אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סלינגר הודיעה למגדל כי שכר המנכ"ל דורון ספיר חורג מהחוק

בעקבות חשיפת כלכליסט

סלינגר הודיעה למגדל כי שכר המנכ"ל דורון ספיר חורג מהחוק

חברת הביטוח הסירה מסדר היום של האסיפה הכללית שתתקיים השבוע את אישור שכר המנכ"ל, זאת לאחר פנייה שקיבלה מרשות שוק ההון שלפיה השכר ב־2018 חורג ב־600 אלף שקל ממגבלת חוק שכר הבכירים. במגדל לא מתכוונים לוותר בקלות

26.08.2018, 07:53 | רחלי בינדמן

המבחן הראשון של תקרת השכר בחוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים התרחש ביום חמישי האחרון כאשר חברת הביטוח מגדל, שבשליטת שלמה אליהו, נאלצה להסיר מסדר היום לאסיפת בעלי המניות שלה, שעתידה להתקיים בסוף החודש, סעיף העוסק באישור שכרו של המנכ"ל החדש דורון ספיר.

הרקע להסרת הסעיף הוא פניית רשות שוק ההון לחברה בטענה כי שכרו המבוקש של המנכ"ל ספיר ב־2018 חורג מתקרת השכר שנקבעה בחוק השכר של הבכירים בגופים פיננסיים, ועומדת על 2.5 מיליון שקל או שכר הגבוה בלא יותר מפי 35 מעלות שכרו של העובד עם השכר הנמוך בארגון. במקרה של ספיר מדובר בשכר של 2.29 מיליון שקל ב־2018, שבתוספת מענק חתימה של 600 אלף שקל שקיבל ביוני הוא מגיע במונחים שנתיים ל־3.5 מיליון שקל.

במגדל אף התייעצו עם מומחים משפטיים בנושא לפני שסוכם עניין השכר, אך רשות שוק ההון מעוניינת למנוע מצב שבו מנכ"לים שייכנסו לתפקידם בסוף השנה יזכו לשכר של 2.5 מיליון שקל עבור תקופה קצרה ביותר.

קראו עוד בכלכליסט

מתרחקים כמו מאש

דבר החריגה מתקרת השכר נחשף ב"כלכליסט" כאשר התברר כי הרגולטורים — בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ני"ע או משרד המשפטים — לא בחנו את השאלה המשפטית הזו לעומקה, והעדיפו כולם להתרחק כמו מאש מניתוח חוק השכר. בסופו של דבר היועמ"שית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, הבהירה לרשות שוק ההון כי יש לפרש את החוק על בסיס החלק היחסי שבו מועסק הבכיר ולא להסתפק בבדיקה של חריגה ברמה שנתית.

בהמשך יוזמת החוק, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), הוציאה מכתב לממונה על שוק ההון דורית סלינגר שלפיו מגדל לא עומדת בדרישות החוק, וברשות נאלצו להתמודד עם הסוגיה ודנו בה הן עם בנק ישראל והן עם משרד המשפטים. בסופו של דבר החליטו כולם פה אחד כי השכר חורג ממגבלות החוק.

אין זו הפעם הראשונה שחוק השכר, הגם שלא התקרה שלו, עולה לדיון. ביולי 2017 ביקש מנכ"ל כלל ביטוח לשעבר איזי כהן להאריך את תוקפן של אופציות שקיבל, שהיו עתידות לפקוע, כך שרוב עלות שכרו תכלול תשלום באופציות. כהן אף גייס לצורך דרישה זו חוות דעת משפטית של פרופ' שרון חנס. אלא שברשות שוק ההון פסלו דרישה זו בטענה כי היא נוגדת את חוק השכר ואילצו את כהן "להסתפק" בעלות שכר שנתית במזומן. במגדל לא מתכוונים לוותר והם ביקשו מהרשות זכות להציג את הטיעונים המשפטיים שלהם כדי לאשר את השכר של ספיר, מה שאמנם התאפשר להם.

האופן שבו התנהלו הרגולטורים סביב פרשת שכרו של ספיר מראה עד כמה הם לא ממהרים להתערב בסוגיות הקשורות לחוק שכר הבכירים. אותם רגולטורים, שנתפסים כאויבים של הגופים העסקיים ושל השוק החופשי, נמצאים במקרה זה בצד של המנהלים. במקור, החוק דיבר על כך שהמנהלים בגופים הפיננסיים יוכלו להשתכר יותר מ־2.5 מיליון שקל בשנה ובלבד שהשכר העודף לא יוכר לחברה לצורכי מס. אולם ברגע האחרון נכנסה לחוק דרישה נוספת להגביל את השכר לעד פי 35 משכרו של העובד עם השכר הנמוך בארגון, זאת כדי לתמרץ את המנהלים להעלות את שכר העובדים.

דורון ספיר , צילום: עמית שעל דורון ספיר | צילום: עמית שעל דורון ספיר , צילום: עמית שעל

 

 

הסתייגות הרגולטורים

הרגולטורים נזהרים מלהתבטא בפומבי נגד החוק שאושר בכנסת ברוב גדול, אך בשיחות סגורות הם מסתייגים ממנו ואף טוענים כי הוא מזיק למשק, מכיוון שהוא מרחיק מנהלים טובים מניהול חברות שמנהלות כספי ציבור. באותן שיחות סגורות הרגולטורים אף אומרים כי היו מנסים לתקן את החוק ולהעלות את תקרת השכר ל־3.5 מיליון שקל, אך חוששים כי אם יעשו זאת, התוצאה תהיה הפוכה והתקרה תרד אף יותר.

וכך, מנכ"לים של חברות ביטוח ובנקים, שבעבר נהנו מעלויות שכר של 10-5 מיליון שקל בשנה, מנהלים דיונים עם הרגולטורים על מענק חתימה חד־פעמי של 600 אלף שקל. מגבלת תקרת השכר גם מחלחלת לדרגי הביניים ומקטינה את השכר לאורך כל שרשרת בעלי התפקידים בארגון.

אולי המקרה של ספיר יביא דווקא לחשיבה מחודשת סביב חוק השכר והשלכותיו. כפי שהחוק נולד כדי לבלום כמה מנהלים בחברות ציבוריות שמשכו שכר חריג ועוררו את זעם הציבור, כך המקרה של ספיר מייצג מקרה קיצון שני שצריך לחייב את השוק ואת המחוקק להגיע לאיזון ראוי.

דורית סלינגר , צילום: אביגיל עוזי דורית סלינגר | צילום: אביגיל עוזי דורית סלינגר , צילום: אביגיל עוזי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות