אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אין תקווה לנושים: פושטי רגל משיבים בממוצע רק 12% מהחוב

בלעדי לכלכליסט

אין תקווה לנושים: פושטי רגל משיבים בממוצע רק 12% מהחוב

לידי "כלכליסט" הגיעו נתונים של הכנ"רית, לפיהם פושטי רגל פרטיים שקיבלו הפטר בשנים 2012—2017 החזירו בממוצע 87 אלף שקל בלבד מתוך 682 אלף שקל. המשמעות: לנושים שאינם הבנקים או המדינה אין כמעט סיכוי לקבל את כספם

29.08.2018, 06:44 | שחר אילן

נושים בפשיטת רגל של אדם פרטי יכולים לשכוח מהכסף, או לפחות מרובו המכריע. פושטי רגל שקיבלו הפטר בישראל בין השנים 2012—2017 החזירו בממוצע 12% מסכום החוב בלבד - כך עולה מנתונים שהעביר משרד כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) לידי "כלכליסט" ומתייחסים לשנים 2012—2017.

המשמעות היא שלנושים שאין להם עדיפות ברורה דוגמת שעבוד אין כמעט סיכוי לקבל בחזרה סכום משמעותי מהחוב כלפיהם. המספרים מעלים חשש שבגלל הלחץ להגיע במהירות להפטרים, כלומר להסדרים שבמסגרתם מוותרים לפושטי הרגל על חובותיהם (שמיטת חובות), המערכת לא מספיקה לאתר את כל הנכסים וכל אפשרויות התשלום האמיתיות של החייבים.

"כלכליסט" פנה לכנ"רית סיגל יעקבי בבקשה לדעת מה גובה החוב הממוצע בהליכי פשיטת רגל של אנשים פרטיים ומהו גובה ההחזר הממוצע לנושים בתיקים כאלה. ממשרדה נמסר כי גובה החוב הממוצע, כולל ריבית, עומד על 682 אלף שקל. היקף קופת פשיטת הרגל הממוצע המצטבר אצל הכנ"רית בתיקים שבהם ניתן בסופו של דבר הפטר עומד לעומת זאת על 62 אלף שקל בלבד, וזה כולל את התשלומים ששילם החייב במהלך התקופה שחלפה עד קבלת ההפטר.

בעלי התפקיד, כלומר עורכי הדין המנהלים את התיק, נוהגים לצבור אצלם במקביל כספים שהתקבלו ממימוש נכסים. בכנ"רית מעריכים שמדובר בממוצע ב־40 אלף שקל לתיק. מכאן עולה שהיקף הנכסים הממוצע בתיק של פושט רגל, שחובו כאמור הוא 682 אלף שקל, מגיע ל־102 אלף שקל בלבד, כלומר 15% מהחוב.

עו"ד המתמחה בדיני פירעון העריך שהתשלום הממוצע לבעל התפקיד יעמוד על כ־15% מהנכסים שנצברו אצל הכנ"רית ובעל התפקיד, כלומר כ־15 אלף שקל. מתוכם כ־2,400 שקל יופנו לתשלום אגרת השגחה לכנ"רית. אחרי התשלומים האלה, לנושים יישארו בממוצע רק 87 אלף שקל מתוך חוב של 682 אלף — כלומר 12%. פירוש הדבר הוא שלנושים שאינם בנקים או המדינה, ולכן אין להם עדיפות בדיני חלוקת החובות, ובייחוד לספקים, אין כמעט סיכוי לקבל החזר משמעותי.

הכנ"רית סיגל יעקבי. מעדיפים שיקום על פני ענישה הכנ"רית סיגל יעקבי. מעדיפים שיקום על פני ענישה הכנ"רית סיגל יעקבי. מעדיפים שיקום על פני ענישה

איפה היו הנתונים כשאושר חוק חדלות פירעון

 

הנתונים מתייחסים לשנים 2012—2017. ב־2013 החלה הרפורמה בדיני פשיטת הרגל, שאפשרה קבלת הפטר לאחר 4.5 שנים ומבטאת מעבר ממדיניות של ענישת החייב לשיקומו. בכנ"רית מסבירים שיש קושי לבודד נתונים על גובה החוב וגובה ההחזר לנושים לפי שנים, והם אינם כוללים את השפעות חוק חדלות פירעון, הרפורמה הגדולה בדיני פשיטת הרגל, שתרחיב מאוד את מעגל מקבלי ההפטר. החוק אמנם אושר לפני חצי שנה, אבל ייכנס לתוקף רק בעוד שנה.

ביקורת קשה נמתחה על העובדה שחוק חדלות פירעון עבר כמעט בלי להתבסס על נתונים. אין ספק שהמספרים החדשים שנחשפים כאן הם מסוג הנתונים שהיו צריכים לעמוד לנגד עיני ועדת החוקה של הכנסת כשאישרה את החוק. כך למשל, במסגרת חוק חדלות פירעון בוצעה רפורמה מסוימת בסדרי העדיפויות בחלוקת החובות, אך בפועל ספק גדול אם שינוי קל זה באמת יביא לכך שהנושים הקטנים יזכו לראות חלק מכספם בחזרה.

27% ממקבלי ההפטרים נכנסו שוב לחובות

 

שאלה נוספת שמעלים מתנגדי הרפורמה היא האם באמת סביר לפטור אנשים מכל חובותיהם לאחר שהחזירו חלק קטן כל כך מהם. עו"ד שי מילוא מפורום חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין אומר כי הנתונים מעידים על "תת גביה", כלומר מצב שבו לא מוצו כל האפשרויות לגבות מהחייבים. זה קורה לדבריו בגלל לוחות הזמנים לביצוע הפטרים, ש"אינם מאפשרים בדיקות מעמיקות". התוצאה, אומר מילוא, היא תוכניות פירעון שאינן משקפות בחלק מהמקרים את האפשרויות האמיתיות של החייבים.

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי אומר בתגובה ש"ההפטר ניתן רק לאנשים שאי אפשר להוציא מהם כלום, שכבר לקחו כל מה שיש להם. הנושה לא יכול להרוויח מהם. אבל אם יתנו להם הפטר, אולי הם יתחילו לשקם את עצמם ובסוף המדינה תרוויח". סלומינסקי מציין גם שהיום יש כמות עצומה של אנשים בהוצאה לפועל "שלא עובדים או שעובדים בשחור, והמערכת עמוסה לעייפה".

לפני חודש חשף "כלכליסט" נתון נוסף בעל משמעויות קשות: 27% מהאנשים שקיבלו הפטר שמיטת חובות לפני חמש־שש שנים, 1,000 מתוך כ־3,750, כבר חזרו למעמד של חייבים בהוצאה לפועל. כך עולה מבדיקה שביצעה רשות האכיפה והגבייה. מדובר בנתון קשה המעיד שמדיניות שיקום החייבים נכשלת באחוז ניכר מהמקרים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

36 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

35.
המנגנון מעוות ומסואב
הנאמנים עושים הכל כדי לסגור תיקים מהר. לוחצים על הסדרי נושים מגוחכים. לא בודקים את יכולתם הכלכלית של הנושים עד הסוף. כל שמעניין אותם זה לסגור את התיק ולקבל את שכר טרחתם. עובדה היא שאחוז פושטי הרגל בשנים האחרונות הוא גבוה כל כך. אם יש שם משהו... זה הכל רק לא גביית חובות....
רוני  |  20.09.18
34.
לצערי, ח"כ ניסן סלמינסקי טועה
כשטוען שההפטר ניתן רק לאנשים שאי אפשר להוציא מהם כלום, שכבר לקחו כל מה שיש להם. זה ממש לא נכון. לעתים רבות אנשים נשארים עם המקרקעין שלהם כשמדובר בדירת מגורים. הכלל המנחה הוא שלא מפנים אנשים מהבתים שלהם... אבל מה עם הנושים? לעתים הנושים עצמם נזקקים יותר מהחייבים פושטי הרגל.... הנזק הנגרם לנושים הוא בלתי נסבל. כשמדובר במוסדות ובבנקים נוח לנו לא להתרגש מהנזק שנגרם להם (למרות שאין סיבה שבנק או מוסד יתן כסף ולא יזכה לראות אותו בחזרה), אך מה כשמדובר באדם פרטי? בספקים, בנותני שירות למיניהם? כל המנגנון פשוט מבזה, חד צדדי ולא מתחשב. לכנ"ר לא ממש אכפת, לנאמן ודאי לא אכפת (שהרי גם כשנגבה 12% מהחוב.... הוא מקבל את שכרו שלרוב גבוה יותר מכל דיבידנד שמקבלים הנושים... גם הנושה הגדול ביותר). ובכל מקרה, עובדה היא שפושטי רגל רבים חוזרים להליך פעם שניה ושלישית ... בזיון.
גלית  |  20.09.18
33.
אני פעם הלוותי..
..למישהו סכום לא קטן. אפילו עם פתק וחתימה. אבל לא החזירו לא ריבית ואפילו לא 5% מהקרן. תבעתי ושילמתי עוד לא מעט כסף לעורך דין כדי לקבל לפחות את הקרן ללא ריבית. אבל שופט שלח אותי והעורך דין לחפש חברים. אפילו לא הזמין את הנתבע לבית משפט לשמוע מה יש לו להגיד. עורך דין כמובן לקח שכר טירחה על ההתחלה אז גם לו מהר מאוד ירדה מוטיבציה להתאמץ. בשורה תחתונה לא ראיתי את הכסף חזרה. מאז אני לא הולך להלוות שקל אחד לאף אחד. במיוחד כשיש חוק הזה של חדלת פרעון המוטה כלפי חייבים.
ד  |  05.09.18
32.
מגיבים שקרנים
לכל המגיבים למיניהם שמדברים על ה"ריביות" והתשלומים לעורכי הדין למיניהם, כמי שעבד בתחום ויודע שהחובות נבדקים והריביות מקוזזות לרמת הכלום ושום דבר, אתם חבורת חצופים שהמערכת שנבנתה כאן פשוט תפורה עליכם. ראיתי מנהלי תיקים שפשוט רצים לסגור תיקים באחוזי גבינה לבנה לדיאטיים ושופטים שרצים אחרי אותם מנהלים כדי להעביר להם תיקי גישור ושקרים אחרים. המערכת הזו מסואבת ופוגעת בנושים הפרטיים (לא הגופים הגדולים כמו הבנקים והמוסדיים) יותר מכולם. חוק חדלות פרעון יצר עיוות אפילו יותר גדול ומסכנים האנשים שנופלים בשקרים של חלק מהמגיבים כאן. מרבית פושטי הרגל הם כאלו שביוזמתם הגישו בקשות לפשיטות רגל ואחרי זה עוד משלמים קמצוץ ממה שהם באמת היו חייבים. מה שבאמת מכעיס בכתבה הזו זה שלא מפרסמים את החציון (ולא את הממוצע) כי כנראה שאז באמת הייתה קמה מהומת אלוהים על המערכת העקומה שקמה בתחום פשיטות הרגל. בכל מקרה, אם אתם אנשים ישרים תנסו כמה שיותר להמנע מהתעסקות בבתי המשפט כי שם לא תמצאו צדק או את כספכם.
קונפוציוס  |  02.09.18
לכל התגובות