדה "נור" מכיל עתודות גז הגדולות פי שלושה מאשר עתודות הגז בשדה הנפט הענקי שמפתחת החברה האיטלקית במצרים – שדה "זוהור" (30 טריליון רגל מעוקבת). נוכח המהומה התקשורתית שהתרחשה מיהרו ב-Eni וגם במשרד הנפט המצרי להכחיש את הדיווחים. עם זאת, דובר משרד הנפט המצרי, חמדי עבדאלעזיז שנשאל לגבי העתודות בשדה נור הצהיר בראיון לתקשורת המקומית כי מדובר ב"פוטנציאל מבטיח" אך נמנע מלספק נתונים ספציפיים.

 מתקן הנזלת גז של חברת Eni לחופי מצרים, צילום: Lanaro/Magliocca מתקן הנזלת גז של חברת Eni לחופי מצרים | צילום: Lanaro/Magliocca  מתקן הנזלת גז של חברת Eni לחופי מצרים, צילום: Lanaro/Magliocca

הקידוח המדובר במצרים מוגדר בשלב זה קידוח אקספלורציה, כלומר כזה שנועד לאושש את ההשערה שיש או אין שם גז בכמות מסחרית. על פי המקובל בענף, קידוח שכזה יארך כמה חודשים שלאחריו ימתינו הבעלים לניתוח גיאולוגי שיאשש או יפריך את הדיווחים המוקדמים. כל ההליך הזה אמור להסתיים עד הרבעון הראשון של 2019 לכל המאוחר, ובמידה ויתגלה שם גז בכמות מסחרית השלב הבא יהיה הגשת תוכנית פיתוח מלאה, השגת המימון אליה וביצועה בפועל.

פיתוח שדה גז ימי אינה משימה של שבועות בודדים כיוון שהקידוחים והחיבורים לצנרת שהונחה בלב ים מתקיימים תחת תכנית הנדסית קפדנית. השורה התחתונה - גם אם יצמא גז בכמות מסחרית גדולה מאוד, עד הרגע ששדה נור יהפוך לשדה מפיק נספור לפחות 24 חודש, כלומר עמוק לתוך שנת 2020 אם לא מעבר לכך. חוזי

הגז שנחתמו בין ישראל למצרים מחייבים אספקת גז משדה מוכח שנה ויותר לפני לוחות הזמנים המסתמנים של שדה נור, ולכן פגיעה בחוזים אלו, אם וכאשר תהיה אחת, היא מציאות פוליטית יותר מאשר כלכלית.

מתי כן תרשם השפעה על מכירת גז למצרים? מדובר בתרחיש בו השדה החדש יתברר כבוננזה אמיתית, הוא פעיל מסחרית ושותפויות הגז מישראל ירצו למכור מעבר לחוזים שכבר נחתמו, כלומר אספקה עד שנת 2030 ואילך. או אז, המצרים יעשו את השיקול שלהם האם כדאי לחכות למאגר מקומי או לרכוש ממאגר זר, כאשר ידוע שהביקוש במצרים הוא פי עשר מבישראל וגדל בקביעות מדי שנה.

חוזי הגז מול מצרים נחתמו בשנה החולפת בהיקף של כ-64 מיליארד מ"ק, חצי משדה לוויתן עם תנאים קשיחים וכמות קבועה, וחצי משדה תמר עם תנאים גמישים יותר ואספקה על בסיס עודפי שימוש לפחות בשנים הראשונות של ההזרמה, לרבות שימוש בצנרת המושבתת של EMG (לחוזה עם תמר בלבד). שווי החוזים כפי שהם דווחו לבורסה נאמד בכ-15 מיליארד דולר, מתוכם כ-50% עד 60% מס שיתגלגל לאורך שנות האספקה לקופת המדינה.

הפרסום על שדה הגז המצרי החדש לווה בפארסה תקשורתית כיוון שהנתונים נשענו בחלקם על התבטאויות של אחד משרי הנפט המצריים לשעבר שנאמרו כהערת אגב בתכנית טוק שואו ששודרה במצרים. הממשלה המצרית ו-Eniהבורסאית מיהרו למחרת להכחיש את הפרסומים, מה שלא עזר ליחידות ההשתתפות של שותפויות הגז הישראליות לרשום צניחה של עד 7%. השווי האבוד הושב לאחר כמה ימים ולאחר שהתברר שהפרסומים נבעו מחוסר הבנה מקומי של החומר או תרגום לא נכון של הנתונים שם.

תגיות