13 ארגונים בישראל יוצאים נגד התיקון לחוק זכויות היוצרים

13 ארגוני זכויות אזרח וגולשים יוצאים למתקפה חזיתית נגד התיקון המוצע לחוק זכויות היוצרים בישראל. "הצעת החוק מאיימת לפגוע במשתמשים באינטרנט הפועלים בתום לב, ולהטיל מורא ולצנן את פעילותם של יזמים, בלוגרים, גופים ללא מטרות רווח, ובעלי עסקים קטנים, ואף להביא לצנזורה חמורה על תכנים באינטרנט ולפגיעה בחופש הביטוי", הם כותבים במכתב ששלחו לשרת המשפטים איילת שקד וליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל.

בימים אלו דנה ועדת הכלכלה בהצעת החוק שמקדם משרד המשפטים, ושכוללת ארבעה תיקונים מרכזיים: מתן אפשרות לבית המשפט לחסום אתרים שמפרים זכויות יוצרים; מתן אפשרות לבית משפט להורות על זיהוי גולשים שפוגעים בזכויות היוצרים; העלאת רף הענישה הפלילית למאסר של עד שלוש שנים במקום עד שנה כיום; והחלת החוק לא רק על מי שהעלה את התוכן הלא חוקי אלא גם נגד מי שמקשר אליו למטרות רווח.

במכתב, עליו חתומים בין השאר המכון הישראלי לדמוקרטיה, איגוד האינטרנט הישראלי, התנועה לחופש המידע, הסדנא לידע ציבורי, התנועה לזכויות דיגיטליות והתנועה הליברלית החדשה, מתריעים הארגונים בראש ובראשונה מפני התיקון שעוסקת בהחלת החוק עם על מי שמקשר לתוכן שמפר זכויות יוצרים.

"לפי הנוסח הנוכחי כל אדם המנהל בלוג אישי, דף פייסבוק או פרופיל אינסטגרם עם מספר עוקבים מסוים, או אף קבוצת ווטסאפ בגודל מסוים, אשר יפרסם קישור לאתר אחר ובו השתרבב תוכן המפר זכות יוצרים, אף אם לא ידע על כך, חשוף לתביעה בסכום של עד 100 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק", הם מזהירים.

לדבריהם, נוסח החוק המוצע קובע כי הפרסום המפר נעשה "על דרך עיסוק​". "אולם", הם מוסיפים, "הגדרה זו לא מחייבת שיהיה זה עיסוק לצורכי פרנסה, עיסוק במשרה מלאה, או כל סייג אחר המונע מבלוגר, ואף עורך בוויקיפדיה, להיחשב כמי שעושה זאת על דרך העיסוק. החוק מדבר על ​הפקת רווח מהפירסום, אולם אינו מגביל את הרווח לרווח כספי. בנוסח זה, גם רווח של צבירת מוניטין, ניסיון מקצועי, הפצת רעיונות והרחבת השפעה יכולים להיחשב כרווחים לצורך העניין".

כן תוקפים הארגונים את הנוסח שלפיו מי שביצע את הפרסום המפר ​צריך היה ​לדעת ​שהיצירה מפירה זכויות יוצרים: "בעידן של הצפת מידע, האדם הפשוט יתקשה להוכיח שלא היה יכול לדעת. מהו היקף העבודה הסביר שהיה עליו להשקיע במחקר כדי לוודא שתמונה, תרגום, ציטוט או קובץ מקושר המפורסמים על ידו אינם תכנים מפרים? לאדם הפשוט, עסק קטן או מלכ"ר המנהל אתר אין את המשאבים, כולל מומחיות, למחקר מעמיק שכזה אודות כל קישור וקישור. על מנת להפוך למפר חוק די לשלוח ברכה עם קישור לשיר שהועלה שלא בהרשאת בעל זכות היוצרים לרשימת תפוצה של הארגון או לקשר לאתר ובו תמונה שלא ניתן הקרדיט הנכון לצלם, גם אם ההפרה תתגלה בדיעבד כעבור שנים".

הפיצוי הקבוע בחוק, בסך 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק, יביא לדבריהם לצנזורה עצמית מצד כותבים שיחששו מתביעות ומהליך משפטי יקר. "מן הצד השני, עלולים להיווצר מצבים שבהם לבעל זכות היוצרים יהיה רווחי יותר להתפרנס מהפרת הזכויות ביצירתו מאשר מהיצירה עצמה. סעיף זה מחטיא את מטרתו, ויש בו פגיעה בחופש הביטוי, בחופש המידע, ובחופש העיסוק".

פגיעה בפעולות לתועלת הציבור

בתור דוגמה לסכנות הצעת החוק, מביאים הארגונים את מרכז הידע לאומי בנושא נשים ומגדר, שמוקם בימים אלה במימון משרד המדע. "המאגר מטבעו יכיל אוסף עצום של קישורים לשלל תכנים ברחבי הרשת ממקורות שונים, לרבות מאמרים, ניירות עמדה, תמונות וסרטונים", הם כותבים. "אין זה מעשי ובר-ביצוע לקיים ודאות מלאה שכל הקישורים באתר אינם מפנים לאתרים שעשויים להכיל, בהווה או בעתיד, בזדון או בתום לב, תוכן כלשהו שיש בו הפרת זכויות יוצרים. הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת היום מעמידה את המיזם כולו בסכנה".

מנהלת תחום ממשל וקהילה בסדנא לידע ציבורי, מרי לויצקר, אמרה: "נוסח החוק ידרוש מהמשתמש הפשוט המשתף קישורים בקבוצת ווטסאפ גדולה או בלוג שהוא מנהל לבצע מחקר לא סביר סביב כל קישור לאתר אם באופן כלשהו יש בו הפרת זכות יוצרים. הפיצוי הלא מידתי שיידרש ללא צורך בהוכחת נזק, יגרום לכך שמנהלי בלוגים מובילי דעה ועמותות שונות הפועלות לתועלת הציבור יעדיפו שלא להסתכן ולא לשתף מידע עם הציבור. האתרים אליהם מכוון החוק ואלו שמפרים אותו בזדון, ימשיכו את פעילותם, שכבר היום אינה חוקית. הנפגע העיקרי מתיקון החוק יהיה הציבור וגופים שפועלים למענו".