אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מרוץ הבחירות של נתניהו וכחלון מאיים על המשק איי אף פי

ניתוח כלכליסט

מרוץ הבחירות של נתניהו וכחלון מאיים על המשק

הצמיחה מאטה, הסקטור העסקי קופא, ההשקעות במשק יורדות, מחירי הנדל"ן שבים לעלות וברקע מרחפים סיכוני מלחמת הסחר. אבל דווקא כשנדמה שהתקופה הכלכלית הטובה עומדת להסתיים, רה"מ ושר האוצר נכנסים למרוץ בחירות אישי ולא אחראי

19.08.2018, 07:00 | אדריאן פילוט
קרבות קרדיט קמפיין בחירות קטלני גורמי מקצוע בממשלה חרדים ממכירת חיסול של תקציב המדינה. הכרזה על בחירות תקפיא צעדים ארוכי טווח עמרי מילמן, 19 תגובותלכתבה המלאה
שורה של נתונים מאקרו־כלכליים שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון מצביעה על התמתנות חדה בצמיחה במשק, שמתחילת 2017 היתה מרשימה למדי. ברבעון השני של 2018 צמח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב־2% בלבד, השיעור הנמוך ביותר מתחילת 2017, אך גם הרכב הצמיחה מדאיג: הסקטור העסקי צמח רק ב־1%, ובניכוי הסטארט־אפים נתון זה כבר מתקרב ל־0%.

קראו עוד בכלכליסט

התפתחות מדאיגה נוספת היא ירידה של 7% בהשקעות במשק ברבעון השני לעומת הרבעון שקדם לו, הירידה התלולה ביותר מתחילת 2017. ההשקעות הן הגורם שמבטיח צמיחה בת־קיימא וארוכת טווח של הכלכלה והירידה בהן מוסברת בירידה של 6% בהשקעות בתעשייה, אך חמור מכך — ירידה של כמעט 10% בהשקעות בבנייה למגורים מתחילת 2017. משמעות הדבר היא שכבר 15 חודשים ברציפות בונים פחות ופחות.

יום לפני פרסום נתוני הצמיחה פורסמו נתוני הלמ"ס המצביעים על עלייה של כ־1% במחירי הדיור בכל הארץ, למעט חיפה, לאחר כמה חודשים של ירידות. שר האוצר משה כחלון ניסה להדוף את חיצי הביקורת על רקע העלייה החדה ביותר במחירי הדירות זה 21 חודשים. "המלחמה היא ארוכה וסיזיפית, יש בה חודשים טובים יותר ופחות, אבל אנחנו נלחמים בה באומץ ובנחישות עבור הזוגות הצעירים והדורות הבאים", נכתב בהודעה ששיגר בתגובה לנתונים. אלא שירידה כה מתמשכת בהשקעות בבנייה למגורים תוביל בהכרח לירידה בהיצע הדירות, ולא רק שאינה מבשרת על ירידה במחירים, ודאי בשוק של ביקושים עולים - ההפך מכך.

גם יצוא הסחורות והשירותים ירד במקצת ברבעון האחרון, ובניכוי יצוא היהלומים וחברות הסטארט־אפ חלה ירידה של 4.4% ביצוא בהשוואה לרבעון הקודם - נתון בולט על רקע עלייה של 12%-4% ביצוא ב־18 החודשים הקודמים. העצירה ביצוא, שמהווה כשליש מהתמ"ג, מטרידה במיוחד על רקע מלחמת הסחר שמתחוללת בזירה הגלובלית. דו"ח התאחדות התעשיינים שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט" הצביע כי שליש מהיצוא הישראלי מיועד למדינות המעורבות במלחמת הסחר ועלולות להיפגע ממנה. החמרה במלחמת הסחר עלולה לפגוע בסחר הגלובלי ולהוביל לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל, שהיא משק קטן ופתוח.

איתותי ההאטה בצמיחה מצטרפים לפרסום האוצר מתחילת השבוע, שלפיו גביית המסים עומדת בקצב החזוי ולא צפויים ב־2018 עודפי גבייה. המשמעות היא כי לא יהיה כסף להפחתות מסים והגדלת תקציבים, ובפקידות האוצר מבקשים לאותת ש"החגיגה נגמרה".

המאבק על "מר ביטחון" מאיים על הביטחון הכלכלי

 

מוקדם לקבוע אם המשק נמצא בעיצומו של שינוי במחזור העסקים ומעבר מגאות לשפל, אך בקרב הכלכלנים והפקידים שוררת הסכמה שלפיה שיא הצמיחה בישראל, כמו הצמיחה העולמית, עבר. אך עיתוי שינוי המגמה מסוכן לכלכלה המקומית. ראשי ההנהגה הכלכלית, קרי שר האוצר כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו, הוכיחו בסוף השבוע האחרון שהם עסוקים בכלכלת בחירות ומוכנים לעשות דברים מסוכנים לטובת גיוס קולות.

כך, נתניהו הודיע בדרמטיות בשבוע שעבר בפתח מהדורות חדשות הערב על שינוי פרדיגמטי בתפיסת הביטחון של ישראל ב־2030. המשמעות המעשית היא תוספת של 4-3 מיליארד שקל בשנה לתקציב הביטחון, שתגיע לראשונה כבר בתקציב 2019 - תקציב סגור ונעול שכבר אושר בכנסת לפני חמישה חודשים. נבחרי הציבור כמובן רשאים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, שהרי קיבלו את מנדט הציבור לכך. אך הצטרפות הנסיבות מעלה חשש כבד כי מאחורי שינוי תקציב הביטחון לא עומד אינטרס ציבורי אלא אינטרס פוליטי צר של כל אחד ואחד מהשחקנים המעורבים. יותר מכך, לשינוי יש השלכות מסוכנות שמאיימות על ההישגים הכלכליים הכבירים של השנים האחרונות, לרבות העלאת דירוג האשראי של ישראל שעליו הודיעה S&P.

כחלון הדליף כבר לפני כשבועיים את התוכנית להגדיל את תקציב הביטחון ובכך נטל לעצמו את הקרדיט על המהלך. כבר באותו בוקר החלו צצים ברחבי הארץ שלטי חוצות עם תמונתו והסיסמה "כחלון - הביטחון שלך". בסביבתו של יו"ר כולנו מודים כי זו היתה יריית הפתיחה של קמפיין הבחירות שלו, וכוונתה היתה ברורה. עתה נודע כי כחלון מיהר להדליף את התוכנית אחרי שהבין ששר הביטחון אביגדור ליברמן, שנקלע למצוקה פוליטית, ניסה לעשות זאת לפניו. רק מר ביטחון נתניהו לא לקח קרדיט על היוזמה. אך לאחר יותר מ־130 יום של אש בדרום וניהול משא ומתן עם חמאס, גם ראש הממשלה חזר לרשתות החברתיות תוך שהוא מותיר במכוון את כחלון מחוץ לתמונה.

חוסר אחריות, פריצת מסגרות וזניחת עקרונות

 

התנהלות כחלון ונתניהו סביב תקציב הביטחון בעייתית מכמה סיבות. ראשית, הנהגה אחראית לא פותחת תקציב והופכת אותו חמישה חודשים לאחר שאושר. לו לפחות היו השניים מציינים מה יקוצץ כדי לממן את השינוי, המהלך היה נראה רשלני פחות. שהרי זו המשמעות האמיתית של שינוי סדרי עדיפויות: יותר מערכות נגד טילים פירושן פחות שעות לימוד, תרופות או קצבאות נכות.

אך במצב הנוכחי קיצוצי תקציב הם בגדר פנטזיה ובמקום לקיחת אחריות נזרקו לחלל האוויר חלופות חסרות שחר, כמו הבאת תקציב מ"הסטות פנימיות בתוך תקציב הביטחון" - שם קוד שנשמע זה יותר מעשור ושמשמעותו המעשית היא אפס חיסכון. ולבסוף נתניהו וכחלון לא יכניסו את צה"ל למסלול התייעלות.

נתניהו וכחלון, צילום: אלכס קולומויסקי נתניהו וכחלון | צילום: אלכס קולומויסקי נתניהו וכחלון, צילום: אלכס קולומויסקי

מקור תקציבי אחר שהוצע הוא הגדלת הגירעון בתקציב 2019, שכבר כך עומד על שיעור לא מבוטל של 3% מהתמ"ג. שינוי יעד הגירעון אינו מהלך סתמי, כדי לעשות זאת יש לאשר תקציב חדש לחלוטין, ונקיטת מהלך מסוג זה תעיד על חוסר אחריות תקציבית שזועקת לשמים. וזאת, דווקא לאחר שהעלאת דירוג האשראי שהעניקה למשק S&P ציינה את האחריות התקציבית והיכולת של ישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים בלי לפרוץ מסגרות. אם גם כלכלני S&P יחושו כי המשתנה החדש הוא הקדמת הבחירות, אזי דירוג האשראי עשוי להיות בסכנה.

אם לא די בכך, נתניהו הציע לעגן את תקציב הביטחון לשיעור קבוע של 6% מהתמ"ג, כך שהתקציב ילך ויגדל ללא קשר לצרכים האמיתיים של מערכת הביטחון. הצעה זו מוותרת לחלוטין על העקרונות שזיכו את נתניהו בתואר "מר כלכלה". אך חוסר האחריות של הפוליטיקאים משני רק להתנהלות הפקידים הבכירים. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד טען כי אין כל בעיה תקציבית וכי הסכם יעלון־כחלון שלפיו מערכת הביטחון תקבל תקציבים בתמורה לשקט תעשייתי עד 2020 עדיין חי וקיים — זאת אף שנראה כי פחות משנה וחצי עד לפקיעת ההסכם וכבר כל המסגרות התקציביות בסכנה. הדברים רק מחזקים את הסברה שליוותה את הקדנציה של באב"ד, שלפיה הוא שחקן פוליטי.

ההפתעה האמיתית הגיעה מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, שנראה כמתעניין בתפקיד נגיד בנק ישראל הבא, הפקיד הכלכלי החשוב בישראל. בהוראת נתניהו יצא שמחון לסבב שיחות הסברה שבהן הקפיד לציין "און רקורד" שדעת הפקידים אינה רלבנטית שכן הם רק פקידים ולא מקבלי החלטות. אפילו נתניהו עצמו, שהכריז מלחמה על הפקידות המקצועית, לא העז לדבר כך. אם כך מדבר מי ששואף להיות המבוגר האחראי של המשק ייתכן שעדיף שיפנה לפוליטיקה, או לפחות יפנה את מקומו במועצה הלאומית. מנגיד בנק מצופה לבלום פופוליזם ולא לעודד אותו. דווקא בשעה שכל הגופים המקצועיים הבינלאומיים, מקרן המטבע ועד ה־OECD, מצביעים על צורך דחוף ומיידי להגדיל את ההוצאה האזרחית הנמוכה יחסית בישראל, באים באב"ד ושמחון ומקדמים דווקא את ההפך.

האינפלציה מטפסת ומחירי המזון מאיימים להרים ראש

 

הפקידות המקצועית האמיתית מוטרדת, הגדלת תקציב הביטחון היא רק קצה הקרחון. השוטרים, עובדי מערכת הבריאות ועובדי ההוראה דורשים שינויים ותוספות בהסכמי השכר. מצב זה צפוי להקשות על הממונה החדש על השכר באוצר קובי בר־נתן, מנהל רשות המסים ערן יעקב והממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור, שיידרשו למצוא מקור לכספים. גם החשב הכללי רוני חזקיהו, שבינואר סיים לגבש תוכנית רב־שנתית להשקעה בתשתיות בהיקף של 30 מיליארד שקל, יצטרך לחשב מסלול מחדש. לפי התוכנית שעליה הכריז נתניהו, הכספים ילכו לביטחון ולפנסיות של אנשי הקבע.

תחושת פריצת הגבולות שמאפיינת את ימיה האחרונים של ממשלת נתניהו־כחלון לא מסתיימת כאן. נראה כי השניים בדרך לפיאסקו נוסף סביב בחירת נגיד בנק ישראל, וזאת על רקע גל של עליית מחירי מזון שמאיים להפוך לגל אינפלציה ועליית מחירים בכלל המשק. האינפלציה הרימה ראש, הגיעה ל־1.4% ונכנסה ליעד יציבות המחירים בתום 50 חודשים של ריסון.

התייקרות סל מוצרי היסוד למשקי הבית היא סכנה פוליטית ממשית עבור כחלון. שר האוצר מסרב לעדכן את מחירי מוצרי החלב שתחת פיקוח, על אף העלאת מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות כתנובה וטרה לרפתנים. המגעים בין האוצר לבכירי תעשיית החלב נמשכים אך החשש אמיתי.

"מגיע לכחלון להיות בהיסטריה. הוא הביא את הגל הזה על עצמו", אמר השבוע תעשיין בכיר. "המחירים לא עולים מאז 2011 אבל שכר המינימום, הארנונה והחשמל התייקרו". נראה כי רק הכרזה רשמית על בחירות תאפשר להרגיע את כלכלת הבחירות בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ולעצור את המדיניות הלא מושכלת שמובילה את המשק בחודשים האחרונים. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות