אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חלל עבודה של סטארט-אפ בעזה. ברקע הכיתוב בערבית: יזמים , צילום: (facebook (Gaza Sky Geeks צילום: (facebook (Gaza Sky Geeks

עזת הסיליקון

אלפי סטארטאפיסטים, מאות חברות, מאיצי הייטק, כנסים מקצועיים והאקתונים. מאחורי חומות הסגר ובתנאים כמעט בלתי אפשריים פורחת ברצועת עזה סצנת טכנולוגיה סוערת, וצעירים אופטימים מעזים לחלום על עמק סיליקון קטן

31.08.2018, 08:02 | קרן צוריאל הררי
"

היי כולם, אני נור אל־חודַארי, ואני גאה להציג לכם את Momy Helper. מיליוני נשים מתמודדות עם האתגרים של מסע ההורות, ובמיוחד נשים ערביות. שיעורי הדיכאון והחרדה אצלן גבוהים, וזה משפיע על היחסים שלהן עם ילדיהן. תשעה מכל עשרה הורים נוהגים באגרסיביות בילדיהם, אבל למרבה הצער הקהילה שלנו לא מסכימה שאמהות ילכו פיזית לפסיכולוג. זו התרבות, ועל הפער הזה מאמי הלפר מנסה לגשר. אנחנו רוצים לתת עזרה מקצועית ל־65 מיליון נשים ערביות בעולם שמשתמשות באינטרנט באמצעות סמארטפונים וטאבלטים. רק כמה צעדים פשוטים יוכלו לשנות את חייהן".

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

החיבור להייטק הישראלי כשמלאנוקס מעסיקה עזתים ונותנת להם מניות חברת ההייטק מלאנוקס הקימה סניף בעזה שמעסיק 25 עובדים. מנכ"ל החברה אייל ולדמן: "העסקת מהנדסים בעזה משתלמת כלכלית, וטובה לכל הצדדים" קרן צוריאל הררי, 6 תגובות

בשמלה ארוכת שרוולים וכיסוי ראש שחור, אל־חודארי מדברת במהירות ובהתרגשות, באנגלית. יש פער בין איך שהיא נראית למילות הבאזז הטכנולוגיות שהיא יורה. היא עבדה קשה מאוד כדי לעמוד על הבמה הזו ב־Startup Istanbul, אירוע שמושך בכל שנה 4,000 משתתפים ויותר מ־500 משקיעים נחשקים מכל העולם. זו ההזדמנות שלה להראות להם את הסטארט־אפ שהקימה. בארבעת החודשים שחלפו מאז השקת האפליקציה הורידו אותה עשרות אלפי נשים ממדינות ערביות ומערביות, חלק מהן צורכות תוכן חינמי וחלק קובעות פגישות ייעוץ אינטרנטיות בתשלום וקונות מנויים.

הדרך של אל־חודארי לאיסטנבול היתה מהירה למדי: בפברואר מאמי הלפר ניצחה בתחרות של החממה הטכנולוגית שטיפחה אותה, Gaza Sky Geeks, וזכתה ב־5,000 דולר ובאפשרות לייצג את עזה באירוע בטורקיה, שלא פחות מ־60 אלף סטארט־אפים מ־140 מדינות התחרו על האפשרות להיות בין המאה שנבחרים להשתתף בו. אנשים פרטיים וחברות עסקיות עזרו לאל־חודארי לגייס את הוצאות הנסיעה, כ־15 אלף דולר. לבסוף, מתוך מאה המיזמים הנבחרים, היא זכתה במקום השני בתחרות "הסטארט־אפ המבטיח".

קורס תכנות לנוער של חממת PICTI. כל החממות מציעות פעילויות לילדים ונערים, כי "גם הם חולמים להקים סטארט־אפים", צילום: (facebook (PICTI קורס תכנות לנוער של חממת PICTI. כל החממות מציעות פעילויות לילדים ונערים, כי "גם הם חולמים להקים סטארט־אפים" | צילום: (facebook (PICTI קורס תכנות לנוער של חממת PICTI. כל החממות מציעות פעילויות לילדים ונערים, כי "גם הם חולמים להקים סטארט־אפים", צילום: (facebook (PICTI

"אני מרגישה כל כך בת מזל", היא אמרה אחר כך בריאיון כשהיא מחייכת וצוחקת. "יצרתי המון קשרים עם מנטורים ומשקיעים שמתעניינים בחברה. אני סופר־מאושרת וגאה. זה הדבר הכי מדהים שקרה לי השנה, ואולי בחיים". הזכייה סייעה לה להשיג מימון לחברה, וכעת היא מעסיקה במשרדים שלה בעיר עזה שבעה עובדים במשרה מלאה, בהם חמש נשים, עובדת מול לקוחות ביותר מ־30 מדינות וכבר רושמת הכנסות. "שוק היעד שלנו גדול, נוכל להגיע למיליוני הורדות", אמרה בראיונות לכלי תקשורת מהעולם. "אני רוצה שמאמי הלפר תהיה האפליקציה הראשונה בערבית שאמהות יפנו אליה, ואז תתרחב ותהיה אפליקציה גלובלית לכל האמהות בעולם".

אל־חודארי היא סיפור הצלחה, אבל היא לא לבד ברצועה. סצנת ההייטק בגדה המערבית כבר מוכרת בישראל, בין השאר בזכות שיתופי פעולה צמודים עם חברות מקומיות, אבל זו שמתרחשת בעזה נסתרת יותר מעינינו. תחת שלטון חמאס, הסגר הישראלי והגבלת היציאה למצרים; בין מבצעים צה"ליים קצרים לסבבי לחימה ממושכים; כשהחשמל עובד לכל היותר שש שעות ביום, האפשרות לצאת לחו"ל, למשל ללימודים או לעסקים, מוגבלת באופן מחמיר, כניסת הסחורות מצומצמת מאוד, בתי החולים על סף קריסה והעוני קשה ביותר — דווקא בנסיבות האלה זירת הסטארט־אפים שוקקת, ומהווה פתח כמעט יחיד לתקווה. או כמו שד"ר משהור אבו דקה, לשעבר שר התקשורת הפלסטיני, סבור, "לעזה יש פוטנציאל להיות סטארט־אפ ניישן".

אתה חייב להיות יזם כדי לשרוד

אלפים רבים של יזמי טכנולוגיה פועלים כיום ברצועה, ויש בה לפחות 200 חברות טכנולוגיה, שמעסיקות כ־6,000 עובדים ומייצרות הכנסה שנתית שמוערכת בלפחות 200 מיליון דולר. בהשוואה לישראל, שבה התעשייה מכניסה כ־20 מיליארד דולר, זה כמובן סכום זעיר, ששווה למשל לרווח רבעוני של צ'ק פוינט.

ד"ר משהור אבו דקה
ד"ר משהור אבו דקה: "בעזה אין שום דבר אחר לעשות, אז הצעירים רוצים להיות יזמים. זה מקום מיואש, הם צעירים שרוצים להרוויח כסף, עם כישורים טכנולוגיים גבוהים, ואין להם מה להפסיד או לסכן"
ד"ר משהור אבו דקה

אבל הענף צומח במהירות, על בסיס הידע וההון האנושי שכבר קיימים. 30% מבני ה־20 ומעלה בעזה הם בעלי השכלה גבוהה, כולל במקצועות שרלבנטיים להייטק. בכל שנה מסיימים את חמש האוניברסיטאות, תשע המכללות ומסגרות ההכשרה הנוספות ברצועה לא פחות מ־1,000 בעלי תארים ב־ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת), ועוד מאות בוגרים של לימודי הנדסה רלבנטיים, מדעי המחשב והכשרות בקידוד ותכנות. ההערכה השמרנית היא שיש ברצועה כבר 11 אלף עובדים מיומנים לתעשיית ההייטק (מתוך כ־1.9 מיליון תושבים, החיים בצפיפות מהגבוהות בעולם) — וכמעט מחציתם מובטלים.

גם תשתית טכנית יש, למרות המצב הקשה. ל־70% ממשקי הבית יש מחשב או טאבלט, כמחציתם מחוברים לאינטרנט. לכ־98% מהתושבים יש טלפונים ניידים, שליש מהם סמארטפונים. טכנולוגיה היא שפת האם של הצעירים, ובעזה רוב האוכלוסייה צעירה מאוד: 70% (1.33 מיליון בני אדם) מתחת לגיל 30 ו־81% מתחת לגיל 40.

"יש תנועה גדולה בעזה לכיוון ה־IT, אנשים פתוחים לטכנולוגיה, יש שפע של רעיונות חדשים", אומר אבו דקה, דוקטור לטכנולוגיות מידע, יליד עזה. "אני לא אומר שהאנשים בעזה מוכשרים יותר מאחרים, אבל הם חוו דברים שונים מאנשים בגדה, למשל, או בישראל, ולכן הם מוכנים לעבוד קשה ואגרסיביים כשזה מגיע לנטילת סיכונים". ואדם אחר שפעיל בשוק המקומי מרחיב: "בעזה אתה חייב להיות יזם באופייך כדי לשרוד. עזתים לא יכולים להרשות לעצמם להיכשל".

"לעזה יש את כל הרכיבים שיכולים להפוך אותה לסיליקון ואלי מקומי", מוסיף איש מקצוע אחר בתחום. "עיר קטנה ומקושרת עם אוניברסיטאות, הרבה אנשים שלומדים הנדסה ו־IT ומושקעים מאוד בסטארט־אפים שלהם. בהחלט אפשרי שגוגל ופייסבוק הבאות של העולם יבואו מעזה. אם ייצא מפה יוניקורן זה יהיה פנטסטי, אבל מספיק שיהיו פה הרבה עסקים שיגדלו כל שנה, יעסיקו עובדים וייצרו הכנסה שלא תלויה בגבולות".

מק מק'קלור. "הם עשויים להיות היזמים הטובים בעולם" | צילום: בלומברג מק

מגיימינג עד כלים לפרסום עצמי

שבועות רבים נדרשו לכתבה הזאת כדי להבשיל. המידע הקיים על הענף הפלסטיני מתייחס בעיקר להייטק בגדה, וכדי למפות את המתרחש ברצועה היה צורך בעשרות פניות לגורמים שם. לא רבים הסכימו לדבר, חלק מהם ביקשו לא להיות מצוטטים, אחרים הסבירו שבגלל החמאס הם צריכים לשמור על פרופיל נמוך ולא להתראיין בגלוי לכלי תקשורת ישראלי. ומעל הכל ריחף "המצב", הכלכלי והביטחוני.

עזה נחשבת אחד האזורים הקשים לעסקים בעולם. שלושה מארבעת מעברי הסחורות בינה לבין ישראל סגורים מאז 2007; הרביעי, כרם שלום, פעיל באופן חלקי ביותר, נסגר בתגובה לכל הסלמה ולא מאפשר מסחר סדיר וכלכלה יציבה — לרבות העברת גז בישול ודלקים. גם מעבר רפיח, למצרים, כמעט שלא פעיל, וב־2017 הוא היה פתוח רק 36 יום. יציאת אנשים דרך מעבר ארז מתאפשרת בעיקר מסיבות הומניטריות. התוצאות של הסגר המתמשך הזה, בן 11 שנה, ניכרות ברצועה היטב: 54% מהתושבים מובטלים. 53% חיים מתחת לקו העוני (שעומד על הכנסה חודשית של 2,470 שקל למשפחה של 5 נפשות) — ומספר העניים גדל ב־30% בשבע השנים האחרונות. השכר היומי הממוצע בעזה הוא 62.6 שקל, וההוצאה החודשית לנפש היא 467 שקל (17% פחות מב־2011). 70% מהתושבים נעזרים בסיוע הומניטרי לצורכיהם הבסיסיים, ומצבם של אלה שעובדים לא טוב בהרבה — 74% מהם מרוויחים פחות משכר המינימום.

אל־חודַארי מציגה את האפליקציה Momy Helper בתחרות הענק Startup Istanbul, שבה זכתה במקום השני. "עזרה מקצועית ל־65 מיליון נשים ערביות בעולם", צילום: startupistanbul.com אל־חודַארי מציגה את האפליקציה Momy Helper בתחרות הענק Startup Istanbul, שבה זכתה במקום השני. "עזרה מקצועית ל־65 מיליון נשים ערביות בעולם" | צילום: startupistanbul.com אל־חודַארי מציגה את האפליקציה Momy Helper בתחרות הענק Startup Istanbul, שבה זכתה במקום השני. "עזרה מקצועית ל־65 מיליון נשים ערביות בעולם", צילום: startupistanbul.com

גם המצב הביטחוני העיב כמובן על השיחות עם המרואיינים, שהתנהלו בין עדכונים על בלוני ועפיפוני תבערה, צעדות השיבה והנפגעים הרבים בהן, ירי הרקטות וקורבנותיו, תקיפות צה"ל. "הסטארטאפיסטים בעזה צריכים לדבר עם ישראלים, אנחנו אנשים ויש הרבה דברים שנוכל לדבר עליהם ולשתף פעולה לגביהם, אבל יש מחסומים פוליטיים", אמר לי אחד המרואיינים.

ובכל זאת, נדמה שהטכנולוגיה חזקה מהמחסומים האלה. היא אדישה לדת ולאלימות, לגבולות ולסכסוכים. בעזה, תל אביב וקופרטינו יזמים משתמשים באותן מילות באזז, מנסים למשוך משקיעים עם אותם שטיקים, וחולמים על אותו אקזיט פנומנלי.

רק שבעזה הכל מסובך יותר. קשה לומר מתי החלה הסצנה המקומית לפעול. נראה שזה תהליך טבעי, שדווקא הנסיבות הקשות יצרו: ב־2007 החל הסגר הישראלי, וגם הסגירות התכופות של הגבול מצד מצרים. תושבים לא יכלו לצאת לעבוד מחוץ לרצועה, יצוא ויבוא סחורות הוגבל, המצב הכלכלי הידרדר והאבטלה גברה. אז הצעירים הלכו ללמוד. בבחירת המקצוע רבים מהם נמנעו מהשווקים המוצפים ברצועה (למשל הוראה) ומאלה שתלויים בגבולות (תעשייה), ופנו למקצועות הטכנולוגיים. כשהם סיימו, לא היו חברות מקומיות או שלוחות של ענקיות בינלאומיות שיקלטו אותם, עם רכבי ליסינג, כרטיסי תןביס ומשכורות נאות, והם נאלצו לחשוב על רעיונות יצירתיים ולהמציא לעצמם חברות.

איליאנה מונטאוק, בוגרת הרווארד ויוצאת גוגל, ב־Gaza Sky Geeks. הקימה את המאיץ עבור גוגל והארגון ההומניטרי Mercy Corps, שהקציבו לו כ־900 אלף דולר, צילום: בלומברג איליאנה מונטאוק, בוגרת הרווארד ויוצאת גוגל, ב־Gaza Sky Geeks. הקימה את המאיץ עבור גוגל והארגון ההומניטרי Mercy Corps, שהקציבו לו כ־900 אלף דולר | צילום: בלומברג איליאנה מונטאוק, בוגרת הרווארד ויוצאת גוגל, ב־Gaza Sky Geeks. הקימה את המאיץ עבור גוגל והארגון ההומניטרי Mercy Corps, שהקציבו לו כ־900 אלף דולר, צילום: בלומברג

"יהלומים מעוצבים תחת לחץ", כינה זאת זאהי חורי, יו"ר זכיינית קוקה־קולה בפלסטין. "בעזה אין שום דבר אחר לעשות", אומר אבו דקה, "אז הצעירים רוצים להיות יזמים ובעלי עסקים. עזה היא מקום מיואש ומגודר, והם צעירים משכילים מאוד שרוצים להרוויח כסף. הכישורים שלהם גבוהים מאוד במיוחד בתחום הטכנולוגיה, ואין להם מה להפסיד או לסכן".

הנסיבות גם יצרו את התחומים שבהם מתמקדת הסצנה העזתית. חומרה, חומרים או ביוטק מצריכים השקעות גדולות בתשתית, תלות ביבוא מכשירים וחומרי גלם, ולכן ברצועה ויתרו עליהם ופנו ליישומים שמצריכים בעיקר רעיון טוב, שאפשר לפתח עם הכישורים הנכונים ולמכור באינטרנט וכאפליקציות. לכן התחומים המובילים הם מכירת שירותי תכנות, כולל של אפליקציות, באאוטסורסינג לחברות מכל העולם — ופיתוח יישומים או מוצרי אינטרנט שיכולים לפתור בעיה לכל אחד בכל מקום בעולם, בלי קשר לשאלה איפה נמצא היזם.

מאמי הלפר של אל־חודארי היא דוגמה אחת, וכאמור לא יחידה. יסמין (Yasmin) היא e-Lawyer, פלטפורמה שמספקת שירותים משפטיים, כולל ביקורת לחוזים וטיוטות התכתבות, באופן אלקטרוני ומאובטח. I Play and Learn מפתחת משחקים חינוכיים לילדים בני 9-4 מהעולם הערבי. Vidmass מאפשרת לעסקים קטנים וחברות ליצור לעצמם פרסומות וידיאו שמיועדות לרשתות החברתיות, באמצעות תבניות שניתן להתאים ללוגואים, טקסט ותוכן של המפרסם. iCalendar היא מערכת שמאפשרת ללקוחות להוסיף אוטומטית את האירועים והפגישות שלהם ללוח השנה דרך מערכת המחשוב הארגונית. Tashbeek היא פלטפורמה שמאפשרת ליזמים לאתר יועצים שמתאימים לצורכיהם בתוך 24 שעות, והיא גם החלל הווירטואלי שבו מתקיים הייעוץ. אפילו גיימינג יש שם: Baskalet ("אופניים" בערבית) פיתחה עד עכשיו ארבעה משחקים למובייל המיועדים לקהל ערבי, שהורדו כבר בידי מיליון משתמשים: "רמדאן צ'לנג'", "Alspider", "King of Tanks" וחביב הקהל "Partition Hero", עם יותר מ־100 אלף הורדות בתוך עשרה ימים. במקביל, בסקלט בונה משחקים חינוכיים ולמטרות מסחריות עבור חברות אחרות.

מוסף שבועי 30.8.18 עזת הסיליקון עבדאללה אלת'ראווי
עבדאללה אלת'ראווי: "כשהגבולות ייפתחו הסטארט־אפים שלנו יבנו את הכלכלה הפלסטינית. אני מייחל לזה, ואני בטוח שהם ישנו את העולם, עם הכישרונות והתשוקה שלהם לעזור לאחרים"
מוסף שבועי 30.8.18 עזת הסיליקון עבדאללה אלת'ראווי
צילום: linkedin.com

רוב החברות הללו פונות בערבית לקהל דובר השפה; רק במדינות ערב (לא כולל מהגרים למקומות אחרים) מדובר בלא פחות מ־480 מיליון בני אדם, שלפחות ל־81% מהם יש גישה לאינטרנט. ובמדינות הערביות העשירות יש קהל טכנופילים ויזמים שסקרנים כלפי טכנולוגיות חדשות ושמחים לאמץ אותן.

חממות וכנסים ל־60 אלף אנשים

כל סצנת סטארט־אפים מצמיחה סביבה, באופן טבעי, אקוסיסטם שלם שהיא נדרשת לו. גם ברצועה זה קורה. לא פחות מחמישה אינקובטורים ואקסלרטורים פועלים שם, והם העורקים והוורידים הפועמים של הענף.

חממת BTI (Business & Technology Incubator), למשל, הוקמה ב־2006 באוניברסיטה האסלאמית בעזה, כדי לעזור לבוגריה להקים סטארט־אפים. היא מקיימת סדרת תחרויות במשך השנה, שבסוף כל אחת נבחרים כעשרה סטארט־אפים שזוכים להכשרה, מימון, חלל עבודה, תמיכה עסקית וחיבור למשקיעים ולקוחות. ב־2014 BTI אפילו הפיקה תוכנית טלוויזיה בסגנון "הכרישים". לאוניברסיטה יש גם חממה עסקית, Mobaderoon ("יזמים"), שמממנת 30-20 סטארט־אפים בשנה בתחומי ה־ICT וגם חומרה, מוצרי חקלאות וכו', ועוזרת להם בשיווק, רישום קניין רוחני, השתתפות בתערוכות וכו'.

גם יוניברסיטי קולג' למדעים יישומיים בעזה מפעיל חממה טכנולוגית, שמטרתה לטפח את השאיפות העסקיות של סטודנטים ולסייע לסטארטאפיסטים צעירים, באמצעות הכשרות, מימון ותמיכה לוגיסטית.

עובדות במשרדי Unit One. החברה העזתית מעניקה שירותי פיתוח תוכנה, בניית אפליקציות ועיבוד דאטה לחברות מכל העולם , צילום: איי אף פי עובדות במשרדי Unit One. החברה העזתית מעניקה שירותי פיתוח תוכנה, בניית אפליקציות ועיבוד דאטה לחברות מכל העולם | צילום: איי אף פי עובדות במשרדי Unit One. החברה העזתית מעניקה שירותי פיתוח תוכנה, בניית אפליקציות ועיבוד דאטה לחברות מכל העולם , צילום: איי אף פי

המסגרת הפופולרית מכולם היא Gaza Sky Geeks (GSG) — לא רק כי היקף הפעילות שלה גדול במיוחד, אלא גם משום שהיא הביאה לרצועה את אווירת הסיליקון ואלי. מאיץ הסטארט־אפים הוקם ב־2011 בידי גוגל והארגון ההומניטרי Mercy Corps, שהקציבו לו כ־900 אלף דולר. הוא נוהל תחילה בידי איליאנה מונטאוק, בוגרת הרווארד שעבדה בגוגל ובקבוצת מוניטור (ארגון מיקרו־מימון) והחליטה שהיא נחוצה יותר בעזה; כיום עומד בראשו ריאן סטורג'יל, עם תארים מאוניברסיטאות ג'ורג'טאון, MIT והרווארד וניסיון בבנקאות השקעות בניו יורק.

סטארט־אפים שנבחרים לאקסלרטור מקבלים ליווי ממנטורים מקומיים ובינלאומיים (באמצעות סקייפ), כולל אנשים ממיקרוסופט, אובר, גוגל, סאונדקלאוד, יודסיטי והיטאצ'י. וכשמנטורים כאלה מביאים את העולם החיצון לצעירים שזה כעשור לא הורשו להתרחק יותר מ־20 ק"מ מהבית שלהם, ההשפעה עצומה, אומר אחד היזמים. GSG גם מחברת אותם למשקיעים ולקוחות, עוזרת להם להגיע לאירועים מחוץ לעזה, נותנת להם חלל עבודה מעוצב כמיטב הז'אנר ומייצרת אווירה של עשייה והתלהבות.

כדי לממן את הפעילות שלה GSG יצאה בשני קמפיינים מצליחים למימון המונים. הקמפיין ב־2014 נועד לממן את הקמת האקדמיה לקידוד, וזכה למימון של שמות מוכרים — מארק בניוף (מייסד Salesforce), פול גרהם (ממייסדי Y Combinator, אחד האקסלרטורים הגדולים בעולם), דייב מק'קלור (מייסד הקרן 500 Startups) ואריק ריס (מחבר התנ"ך הטקי "Lean Startup"). היעד היה 70 אלף דולר; הקמפיין גייס 202 אלף. במסגרת הקמפיין השני גויסו 95 אלף דולר כדי לקנות גנרטור ודלק, שיספקו חשמל סדיר ל־GSG. החממות והיזמים לא יכולים להרשות לעצמם להישען על אספקת החשמל הלא סדירה ברצועה, ולכן כולם נעזרים בפאנלים סולאריים וגנרטורים שמאפשרים לעבוד 24/7.

"העזתים הם אנשים חכמים שעובדים על רעיונות עבור כל מיני חברות", אמר מק'קלור כשהתגייס לקמפיין. "מגיע להם לקבל תמיכה והשקעה כמו מייסדי סטארט־אפים בכל מקום אחר בעולם. במידה מסוימת, אצלם זה יותר דוחק כי הם עובדים בסביבה קשה. העזתים עשויים להיות היזמים הכי טובים בעולם".

המשחק "Partition Hero" שפותח בעזה. המשחקים של החברה (למשל "רמדאן צ המשחק "Partition Hero" שפותח בעזה. המשחקים של החברה (למשל "רמדאן צ'לנג'") זכו כבר למיליון הורדות המשחק "Partition Hero" שפותח בעזה. המשחקים של החברה (למשל "רמדאן צ

בעזה הקטנה, GSG גדולה מסך חלקיה. היא לא רק אקסלרטור וחלל עבודה שמארח 40 סטארט־אפים בשנה, עם השאיפה שחמישה מהם יבשילו מספיק כדי לעשות פיצ'ינג ללקוחות ולהשתתף בתחרויות בינלאומיות. היא גם לא רק אקדמיית קידוד שמכשירה כ־300 בני אדם בשנה. GSG היא קהילה של 3,500 יזמים שמשתתפים באירועים שלה ובאים לנשום אוויר חלומות ויזמות — למשל, ב־Demo day, יום הדגמות; בוטקאמפ של סטארט־אפים שנקרא Gaza Challenge; ותחרות שנתית של 54 שעות, Gaza startup weekend. אלה מצטרפים לאירועים אחרים, כמו בהאבים טכנולוגיים בכל העולם: Angelhack, האקתון קידוד בינלאומי בן יומיים; סטארט־אפ גריינד — אירוע חודשי של קהילה גלובלית של קרנות ויזמים, שמתכנס גם בעזה; וסטארט־אפ וויקנד, לילדים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בהמצאה ותכנות.

אבל האירוע הגדול מכולם הוא אקספוטק 2018, שיתקיים בעוד חודש. זו תערוכת טכנולוגיה שנתית שתוצג במקביל בגדה וברצועה, "אירוע שמוקדש ל־ICT בפלסטין, מאיר את המגמות הטכנולוגיות האחרונות והזדמנויות מקומיות ובינלאומיות", כפי שנכתב באתר PICTI, חממת פלסטין ל־ICT, שיזמה אותו. הסלוגן של השנה הוא "עתיד טוב יותר", והאירוע יציע חילופי רעיונות, מתן השראה והפיכת באזז למציאות. יזמים צעירים יתרוצצו עם לפטופים ומצגות בין כל מי שמוכן לשמוע ויספגו מניסיונם של אחרים, ותיקי התעשייה ידוגו רעיונות ולידים עסקיים, וצעירים יחלמו על לימודים ויזמות.

כמה גדול זה יהיה? "אני מצפה שבאקספוטק בעזה ישתתפו השנה 60 אלף בני אדם", אומר לי עבדאללה אלת'ראווי, שמנהל את הסניף של פיקטי ברצועה. "אנשים בעזה רואים באירוע חלון להיחשף דרכו לחדשנות בעולם. הם באים לראות המצאות חדשות, מהפכות ורעיונות שונים ממה שהם רואים בדרך כלל. גם ילדים חולמים להיות יזמים ולהקים סטארט־אפים, ולכן יש לנו פעילויות שמיועדות גם להם".

מלבד האירוע, פיקטי מפעילה את התוכנית Cooper8Up, שבה נבחרים בכל שנה שמונה סטארט־אפים שמקבלים חלל עבודה, סיוע עסקי, הכשרות, קשרים, גישה למימון וכו'; את היוזמה TechLance, שמציעה קורסים והכשרות; חלל עבודה משותף, BITHUB, שפועל 24/7; ואת Connect Gaza, מאגר מידע שמספק קשרים בסצנה המקומית והעולמית.

"עד היום תמכנו בכ־60 סטארט־אפים ובעוד כאלף יזמים", אומר אלת'ראווי. "אנחנו מתקשים לעמוד בביקוש. הוצאנו עכשיו קול קורא, בתוך חודש קיבלנו כ־4,000 פניות ואני צופה שעד הדדליין נגיע ליותר מ־5,000. היינו רוצים לתמוך ב־50 סטארט־אפים בשנה, אבל לא נוכל לתמוך ביותר מ־20, בגלל גובה התרומות שלנו ושער הדולר".

השאיפה של פיקטי היא למקצע את היזמות בעזה, כך שהיא לא תהיה רק תוצר הנסיבות אלא תוכל להתחרות ברמה עולמית. "להיות מקצועיים ולא חובבנים; מוּבְְנים ולא אד־הוקים; בשליטה ולא בחוסר שליטה; בשיתוף פעולה במקום בבידוד; למשוך השקעות במקום לבזבז; להיות יוזמים ולא מגיבים; איתנים ולא שבירים". כך, אחד היעדים המשמעותיים הוא להקים את קרן ההון סיכון העזתית הראשונה, ב־2020. היא תיכנס לנעליים הריקות של משקיעים בעזה (על כך בהמשך) ותעזור לחברות בוגרות חממה להתקדם לשלב הבא.

מי תהיה הגוגל של עזה?

לצד הסטארטאפיסטים פועלים ברצועה גם יזמים שרוצים להפוך אותה לבית התוכנה של העולם. חברות שזקוקות למהנדסים זולים קונות את שירותיהן של חברות אאוטסורסינג בהודו ובמזרח אירופה, ועזה מציעה את אותו השירות. החיסכון ברור: מהנדס תוכנה מתחיל עולה בסיליקון ואלי לפחות 100 אלף דולר לשנה, בישראל הוא עולה 80-70 אלף דולר, ואילו מהנדס עזתי מתחיל עולה כ־12 אלף דולר בשנה. היכולת המקצועית שהם מציעים גבוהה, אבל בגזרת המיומנויות הרכות — עבודת צוות, יכולת ניהול מו"מ וגמישות בין־תרבותית, כל מה שמפתחים כשעובדים בחברות רב־לאומיות — העזתים סובלים מנחיתות מובנת.

אנשי מקצוע בעזה מפרסמים עצמם כמתכנתים פרילנסרים על פלטפורמות גלובליות כמו Upwork, וחברות IT מקומיות מנסות למצב עצמן כתחרות הולמת להודו ומזרח אירופה. "בעולם יש מחסור במפתחים, אבל בעזה מסיימים את האוניברסיטה לפחות 1,500 בוגרי מדעי המחשב בכל שנה", אומר אחד מאנשי התעשייה שם.

סעדי לוֹזון, בוגר תואר במדעי המחשב, הוא בעליה של קבוצת Unit One, שאותה הקים ב־2005 עם חברו מהלימודים אחמד אבו שבן. כמו כל סטארט־אפ, גם להם יש חוויות מהגראז' — הכסף שלוו מחברים כדי לקנות את המחשבים הראשונים, הפיצ'ינג שעשו בסקייפ ללקוח הראשון שלהם. "הצלחנו לחצוב חור בקיר של הסגר", אמר לוזון בעבר. כיום יוניט וואן מעסיקה 75 אנשים שעובדים בפיתוח תוכנה, בניית אפליקציות לאייפון ואנדרואיד ועיבוד דאטה, ומעניקה שירותים לחברות מאירופה, קנדה, ארצות הברית ומדינות המפרץ. עוד 120 מהנדסים מקומיים מועסקים בידי לוזון עבור חברה הולנדית, שהיא לקוחה שלו שנים רבות.

הוא גאה בהישגים של החברה שהקים, בכך שהוא מעסיק מתכנתות רבות, "ובמיוחד אני גאה כשאני מחתים עובד חדש ויודע שזה יניע מחזור כלכלי כי הוא יעזור למשפחה שלו, והכסף הזה יתגלגל לשוק, לחנויות וכו'". הביקוש לעבודה אצלו גבוה, כמתבקש מהיקף הכישרון המובטל ברצועה. "אם אני צריך עשרה אנשים אני מקבל 400 פניות, וכולם מתאימים, כולם למדו באוניברסיטה ולכולם אין עבודה. אז אנחנו מנסים להשיג עוד ביזנס בחברות בינלאומיות ולייצר עוד מקומות עבודה". ב־2015, בראיון לרויטרס, הוא הגדיר יעד שאפתני: "אנחנו עובדים כדי להיות כמו גוגל עבור אנשי עזה". כעת, בשיחה איתו, הוא לא מזכיר את גוגל אך ממשיך לחלום בגדול: "אנחנו מנסים לבסס את יוניט וואן כאחת מספקיות השירותים הגדולות בעולם, עם המשאבים האנושיים של עזה. שתהיה היעד הראשון של חברות בינלאומיות שרוצות לעשות אאוטסורסינג וליהנות מהשירותים האיכותיים כאן".

מעט כסף, המון חלומות

החוליה החסרה באקוסיסטם העזתי היא משקיעים. רק קרנות אחדות פעלו עד כה ברצועה — איבטיקר מרמאללה, oasis500 הירדנית, 500 Startups האמריקאית, וקרן ההון סיכון ראעֶד מסעודיה — וגם הן השקיעו מעט מאוד.

לוואקום הזה נכנסות השקעות של החממות והאקסלרטורים, אבל גם הן נמוכות: 7,000-4,000 דולר לחברה (לשם השוואה, בישראל חממה משקיעה עד 2.5 מיליון שקל ואקסלרטור משקיע 50-20 אלף בחברה). לצדן היזמים מגייסים כסף מחברים ובני משפחה, ותמיכות של חברות מקומיות מבוססות כגון פלטל (חברת הסלולר הפלסטינית), בנק אוף פלסטיין וזכיינית קוקה־קולה.

תפקיד משמעותי נוסף שמור לארגונים בינלאומיים לא־ממשלתיים וגופי סיוע — Mercy Corps (השותפים להקמת GSG), Islamic Relief (קרן הומניטרית בריטית), קרן קטאר צ'ריטי, OXFAM (ארגון בינלאומי שנאבק ברעב בין השאר על ידי פיתוח הון אנושי) ותוכנית הפיתוח של האו"ם. הם מסייעים במימון סטארט־אפים, מעניקים חסויות לתחרויות ואירועים — וגם מסייעים בהיותם לקוחות של חלק מהמוצרים החדשים שמפותחים בעזה. חממת פיקטי, למשל, זוכה למימון מתמהיל יוצא דופן של גופים הומניטריים (למשל USAid ו־OXFAM), ארגונים תומכי יזמות (ebn ועוד) וחברות מקומיות (NewLine Technologies ופלטל).

"קרנות הון סיכון ואנג'לים מתמקדים בסטארט־אפים מהגדה", אומר אבו דקה. "מי שמחפש השקעות לא מסתכל על עזה, כי זה דורש מאנשי ההון סיכון להסתכל עליה אחרת, מחוץ לקונטקסט של המזרח התיכון. קרנות רוצות לבוא, לתקשר, לפגוש את היזמים, לראות את הטכנולוגיה, לכן מבחינתן הסיכון בעזה גדול מדי. בעזה אנשים פונים בעיקר לארגונים שתורמים או למקורות מקומיים".

כדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה, הסצנה ברצועה צריכה להיפרד מהנסיבות הלעומתיות שהצמיחו אותה ולפרוץ אל המגרש הגלובלי. "אם הגבולות ייפתחו מחר בבוקר אוכל לבנות את הקיבולת של החברה שלי", אומר לוזון. "אני אוכל לעבוד עם חברות בינלאומיות ולהעסיק יותר אנשים בביזנס הזה. ואני מקווה שחברות בינלאומיות יעשו יותר אאוטסורסינג בעזה, וגם יקימו פה מרכזי מחקר ופיתוח. זה יעזור לנו".

פתיחת הגבולות גם תאפשר לעזתים שנסעו ללמוד בחו"ל וכעת עובדים בגוגל, אינטל ואפל לחזור הביתה בלי לחשוש שיישארו לכודים ברצועה. הם יוכלו להעביר ליזמים מקומיים את הידע שצברו על ניהול מוצרים, התמודדות עם דדליין, עבודה בצוותים גלובליים. כל אקוסיסטם טכנולוגי ניזון מאנשים כאלה; בעזה מספרים שההשפעה של המעטים שחזרו מדהימה, ונוגעת במאות אנשים.

"כשהגבולות ייפתחו הסטארט־אפים שלנו יבנו את הכלכלה הפלסטינית", אומר אלת'ראווי מפיקטי. "אני מייחל לזה, הם יכולים להשפיע על העולם עם הכישרונות שלהם והתשוקה שלהם לעזור לאחרים. נוכל להגיע לסיליקון ואלי ושאר מרכזי החדשנות, לעבוד עם אחרים. אני בטוח שהסטארט־אפים של עזה ישנו את העולם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות