מפגרים אחרי המערב: שיעור השתתפות המדינה בבריאות נמוך מהממוצע ב-OECD ב-11%

למרות שההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עלתה בשנת 2017 ב-3.8% (ההוצאה לנפש גדלה ריאלית ב-1.8%) - שיעור המימון הציבורי בישראל מסך ההוצאה (63%) נמוך משמעותית –ב-11% לעומת הממוצע במערב (74%), נכון לשנה שעברה, כך מדווחת היום (ה') הלמ''ס. בנורבגיה ובגרמניה אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) הוא הגבוה ביותר, ומממן 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ ובצ'ילה.

לפי הלמ''ס, תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 22% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנה שעברה. 13% נוספים היו הוצאות בעיקר על ביטוחים פרטיים של משקי בית. כלל המימון הפרטי - של  משקי הבית היה 35% ב-2017 (2% נוספים הם מתרומות מחו"ל).

תרופות. משלמים מכיסנו 22% מההוצאה על שירותי בריאות ישירות | צילום: Pexels/Pixabay

בהקשר הזה, מהנתונים עולה כי כלל ההוצאה של הישראליים על ביטוחים (פרטיים ומשלימים) זינק בחדות בעשור האחרון מ-4.8 מיליארד שקל ב-2007 לרמה של 10.6 מיליארד שקל ב-2017 –זינוק של 120%. מנגד, ההשקעה במבנים ובציוד לבריאות כאחוז מההשקעה הכוללת בנכסים קבועים הולכת ופוחתת באופן רציף ועקבי והגיע ל-1% בלבד.

המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2017 מומנו מגביית מס בריאות ו-39% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.

לפי נתוני הלמ''ס, אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.3%) –הן במימון ציבורי והן במימון פרטי- נמוך מאשר ממוצע ההוצאה השוטפת לבריאות במדינות ה-(8.9%) OECD. בכך, ישראל מדורגת בין 10 המדינות המערביות שמוציאה הכי פחות כספים בבריאות.