פרשנות
הוועדה למינוי בכירים: זיקות מסוכנות
שופטי בג"ץ יידרשו להכריע במהירות אם יעקב נגל ואיריס שטרק הם נציגי ציבור או נציגי ממשלה
העתירה המתוקנת שהוגשה ביום חמישי האחרון לפסילת חברותם של יעקב נגל ואיריס שטרק בוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב גולדברג, מציבה לבחינתו של בג"ץ חבילה גדולה של זיקות פסולות ופגמים פרוצדורליים. כעת נשאלת השאלה אם הכמות תהפוך גם לאיכות. במילים אחרות, האם משקל הפגמים יצטבר לכדי מסה קריטית שתביא לפסילת השניים שאמורים לשבת על כס נציגי הציבור, אלו שאמורים להיות הנציגים העצמאיים ונטולי הזיקה לממשלה בוועדה?
קראו עוד בכלכליסט
שני סוגי פגמים
למעשה, העותרים מצביעים על שני סוגים של פגמים: טכניים־תהליכיים (אי־גילוי המידע) ופגמים מהותיים (זיקה אישית). בג"ץ נוטה להיות נדיב יותר בכל הנוגע להתערבותו בסוג הראשון. אם מוכח פגם אובייקטיבי של הסתרה, ניתן להקיש ממנו על בעיית תום לב, ומי שלקה בפגם הזה, בוודאי אם בתדירות גבוהה, אינו אמור לשפוט אחרים. משום כך, הממשלה הזדרזה לבקש משטרק לבצע מקצה שיפורים בשאלון שמילאה כמועמדת לוועדה, שלאחריו מינויה עבר בהצלחה.לעומת זאת, זיקה אישית היא טענה סובייקטיבית יותר ונדרשת קרבה הדוקה במיוחד כדי שבג"ץ יפסול את המינוי. רפורמת ניגוד העניינים החדשה שהשיק לאחרונה משרד המשפטים מאפשרת גמישות ונדיבות גדולות יותר בבחינת הזיקות החשודות, ופוסלת רק את המקרים הקשים. שופטי בג"ץ - מני מזוז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - אמורים לבחון עד כמה נגל ושטרק הם מקרים קשים. או במילים אחרות, אם הם נציגי ציבור או נציגי ממשלה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה