קיבוץ רעים בנגב יהיה הראשון שירכוש את קרקעות שטח המגורים

אושרה העסקה הראשונה בין רשות מקרקעי ישראל לבין קיבוץ במסגרת הסכם "חלופת האגודה", המאפשר לקיבוץ לרכוש במרוכז את מלוא מגרשי המגורים במטרה לשמור על האופי הקיבוצי-שיתופי. מדובר בקיבוץ רעים בעוטף עזה שהוקם ב-1949 בידי יוצאי הפלמ"ח. מלחבו, עוד 62 קיבוצים נמצאים בהליכים מול רמ"י ליישום החלופה, אך טרם אושרו. 

"חלופת האגודה" היא החלטה שהתקבלה לפני כ-4 שנים על ידי מועצת מקרקעי ישראל, אך מאז, כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט",  אף לא אחד מתוך 270 הקיבוצים יישם אותה. הסיבה לכך היא שלהחלטה זו התווסף לפני חצי שנה סעיף המונע העברת קרקעות לא מתוכננות, כלומר קרקעות שעוד אין להן אישורי בנייה. סעיף זה בעצם מעכב את הקיבוצים שהגיעו לישורת האחרונה בהליך של רכישת קרקע.

קיבוץ רעים.נוסד ב-1949 | צילום: חיים הורנשטיין

העסקה שבוצעה כעת היא רק לקרקעות המתוכננות, כלומר קרקעות שלהן יש תב"ע מאושרת בעוד שיתר הקרקעות גם אם הן בשטח המגורים של הקיבוץ (בתוך הקו הכחול) לא יועברו בשלב זה לקיבוץ.

קיבוץ רעים | צילום: הרצל יוסף

חשש שהקיבוץ יהפוך ליישוב קהילתי לכל דבר

כאמור, חלופת האגודה קבעה כי קיבוץ יהיה רשאי לרכוש זכויות בכל יחידות המגורים הקיימות והעתידיות (כלומר המתוכננות והלא מתוכננות) בכפוף למגבלת תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית הקובעת את פריסת היישובים, אלא שבמרוצת הזמן נתקלו הקיבוצים בקשיים שהערימו עליהם במימוש ההחלטה, וברמ"י הודיעו כי הקימו צוות מקצועי אשר יבחן את ההסדרים המפורטים וכי עד לקבלת המסקנות הוקפאה האפשרות של קיבוצים לרכוש זכויות של יחידות המגורים שאינן מתוכננות. בעקבות כך הגיש קיבוץ רעים עתירה לבג"ץ אשר עדיין מתנהלת בימים אלה.

עו"ד חגי שבתאי, שמייצג את קיבוץ רעים | צילום: ריאן פרויס

חלופת האגודה היא אחת מ-3 החלטות קיימות, כאשר 2 ההחלטות הנוספות מאפשרות לבצע שיוך דירות לחברי הקיבוץ באמצעות חכירה ישירה מרמ"י: החלטה 751 – אשר התקבלה בשנת 1996, קובעת את דמי ההיוון לרמ"י לפי ותק החברים, והחלטה 1554 (לשעבר החלטה 979) – אשר התקבלה בשנת 2007 אשר קובעת דמי היוון מופחתים לרמ"י בשיעור של 33% משוויים.

הסיבה שבתנועה הקיבוצית רואים חשיבות גדולה בחלופת האגודה נובעת מכך ששתי ההחלטות הראשונות העמידו בפני חברי הקיבוצים חלופה מרכזית אחת - חלופת השיוך הפרטני. חלופה זו מבטלת את הקשר החוזי בין הקיבוץ לבין רמ"י בנוגע לבתי המגורים של החברים, כך שחברי הקיבוץ מתקשרים באופן אישי וישיר עם רמ"י בחוזי חכירה או רכישה. אלא שהקיבוצים חששו שחלופות אלה פוגעות במה שעוד נותר מערכי הקהילתיות והשיתופיות, והופכות את הקיבוץ ליישוב קהילתי לכל דבר.

בעקבות זאת גובשה חלופה נוספת בשם "חלופת האגודה". החלטה זו ישימה רק לקיבוצים בפריפריה שבהם הקרקע שווה לאפס או קרובה לכך, שכן לקיבוצי המרכז אין אפשרות לרכוש קרקע בגלל עלותה הגבוהה.

במקרה של קיבוץ רעים השטח שצפוי להירכש כעת הוא של 167 דונם, והוא כולל כ-200 יח"ד קיימות. לפי תמ"א 35 הקיבוץ יכול לבנות עד 500 יח"ד על הקרקע אך ה-300 הנותרות אינן מתוכננות ולכן בשלב זה לא ניתן יהיה לרכוש את יתר הקרקע.

עו"ד חגי שבתאי המייצג את קיבוץ רעים בעתירה: "זהו יום חג לתנועה הקיבוצית. חלופת האגודה היא חלופה שמקנה לקיבוצים רבים כלי נכון לאיזון החברתי בין החברים ובין מוסדות האגודה, אני שמח שהמאבק שלנו נגד הניסיון הפקידות לבטל את ההחלטה - הצליח. מקרה קיבוץ רעים מוכיח שהנהגה נחושה של קיבוץ, בגיבוי משפטי נכון ועם רוח גבית של התנועה הקיבוצית, יכולה להזיז הרים ולזכות את הקיבוצים בנכס משמעותי עבור הדורות הבאים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "חשיבותו של הרגע היא בהוכחה כי חלופת האגודה היא אפשרית ומעשית. זהו רגע משמעותי מאוד לעשרות קיבוצים, למאות העוסקים במלאכה ולאלפי חברי קיבוצים אשר המתינו בדריכות להוכחה הזאת".