עלילות מזרחי טפחות באיי טרקס וקייקוס

פתיחת חשבונות במקלטי מס תחת ישויות זרות, תוך שימוש בדרכונים זרים, רישום החשבון תחת בן זוג שאינו אמריקאי, שימוש בשמות קוד לביצוע פעולות בנקאיות ומשיכת כספים באמצעות הלוואות פיקטיביות - אלה הן רק חלק מהשיטות שבאמצעותן סייע בנק מזרחי טפחות ללקוחותיו האמריקאים להעלים מסים, כך עולה ממסמך של משרד המשפטים האמריקאי שהגיע לידי "כלכליסט" ושנחשף לראשונה.

המסמך בן 18 העמודים שמפרטים שלב אחר שלב את שיטת העלמות המס של הבנק, שמכונה "טיוטת המסמך העובדתי", נשלח למזרחי טפחות בתחילת החודש בצירוף מכתב שעליו חתום ראש מחלקת האכיפה הפלילית בחטיבת המסים של משרד המשפטים האמריקאי (אזור מערב) לארי ווזאלק, ובו דרישה לתשלום קנס אסטרונומי של 342 מיליון דולר. זהו המסמך שמזרחי טפחות הזכיר בדיווח ששיגר לבורסה בליל 7 באוגוסט, שבו סיפר למשקיעים מה המחיר שהרשויות האמריקאיות מציעות לו לשלם כדי לסגור את פרשת העלמות המס - הצעה שדירקטוריון הבנק דחה בצעד יוצא דופן והתרסתי.

כעת עיני המשקיעים נשואות ליום חמישי הקרוב שבו מזרחי טפחות צפוי לפרסם את הדו"חות הכספיים שלו לרבעון השני של 2018 (אפריל־יוני) כשבמרכז תשומת הלב עומדת שאלה אחת: כמה כסף יפריש הבנק בשל דרישת התשלום החריגה? עד כה מזרחי טפחות הפריש 45 מיליון דולר בלבד, וזאת בשל ההנחה שהמחיר שישלם יהיה נמוך מהמחיר ששילם בנק לאומי לאמריקאים כדי לסגור את פרשת העלמות המס - 270 מיליון דולר. סימן השאלה הופך לגדול יותר בשל האזהרה הלקונית של ווזאלק, שלפיה היקף הקנס הנדרש עלול לגדול אם יתגלו העלמות מס נוספות של אזרחים אמריקאים שנעזרו במזרחי טפחות לשם כך. האזהרה הזו מרמזת לכך שהאמריקאים, שלא פירטו כיצד הגיעו לסכום שבו נקבו, גזרו את גובה הקנס ממספר בעלי החשבונות שהעלימו מס בסיוע הבנק.

בין שוויץ, לוס אנג'לס ואיים אקזוטיים

לפי המסמך של משרד המשפטים האמריקאי, השיטות להעלמת מס שנקט מזרחי טפחות ב־2002—2014 הן רבות (ראו תרשים) ובוצעו באמצעות מזרחי טפחות לוס אנג'לס, מזרחי טפחות איי קיימן (שנסגר ב־2014), מזרחי טפחות לונדון, מזרחי טפחות שוויץ וחברת הנאמנויות של הבנק. שני האחרונים נוהלו על ידי דירקטוריון והנהלה שונים משל מזרחי טפחות.

המסמך נפתח בתיאור שקובע כי מזרחי טפחות, מזרחי טפחות שוויץ וחברת הנאמנויות של הבנק, שסיפקו שירותי בנקאות פרטית ללקוחות אמריקאים אמידים, "היו אחראים למעשים ומחדלים של מנהליהם ועובדיהם. מזרחי טפחות, באמצעות הפעולות של עובדיו, תוך העלמת עין מהמדיניות שלו עצמו, סייע ביודעין לאזרחים אמריקאים שחייבים בתשלום מס להסתיר את בעלותם על נכסים וכספים שהוחזרו על ידי מזרחי טפחות ומזרחי טפחות שוויץ, ובכך אפשרו להם לחמוק מתשלום מס בארה"ב". התיאור כולל אישום חריף שלפיו "מזרחי טפחות ומזרחי טפחות שוויץ שידלו סייעו והפנו אזרחים אמריקאים לאנשי מקצוע כדי לפתוח חשבון במזרחי טפחות ומזרחי טפחות שוויץ תחת שמות בדויים דרך חברת הנאמנויות של מזרחי טפחות, או באמצעות ישויות זרות שהתאגדו במקלטי מס כמו ליבריה, איי טרקס, איי קייקוס ואיי הבתולה, וזאת במטרה להסתיר את הזהות של אזרחי ארה"ב, הבעלים האמיתיים של החשבונות".

חלק מהמאמצים האקטיביים נעשו באמצעות פגישות פנים אל פנים: "מזרחי טפחות שלח נציגים ממזרחי טפחות ישראל ומזרחי טפחות שוויץ לארה"ב כדי לפתות לקוחות חדשים וכדי להיפגש עם לקוחות אמריקאים קיימים בלוס אנג'לס, קליפורניה, ניו יורק ומקומות אחרים, ולשכנע אותם לפתוח ולנהל חשבונות במקלטי מס תוך הסתרת הזהות שלהם". החשבונות נפתחו לעיתים תחת שמה של חברת הנאמנויות של הבנק, ישויות שהתאגדו במקלטי מס או שהם נרשמו על שמם של בני הזוג הלא אמריקאיים של הלקוחות.

לפי המסמך, כל התקשורת עם הלקוחות האמריקאים שהחזיקו חשבונות במזרחי טפחות ומזרחי טפחות שוויץ באותם מקלטי מס נעשתה באמצעות קודים, תוך השמטת שמות הלקוחות מתכתובת המייל, וזאת במטרה לשמור על חשאיות. כך, למשל, הקוד "שלחתי את הנעליים לקופסה הנכונה" התייחס להעברות כספים.

כמו כן, במסמך נטען כי עובדי מזרחי טפחות ייעצו לאותם בעלי חשבונות לא לסחור בני"ע אמריקאיים דרך הבנק כדי להימנע מחובת הדיווח הנדרשת אגב מסחר בני"ע.

במקרה אחד שהתרחש ב־2002 עובד של מזרחי טפחות פתח עבור לקוח אמריקאי חשבון שרשום תחת תאגיד זר בליבריה. הלקוח, כך לפי המסמך, "קיים קשרים ארוכים עם הבנק" וניהל סכום של 75 מיליון דולר. בין היתר, אותו לקוח סחר בני"ע אמריקאיים ולא דיווח על כך. עובדי הבנק ידעו, אך פטרו את עצמם מהעניין בטענה שהלקוח סירב לחתום על מסמכי דיווח. "עובדי הבנק אפשרו ללקוח לנהל בחשבון שלו פעילות מסחר בני"ע אמריקאיים עד סגירת החשבון ב־2011, וזאת למרות כמה ניסיונות כושלים להשלים את מילוי הטפסים שנדרשים לרשויות המס האמריקאיות בעת קיום פעילות מסחר כזו, תוך שהעובדים מציינים כי 'הלקוח סירב לחתום'". לפי משרד המשפטים האמריקאי, מזרחי טפחות היה מודע לכך שמדובר בפעילות לא חוקית, כפי שהוא כתב במייל ששלח לאותו לקוח ב־2008: "אי־ציות לכללי הדיווח מעמיד את הבנק בפני סיכון מול רשויות המס האמריקאיות".

בנוסף, משרד המשפטים האמריקאי טוען כי עובדי מזרחי טפחות נמנעו במכוון מביצוע מדיניות של "הכר את הלקוח" ונמנעו במכוון מהחזקת מסמכים שמתקבלים במסגרתו, כמו צילום הדרכונים של הלקוח ותיעוד מסמכי פתיחת החשבון.

כך, למשל, מוזכר במסמך מקרה שהתרחש ב־2012—2014 שבו עובד של הבנק בסניף לונדון סייע ביודעין ללקוחות אמריקאים לשמור על האנונימיות שלהם באמצעות כל השיטות האלו: העברת כספים של לקוח לחשבון במזרחי טפחות תחת שם של בן משפחה, פתיחת חשבון לבעל אזרחות כפולה (אמריקאית וישראלית) תוך שימוש בדרכון הישראלי, ופתיחת חשבון על שם בן/בת זוג שאינו אמריקאי. אילו העובד היה נוקט בהליך מסודר של "הכר את הלקוח", לא היה ניתן לשמור על האנונימיות שלו.

השיטות שאותן נקט גם בנק לאומי

חלק מהשיטות של מזרחי טפחות נקט גם בנק לאומי. אחת השיטות האלו היא שימוש במודל המייל המוחזק (Hold Mail) - מודל שבמסגרתו כל ההתכתבויות והדיווחים על אודות החשבון נשארים בבנק ולא מגיעים לבית הלקוח, כך שהמידע לא מגיע לרשויות המס האמריקאיות. לפי המסמך, התכתבויות שרלבנטיות לבעלי חשבונות אמריקאיים נשמרו במזרחי טפחות ומזרחי טפחות שוויץ כדי לוודא שמסמכים שחושפים אמריקאים שמחזיקים חשבונות במקלטי מס יישארו מחוץ לארה"ב ולא יגיעו לידי הרשויות.

כך, למשל, במקרה שהתרחש ב־2004, עובד של מזרחי טפחות אמר ללקוח אמריקאי שמסוכן להחזיק חשבון לא מזוהה באיי קיימן על שם ישות משפטית זרה, והמליץ לו להעביר את הכסף לישות משפטית אחרת, תוך שהוא מסייע לו לפתוח חשבון חדש במזרחי טפחות קיימן תחת ישות זרה שרשומה באיי טרקס וקייקוס במודל של מייל מוחזק. לפי המסמך, "פעם או פעמיים בשנה, אותו לקוח היה מקבל ביקורי פתע במשרדו מנציג של מזרחי טפחות לוס אנג'לס. הנציג עבר איתו על הדיווחים ביחס לחשבון שלו".

שיטה נוספת ומרכזית, שהאמריקאים גילו גם אצל בנק לאומי, היא שיטת ההלוואות הפיקטיביות שאפשרה ללקוחות לקבל גישה לכספים שהופקדו בחשבון במקלט מס שנפתח עבורם. מדובר בהלוואות גב אל גב שבשני צדי המתרס עומד בסופו של דבר אותו לקוח. הלקוח מפקיד כספים לא מדווחים בבנק, וכשהוא מבקש למשוך אותם הוא נוטל הלוואה תוך שהוא משעבד את הכספים בחשבון שלו. כך הוא מקבל את כספו בלי לשלם מס בארה"ב. "מזרחי טפחות לוס אנג'לס העניק ללוקח הלוואה שהיתה מובטחת באמצעות כספים ששכבו בחשבון הלקוח ונשאו ריבית. הלווה ובעל החשבון היו אותו איש. עובד הבנק שהכין את מסמכי ההלוואה ואישר אותה ידע שמדובר באותו אדם", לשון המסמך. לפי האמריקאים, הריבית שהבנק גבה עבור ההלוואות האלו היתה גבוהה במיוחד: "מזרחי טפחות לוס אנג'לס גבה מהלקוח ריבית שגבוהה ב־1%—2% מהריבית שנשאו הכספים בחשבון המשועבד".

לפי המסמך, ב־2002 הנהלת מזרחי טפחות פנתה לקבל ייעוץ משפטי ביחס לתקינות מתן ההלוואות האלו שבו נקבע כי הריבית שנגבית מהלווה והריבית שנצברת לטובת החשבון המשועבד חייבות להינתן בתנאי שוק כדי שההלוואות לא ייתפסו כהעלמת מס. אך כפי שנכתב במסמך, "מזרחי טפחות לא הפיץ את חוות הדעת הזו לעובדי מזרחי טפחות לוס אנג'לס שתפעלו את ההלוואות לא בתנאי שוק, ולא לעובדי מזרחי טפחות ישראל שניהלו את החשבון המשועבד".

עד כה טרם הוכח שההלוואות כשלעצמן אינן חוקיות, אך האמריקאים טוענים כי השימוש בהן, תוך אי־תיעוד של בעל החשבון המשועבד, בוצע כדי להעלים מס. כמו כן, במסמך נטען כי ב־2007 הרשויות בארה"ב ביצעו בדיקה של התנהלות מזרחי טפחות לוס אנג'לס שבעקבותיה נאסר עליו ב־2008 להמשיך להעניק הלוואות כאלו ללא תיעוד מלא. בתגובה מזרחי טפחות הפסיק לתת הלוואות כאלו, אך לא חשף את המידע על הלקוחות שקיבלו אותן עד לאותו היום כפי שדרשו האמריקאים. ולכן קובע המסמך כי "עובדי מזרחי טפחות ומזרחי טפחות שוויץ סייעו לאינספור אזרחים אמריקאים להסתיר את חשבונותיהם הזרים ולגשת לכספים בחשבונות דרך שימוש בהלוואות גב אל גב. חמישה לקוחות הודו בהעלמת מס תוך קשירת קשר עם מזרחי טפחות להונות את רשויות המס באמצעות הגשת דו"חות כוזבים למס הכנסה".

לבנק היו שתי הזדמנויות לשנות

אותם לקוחות שהודו מובילים לטענה נוספת כלפי מזרחי טפחות. כפי שנכתב במסמך, "כל הלקוחות שהודו באשם היו לקוחות של יוסי רוט ושלוש מתוך הישויות המשפטיות הזרות שנפתחו עבורם נפתחו על ידי עו"ד איוון קנטור". רוט היה בכיר במזרחי טפחות לוס אנג'לס שהודה ב־2008 בקשירת קשר לביצוע הונאת מס בארה"ב בפני בית המשפט הפדרלי בעיר המלאכים, במסגרת פרשה שבה היו מעורבים גם שבעה מראשי חסידות ספינקא. מי שפתח את החשבונות עבור הלקוחות שלהם רוט סייע להעלים מס היה קנטור.

הטענה של הרשויות בארה"ב כלפי מזרחי טפחות היא שגם לאחר שהוגש כתב אישום נגד רוט וקנטור, הבנק אפשר לקנטור להמשיך להקים עבור הבנק ישוות במקלטי מס ואף נמנע מלבחון לעומק את כל בעלי החשבונות שנוהלו על ידי רוט.

טענה ברוח דומה מופנית כלפי מזרחי טפחות על כך שלא תיקן כשלים בנוגע לסוגיות הקשורות בהלבנת הון שהתגלו בביקורת שערך בנק ישראל בסניף באיי קיימן ושעליהם קנס הבנק המרכזי את מזרחי ב־975 אלף דולר. לפי האמריקאים, "כתוצאה מאי־טיפול של מזרחי טפחות בכשלים שנמצאו על ידי בנק ישראל חלק מהעובדים פירשו את אי־הציות המלא לכללים בעת פתיחת וניהול חשבונות לא מזוהים כדבר מקובל".

ממזרחי טפחות נמסר כי "המסמך מהווה טיוטה ראשונה שהומצאה לבנק לאחרונה, והוא חוסה תחת חובת סודיות הקשורה להליכי חקירה המתנהלת על ידי משרד המשפטים בארה"ב נגד קבוצת מזרחי טפחות, כפי שמדווח אודותיה מעת לעת בדו"חות הכספיים של הבנק. הגורם שהעביר אליכם את המסמך קיבל אותו מהבנק לצרכים ספציפיים ומקצועיים, ומתוך הנחה שישמור על סודיות המסמך. העברת המסמך לעיתונכם בשלב קריטי של המו"מ, נעשתה תוך מעילה באמון, הפרה בוטה של חובת הסודיות כלפי הבנק, ומתוך כוונה לפגוע בבנק ובמאמציו להגיע להסדר ראוי עם השלטונות בארה"ב. לאור האמור ברור שהבנק לא יוכל בשלב זה להתייחס לענייני החקירה בכלל ולמסמך בפרט".