המנהלים המיוחדים של פא"י מנסים לעכב השבת נכס לידיה

הרגולטור מתחיל לשאול שאלות על אופן התנהלותם של המנהלים המיוחדים שמונו לאגודה העות’מאנית פא”י (פועלי אגודת ישראל), ואף לבלום מהלכים שלהם, שלא ברור עד כמה הם באמת מיטיבים עם האגודה. מדובר באגודה שנקלעה בעל כורחה להליכי פירוק, אף שבחשבונותיה עשרות מיליוני שקלים ונכסיה מוערכים ב־150 מיליון שקל.

לפני מספר ימים פנו לבית המשפט צמד המנהלים המיוחדים שמינתה השופטת עירית וינברג נוטוביץ’, עורכי הדין שאול קוטלר ובניהו לאבל, בבקשה לעצור מתן פסק דין שעשוי להחזיר לאגודה נכס ששוויו 20 מיליון שקל. פסק הדין הזה אמור להינתן בתביעת פיצוי שהגישה חברה־בת של אגודת פא"י. השופטת העבירה את בקשתם לתגובת כונס הנכסים הרשמי (כנ”ר) ורשם ההקדשות, ואלה השיבו בשלילה: “נראה כי בקשת המנהלים המיוחדים מעלה תהיות הדורשות הבהרה”.

במרכז התיק, ארוך השנים, מריבה על שטח השייך לחזקיהו, חברה־בת של אגודת פא”י. זו טענה כי חברת נזר ישראל השתלטה על שטח שלה ומפעילה בו פנימייה ל־500 תלמידי ישיבה. נזר ישראל מצדה טענה כי פעילות המוסד החינוכי תואמת את רוח אגודת פא”י, ולכן מוצדק להשאירה שם. ככל הנראה אין מחלוקת שהשטח שייך לאגודת פא”י. נזר ישראל היא גם החברה שפתחה בהליכי הפירוק נגד האגודה, ולמעשה היא מנהלת בשנים האחרונות קרב מאסף בניסיון למנוע בכל מחיר את פינוי המוסד החינוכי.

מימין: שאול קוטלר ובניהו לאבל. עד כה לא היה מי שיעצור אותם | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

המנהלים המיוחדים טענו בין היתר כי אם יינתן פסק דין של פינוי, כלומר האגודה תזכה בהליך, "הוצאתו אל הפועל עלולה לגרום להתלקחות שאחריתה מי ישורנו". השניים ביקשו להורות על עצירת ההליך המשפטי לאלתר והעברתו להליך גישור בפני אחד משלושה שופטים בדימוס שהציעו: אליקים רובינשטיין, עדי זרנקין או ורדה אלשיך.

יד אחת עם מבקשת הפירוק

המהלך הזה של המנהלים המיוחדים מפתיע מכמה סיבות: ראשית, לא ברור מדוע יש להעביר את התיק — שכבר נדון בבתי המשפט כמעט ארבע שנים ועומד בפני פסק דין — לבירור מחודש בפני מגשר שיצטרך ללמוד את כל החומר; שנית, מדוע לעצור פסק דין שמסתמן שהאגודה הולכת להרוויח ממנו ובגדול; שלישית, מי שניסתה בכל דרך לעצור את מתן פסק הדין היא נזר ישראל, שהיתה גם זו שיזמה את כל הליכי הפירוק נגד פא"י ולמעשה אחראית לכך שנקלעה לפירוק. איך ייתכן שרגע לאחר שהאגודה נקלעת לפירוק, המנהלים המיוחדים חוברים למבקשת הפירוק ומנסים גם הם לעצור את ההליך המשפטי.

נספחים שצורפו לבקשת המנהלים המיוחדים רק חידדו את התמיהות. עולה מהם כי שלושה ימים בלבד לאחר שקוטלר ולאבל מונו, אחד המהלכים הראשונים שעשו היה לפנות למשרד עורכי הדין שמייצג את אגודת פא”י, משרד איתן מהולל שדות ושות', ולבקש ממנו מידע על ההליך המשפטי. יומיים לאחר מכן הם פנו גם לחברת נזר ישראל, וזו הפצירה בהם לעשות כל שביכולתם לעצור את מתן פסק הדין ולבחון מחדש את הצורך בעצם הגשת תביעת הפינוי. באופן מפתיע, המנהלים המיוחדים נענו לבקשה הזו.

השופטת עירית וינברג נוטוביץ. מינתה את קוטלר ולאבל | צילום: אתר בתי המשפט

מי שאמורה לכאורה להתנגד בכל תוקף למהלך כזה היא האגודה עצמה. אלא שנכון לעכשיו וכפי שנחשף ב”כלכליסט”, האגודה לא יכולה להביע כל עמדה מאחר שהמנהלים המיוחדים פיטרו את המזכ"ל חנוך ורדיגר רגע לאחר כניסתם לתפקיד, ואסרו על האגודה להמשיך ולקבל ייצוג משפטי בתשלום כדי לא להעמיס הוצאות נוספות על הקופה — זאת אף שהאגודה אינה בחובות. מנגד, ביקשו המנהלים המיוחדים להתיר להם לשכור רואי חשבון ב־50 אלף שקל לחודש. לטענתם, העסקה לא באה כנגד תשלומים שבוצעו בעבר לבעלי תפקיד מאחר שהאגודה לא העסיקה מטעמה מנהל כספים או חשב, אף שטיפלה בעשרות מיליוני שקלים. לדבריהם, בפיטורי מזכ”ל האגודה הם חסכו את עלות שכרו, 50 אלף שקל ברוטו עלות מעביד.

השופטת נוטוביץ’ העבירה את הבקשות לתגובת הכונס הרשמי ורשם ההקדשות. בימים האחרונים נראה כי שני הגופים הללו מנסים לצמצם את הליך הפירוק ולהגביל אותו, והם אכן סירבו לבקשת המנהלים המיוחדים. לפני מספר ימים הוגשה תגובה כללית ראשונית של רשם ההקדשות, שציין שיש להורות למנהלים המיוחדים להציג בהקדם מתווה מסודר להסדרת פעילות האגודה. הוא גם סירב להתיר לשניים לשכור רואי חשבון בעלות שצוינה וביקש מידע ופרטים נוספים.

בנוגע לבקשה לעצור את מתן פסק הדין בתיק שעסק בפינוי נזר ישראל מהשטח של פא”י, הוגשה תגובה משותפת של רשם ההקדשות והכונס הרשמי, ובה נכתב כי ההליך שמבוקש להפנותו לגישור נוהל על ידי חברה לתועלת הציבור חזקיהו, שמחצית ממניותיה מוחזקות בידי קיבוץ חפץ חיים. "לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בישות משפטית נפרדת, שכלל אינה נזכרת בבקשת המנהלים המיוחדים ועמדתה ביחס להפניית תביעת הפינוי לגישור אינה ידועה", נכתב בתגובה. כמו כן נטען כי יש חוסר בהירות באשר להחזקה בחברה לתועלת הציבור, וכן לא ברורות הסמכויות המוקנות למנהלים המיוחדים, ומי מעניק ייצוג משפטי לחברה. בנוסף נכתב כי מהלך של הגישור טומן בחובו עלויות כספיות רבות, שהבקשה כלל אינה מתייחסת אליהן שיושתו על פניו על תאגיד שלא נמצא בפירוק והוא בעל ישות משפטית נפרדת מהאגודה העות’מאנית.

לאור כל אלו, סיכמו הכנ”ר ורשם ההקדשות כי "נראה כי בקשת המנהלים המיוחדים מעלה תהיות הדורשות הבהרה". הם גם הוסיפו כי לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בהליך משפטי ארוך ומורכב שנמשך למעלה מארבע שנים והגיע לשלב ההכרעה, וספק אם קיימת הצדקה בשלב זה להעבירו לגישור. על התגובה חתומים עו"ד מיכאל רוזנבלט בשם הכונס הרשמי ועו"ד אפרת מקדסי כהן בשם רשם ההקדשות.

שולטים על אשכול עמותות

קוטלר ולאבל הגישו שלשום תגובה לרשם ההקדשות ולכנ”ר, שלפיה תפקידם הוא לנהל את כל הגופים תחת האגודה. לדבריהם, בית המשפט מינה אותם "לכל הגופים הקשורים ללא יוצא מן הכלל" וכל הישויות הללו נשלטו על ידי האגודה באמצעות המזכ"ל חנוך ורדיגר: "מדובר באשכול עמותות המכוונות מלמעלה תחת ניהול מרכזי... אין מקום לאפשר להן להתנהל על ידי אותם גורמים אשר דו"ח הביקורת מצא פגם בהתנהלותם". לטענתם, בית המשפט מינה אותם למנהלים מיוחדים על כל אשכול התאגידים כמקשה אחת. "האם תגובת ב"כ רשם ההקדשות מתיימרת 'לפתוח' את ההחלטה?", הם שואלים.

במקביל פנתה בימים האחרונים האגודה לבית המשפט, וביקשה להתיר לה בדחיפות לשכור ייעוץ משפטי. בבקשה נטען שלאגודה יש זכות להגיש ערעור על ההחלטה להכניס אותה להליכי פירוק, ולהביע את עמדתה בנוגע לבקשה להעביר את תיק הפינוי לגישור. לפי הנטען, האגודה לא יכולה להיות מיוצגת בידי המנהלים המיוחדים מאחר שנוצר ניגוד אינטרסים. גם הבקשה הזו טרם הוכרעה והיא ממתינה לתגובות יתר הצדדים לתיק.