אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת מזרחי טפחות: איפה בנק ישראל ורשות ניירות ערך צילום: עמית שעל

דעה

פרשת מזרחי טפחות: איפה בנק ישראל ורשות ניירות ערך

אם מזרחי טפחות לא חושף את המסמך האמריקאי המלא מיוזמתו, יתכבדו הרגולטורים ויורו לו לעשות זאת

28.08.2018, 08:27 | רחלי בינדמן

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

"המסמך של משרד המשפטים האמריקאי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", ומפרט כיצד סייע בנק מזרחי טפחות ללקוחותיו האמריקאים להעלים מסים, לא היה צריך לבוא לאוויר העולם באמצעות חשיפה עיתונאית. בעולם של ממשל תאגידי תקין ושקוף, בנק מזרחי טפחות היה צריך לפרסם את המסמך מיוזמתו ובאמצעות הודעה מסודרת לבורסה. 

קראו עוד בכלכליסט

מזרחי טפחות אינו עסק פרטי. הוא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ויש לו בעלי מניות מיעוט שהתוכן של המסמך הזה עשוי להשפיע על השיקולים ש להם ביחס להמשך החזקה במניה שלו ולגבי הערכת שוויה. בבנק טוענים כמובן כי מדובר בטיוטה במסגרת משא ומתן, ואמנם גם במקרה של בנק לאומי טיוטה שכזו לא פורסמה אלא כאשר נחתם ההסדר הסופי.

או להסתיר הכל, או לגלות הכל

אלא ש"טיוטה" זו הגדרה שרחוקה מלהיות מדויקת במקרה הזה. מדובר במסמך עובדתי, יבש וקשיח - הצעה רשמית להסדר. כפי שמצאו לנכון במזרחי לדווח לבורסה על החלטתם לדחות את הסדר הפשרה שהציעו האמריקאים, ובתוך כך גם את הסכום שדרשו - 342 מיליון דולר - כך היה עליהם לנהוג גם במסמך הנ"ל. אין דינו שונה מדין סכום הכופר שדורשות הרשויות בארה"ב. ההבדל היחיד הוא שהמסמך הזה קצת פחות נוח לבנק. אם המסמך סודי, גם הסכום צריך היה להיות סודי.
יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, צילום: ענבל מרמרי יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה | צילום: ענבל מרמרי יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, צילום: ענבל מרמרי

השאלה הגדולה היא כמובן לא ההחלטה של מזרחי שלא לפרסם את המסמך המלא ורק לציין את דבר קיומו בדיווח לקוני באישון לילה - אלא איפה כאן רשות ניירות ערך?

הרשות צריכה לדאוג לטובת ציבור בעלי המניות ולשקיפות מלאה של מידע, שיאפשר למשקיעים לקבל החלטת השקעה מושכלת. אי פרסום המסמך אף עלול לפתוח פתח לתביעות מצד בעלי המניות על מידע חסר. האם היה שיח בין הרשות לבין בנק מזרחי טפחות בטרם ההחלטה שלא לפרסם? קשה שלא לתהות אם מי שנתן את הגיבוי למזרחי באי הפרסום הוא בנק ישראל, שמצידו איפשר לרשות להימנע מלדרוש את פרסומו.

שקיפות לפני יציבות

מסמך העובדות חושף למשל כיצד בנק ישראל ביצע ביקורת במזרחי איי קיימן, שבה גילה כשלים חריפים בסוגיות הקשורות להלבנת הון ואף קנס את הבנק בסכום של כמעט מיליון דולר. אמנם דבר הקנס פורסם בזמן אמת בשנת 2012, אלא שהמידע סביב נשוא הביקורת והממצאים לא פורסמו. אין זו הפעם הראשונה אם כן שבנק ישראל "שומר" על הבנקים בכל הנוגע לחובות הדיווח לציבור המשקיעים ולציבור הלקוחות של הבנק.

ברור שיש לבצע איזון אינטרסים בין חובת השקיפות לבעלי המניות ולציבור הלקוחות לבין יציבות הבנק, אך נראה שהפעם חובת השקיפות גוברת.

ראוי שבנק מזרחי טפחות יפרסם את המסמך המלא לאלתר. ואם הוא לא נכון לעשות זאת מיוזמתו, כדאי שהמפקחת על הבנקים חדוה בר וראש רשות ניירות ערך ענת גואטה יסבירו לו מה הוא צריך לעשות.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
2 רשויות מושחתות לכאורה...שאין להן כלל זכות קיום
גם בבנק ישראל וגם ברשות לניירות ערך...מי שאמורים לפרח על הבנקים המסחריים .. מתופפים ביודעין ! יודעים למה?.. יפה שאלתם...כי יוצאי 2 הרשויות הללו.. ממתינים לג'ובים פנויים כי הם...המאתר של מי שממתיניםמלקבל אצלם ג'ובים עם משכורות שמנות מאד.. כך השיטה עובדת בארצנו המושחתת..כמו בוועדות הרפואיות של הביטוח לאומי ואגף השיקום..שם אוסף של רופאים מושחתים שמקבלים שכר של חצי מיליון שקלים בשנה...דוחים תביעות מוצדקות...החוסכים דמי פיצויים במאות מיליוני שקלים ל- 2 המוסדות המסואבים הללו...
יורם  |  30.08.18