שיטת העלמות המס העלתה את בכירי מזרחי טפחות על הכוונת

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

המערכת הבנקאית סערה אתמול סביב טיוטת מסמך העובדות ששלח משרד המשפטים האמריקאי לבנק מזרחי טפחות כתשתית להסדר שהצדדים אמורים לחתום עליו סביב פרשת העלמות המס ללקוחות האמריקאיים של הבנק.

המסמך נחשף ב"כלכליסט" לאחר שבבנק, ברשות ני"ע ובבנק ישראל לא מצאו לנכון לחלוק אותו עם הציבור הרחב למרות הטענות הקשות שעלו בו נגד התנהלות מזרחי־טפחות בשנים 2000-2014. בבנק מזרחי דיווחו לפני שלושה שבועות כי סירבו להצעת הסדר של רשויות ארה"ב, לפיה ישלם הבנק קנס חריג בגובהו, של 342 מיליון דולר.

המנהלים עצמו עיניים

17 דפי המסמך לא התייחסו אמנם להנהלת מזרחי טפחות, אך הממצאים הכלולים בו בהחלט מאיימים על המשך הקריירה של בכירים בבנק שכיהנו בתפקידים בכירים בו גם בתקופה שלגביה מתנהלת החקירה. האמריקאים חוזרים ומציינים כיצד מדיניות הבנק בנושאים הקשורים להלבנת הון לא יושמה באופן שיטתי וללא כל התערבות מצד ההנהלה. "חלק מהעובדים חשבו שזה לגיטימי לא למלא את כל דרישות הציות על רקע התנהלות הבנק", נכתב.

המסמך אף חשף לראשונה ביקורת שביצע בנק ישראל בחברה־הבת מזרחי איי קיימן, שבמהלכה נמצאו כשלים כבדים ביישום חקיקה בנושא הלבנת הון ושהסתיימה בקנס של מיליון דולר למזרחי טפחות.

המסכת העובדתית באה להראות שגם אם הבכירים לא היו מעורבים פורמלית או יזמו סיוע להעלמות מס, הרי שהם העלימו עין מנורות אזהרה ואפשרו בכך להתנהלות הזו להימשך.

הסיכון העיקרי הוא לפרשר

האמריקאים לא נוהגים לחייב רשמית בכירים מכהנים שכיהנו גם בתקופת הפרשה לפרוש מתפקידם, אבל יודעים להגיע להסכמות שלפיהן אלה יפרשו לכאורה בלי קשר. במקרה של בנק לאומי, הפרשה הראשונה שנסגרה בישראל, ב־2015, כל נושאי המשרה שהיו קשורים אליה כבר לא היו בתפקיד.

המנכ"לית גליה מאור שהיתה גם יו"ר לאומי שוויץ פרשה ב־2012, היו"ר איתן רף פרש ב־2010 וראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית צבי איצקוביץ' פרש גם הוא ב־2012. מאור רצתה להתמודד ליו"ר לאחר פרישתה, אך בבנק ישראל לא אישרו זאת משום שהיתה מנכ"לית. לכאורה שלושתם פרשו בלי קשר לפרשה, שכן החקירה נפתחה רק ב־2014.

במקרה של מזרחי רשויות ארה"ב בהחלט יכולות להעביר מסר שלפיו הן מצפות שבכירי הבנק בתקופת הפרשה ילכו הביתה, ובראשם המנכ"ל אלדד פרשר, שהיה בתקופה הרלבנטית גם ראש החטיבה הפיננסית והאחראי על הפעילות הבינלאומית של הבנק, וגם יו"ר מזרחי שוויץ. מסר כזה יכול להגיע גם מכיוון בנק ישראל, שבדו"ח השנתי האחרון שלו כתב כי "בעשור האחרון ב־16 מקרים לפחות התערבות הפיקוח על הבנקים הובילה בנקאים להפסיק את כהונתם של נושאי משרה (...) בשל ממצאים של חולשה בממשל התאגידי או בשל חשש מפוטנציאל לניגודי עניינים". המקרה הזכור ביותר הוא זה של יו"ר הפועלים לשעבר דני דנקנר.

לצד פרשר ישנם נושאי משרה בודדים שכיהנו בתפקידם בתקופת הפרשה. ישראל אנגל שמכהן כמנהל החטיבה הקמעונאית מ־2005, משום שטענות האמריקאים חולשות לכאורה גם על הפעילות בגזרה זו בישראל; גלית ויזר שמכהנת כמבקרת הפנימית הראשית מ־2011; ודן לובש שמכהן כמנכ"ל מזרחי שוויץ מ־2011. עיקר חומרי החקירה מתרכזים בתקופה שלפני 2011, כך שחשיפתם של ויזר ולובש מצומצמת. גם נחום פרסל, מנכ"ל מזרחי לוס אנג'לס, לא כיהן בתפקיד בתקופה הרלבנטית. לובש וויזר היו אגב נושאי המשרה היחידים בבנק שקיבלו ב־2012 מענקים של 100 אלף פרנק שוויצרי ו־365 אלף שקל בהתאמה.

מצבם של חברי הדירקטוריון מורכב יותר והם עלולים להיות חשופים - היו"ר משה וידמן שנכנס לתפקיד דירקטור ב־2010, צבי אפרת המכהן מ־1995, סבינה בירן המכהנת מ־2012, רון גזית המכהן מ־2003, נחשון יואב מ־2012, מרדכי מאיר מ־2008, ליאורה עופר מ־2006, יהונתן קפלן מ־2011 ויוסי שחק מ־2010.

בין אם האמריקאים או בנק ישראל ילחצו על בכירי מזרחי טפחות להיפרד ממשרותיהם או שלא, לפתחם רובץ סיכון נוסף בדמות דרישה להחזרת בונוסים. מאור, רף ואיצקוביץ' החזירו בונוסים בהיקף כולל של 5.1 מיליון שקל במסגרת הסדר פשרה שאליו הגיע הבנק בתביעה נגזרת שהוגשה נגדו. מדובר היה ב־11% מהמענקים שקיבלו בתקופת הפרשה. במסגרת אותו הסדר נשאה חברת הביטוח לוידס, שביטחה את נושאי המשרה של הבנק, בתשלום חסר תקדים של 360 מיליון שקל לקופת הבנק עבורם.

כאן עלולים להיכנס לתמונה מנהלים לשעבר במזרחי טפחות כמו ויקטור מדינה שכיהן כמנכ"ל עד 2004, אלי יונס שכיהן מ־2004 עד 2014 והשר לשעבר יעקב פרי, שכיהן כיו"ר ב־2003-2011. יונס צבר בבנק הון של יותר מ־200 מיליון שקל, בעיקר תולדה של שתי חבילות שמנות של אופציות שקיבל ומימש למניות ברווח גדול. כאן עולות שאלות כבדות של הסתמכות והתיישנות, והאם ניתן בכלל לדרוש מיונס להחזיר חלק מהבונוסים, בהינתן שהתגמול היה מבוסס ברובו על מניות. פרי, שעזב את הבנק כדי להצטרף למפלגת יש עתיד וכיהן כשר וכח"כ מטעמה עד שפרש. עלות השכר שלו במהלך כהונתו הגיעה לכ־30 מיליון שקל עבור 60% משרה.

החשיפה הפלילית

בדיוק לפני שנה הכריז היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על פתיחת חקירה פלילית נגד מאור, רף ואיצקוביץ' סביב פרשת העלמות המס, ושנתיים וחצי לאחר שהיועמ"ש הקודם יהודה ויינשטיין הורה על הקמת צוות משולב של גורמי אכיפה לבחינת היבטים פליליים בהם הודה הבנק במסגרת הסדר הפשרה.

המידע האחרון סביב החקירה התפרסם כמה שבועות לאחר מכן, כשחוקרי יחידת להב 433 הגישו צווים להמצאת מסמכים בשלושה סניפים של בנק לאומי, ומאז דממה. גם בכירי מזרחי יהיו חשופים לחקירה דומה, אך רק לאחר שיחתמו על הסדר מול האמריקאים - דבר שגם מסביר את החשיבות שרואים עורכי הדין של הבנק סביב הניסוח המילולי של כתב העובדות, שעלול לשמש בהמשך תשתית ראייתית לחקירה פלילית.

מה הלאה

נקודת הציון הדרמטית הקרובה בפרשה היא יום חמישי הקרוב. בימים הקרובים לא צפויים רואי החשבון והיועצים המשפטיים של מזרחי לעצום עין בדרך להחלטה דרמטית - כמה כסף להפריש בדו"חות הכספיים סביב הפרשה. עד כה הופרשו 48 מיליון דולר, סכום שמתגמד מול ממדי הקנס - 342 מיליון דולר. אף שישנן הערכות שלפיהן הבנק צפוי להפריש 100 מיליון דולר נוספים, רואי חשבון מומחים טוענים שברגע שננקב סכום, הבנק עשוי להידרש להפרישו במלואו. עם זאת, מכיוון שהבנק כאמור מערער על גובה הסכום, הוא נמצא במלכוד סביב הערכותיו לגבי התשלום בפועל. גם אם מדובר בסכום מופרך וחריג בהשוואה לפרשת לאומי למשל (ששילם קנס בגובה 270 מיליון דולר), הסיכוי של מזרחי להתעמת מול דרישות האמריקאים נמוך מאוד והוא לא צפוי ללכת איתם ראש בראש עד לכותלי בית המשפט.