אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דנקנר בדרך למאסר: שמר על האימפריה במקום על החוק צילום: אוראל כהן

דנקנר בדרך למאסר: שמר על האימפריה במקום על החוק

נוחי דנקנר התחיל כאדם זהיר, שבניסיון לשרוד הפך לעבריין שמריץ מניות. חבל שהמראה של דנקנר בחדר החקירות לא הרתיע את שאול אלוביץ’ מהסתבכות דומה

30.08.2018, 06:51 | גולן פרידנפלד
אחד הדברים שנוחי דנקנר נהג להתגאות בהם במיוחד היה הממשל התאגידי שהנהיג בקבוצת אי.די.בי בראשותו. דנקנר נהג לומר לכל מי שפגש, ובהם כותב שורות אלו, שלעולם לא יעשה מעשה שיסכן אותו בהסתבכות פלילית, ולכן הוא נזהר קלה כחמורה. זו לא היתה הצהרה מן השפה ולחוץ: היא קיבלה ביטוי במינוים של בכירי רשות ניירות ערך לתפקידי מפתח בקונצרן אי.די.בי, מאייל סולגניק, ראש מחלקת תאגידים לשעבר ברשות וסמנכ”ל הכספים בקבוצה, עד שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות שמצא גם הוא את דרכו לכוורת של דנקנר. הכל, רק כדי לא להסתבך בפלילים.

קראו עוד בכלכליסט

אבל חרף ניסיונותיו של דנקנר להגן על עצמו מהסתבכות עם רשות ניירות ערך, אתמול הוא מצא את עצמו מורשע בפסק דין חלוט, לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורו על הרשעתו במחוזי ואף החמיר את עונשו לשלוש שנות מאסר. קריאה בפסק הדין מלמדת שחומות ההגנה שדנקנר בנה לעצמו אולי עמדו לצדו בתקופות שבהן הקונצרן היה בשיאו. אולם ברגע שהעסק החל לקרטע, ההימורים העסקיים כשלו והקושי להחזיר חובות התעצם, ההיגיון הבריא שאפיין את דרך פעולתו עד אז התחלף באינסטינקט הישרדות. הוא עצמו הפיל את החומות שהתגאה בהן, והפך באחת מאיש עסקים כוחני אך זהיר לעבריין פזיז המריץ מניות.

1.

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה חגגה אתמול את ההרשעה. “פסק הדין יהדהד בכל השוק. שוק ההון צריך להיות מקום בטוח; המשקיעים צריכים להיות בטוחים שבעלי ההון ובעלי התפקידים עושים את עבודתם נאמנה".

זו אכן שעתה היפה של הרשות: תיק הדגל של יו"ר הרשות הקודם שמואל האוזר קיבל את הגושפנקא מבית המשפט העליון, שאף החמירו בעונשם של דנקנר ושל שותפו לדבר העבירה איתי שטרום. אבל צריך להיות תמים כדי לחשוב שההרתעה עובדת. מה שהנחה את דנקנר היה הצורך לשרוד ולשמר את האימפריה העסקית שבראשה עמד. לשם כך הוא היה מוכן להסתכן ולהמר הן על יוקרתו המקצועית, והן על כבודו וכבוד משפחתו. הוא הכיר היטב תקדימים של אינספור אנשי עסקים מובילים שנתפסו והתרסקו בגלל בחירה שגויה באותה נקודת החלטה שבה הוא עצמו עמד - ובכל זאת בחר להסתכן.

נוחי דנקנר, אמש בפתח ביתו. ידה הארוכה של רשות ניירות ערך תגיע לכל טייקון, צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר, אמש בפתח ביתו. ידה הארוכה של רשות ניירות ערך תגיע לכל טייקון | צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר, אמש בפתח ביתו. ידה הארוכה של רשות ניירות ערך תגיע לכל טייקון, צילום: אוראל כהן

בימים שבהם סערה הארץ ודנקנר כבר ישב בחדר החקירות, עלה לגדולה איש העסקים שאול אלוביץ’. שנתיים לפני פרשת הרצת המניות הוא רכש את בזק בעסקה ממונפת, שהפכה אותו לדנקנר הבא. ככל שדנקנר שקע בבוץ הפלילי, כך אלוביץ’ התבסס בבזק. הוא החזיר הלוואות שנטל לרכישת חברת התקשורת, מינה את אנשי שלומו לתפקידי מפתח, רכש את מלוא המניות באתר החדשות וואלה ורקם רשת קשרים ענפה עם משפחת נתניהו. ממש כמו דנקנר. שום דבר מההסתבכות הפלילית של בעלי אי.די.בי, שפרטיה נחשפו אז ממש לנגד עיניו, לא מנע ממנו להכין את הקרקע לאחת מעסקאות בעלי העניין החמורות ביותר שנעשו בשוק ההון הישראלי.

כמו דנקנר, אלוביץ’ מירק את הממשל התאגידי בבזק ופעל לפי הספר: הקים ועדות בלתי תלויות, שכר מעריכי שווי חיצוניים, ודאג לחוות דעת שניות ושלישיות שעלו מיליוני שקלים. הכל כדי לאשר עסקת בעלי עניין מסריחה ובלתי הגיונית, שבמסגרתה ימכור את yes לבזק במחיר מופקע על חשבון הציבור. גם מעשיו של אלוביץ’ נועדו לחלץ אותו מהלוואות אישיות שנטל בעסקיו הפרטיים, וגם הוא, כמו דנקנר, עשה אותם כדי לשרוד עסקית. וברגע האמת, כשעתידו העסקי היה על כף המאזנים, הוא בחר להסתכן בעבירה פלילית.

לכן ראוי לקחת בעירבון מוגבל את דבריה של יו”ר רשות ניירות ערך, שלפיהם "גזר הדין יהדהד". החדשות הטובות הן שמי שפשע משלם את המחיר. החדשות הרעות הן שאינסטינקט ההישרדות, במקרה של אלוביץ’ ודנקנר, או תאוות הבצע, באינספור מקרים אחרים, חזקים מכל עונש, מרתיע ככל שיהיה.

2.

האוזר ופרקליטות המדינה, שניהלה את התביעה נגד דנקנר בהובלת עו"ד חנה קורין, ראויים לכל המחמאות על ההרשעה בתיק הדגל שלהם. חשיפת המזימה שהתנהלה בחשאי בחצרו של אחד מאנשי המתוחכמים והחזקים ביותר במשק הישראלי היא הישג שראוי להתהדר בו. יידע כל טייקון, גדול ככל שיהיה וחמוש בפרקליטים מפולפלים ויקרים ככל שיהיו, כי ידה הארוכה של רשות ניירות ערך תגיע גם אליו, ודינו יהיה כדין אחרון מריצי המניות בשוק ההון. גם אם ההרתעה העתידית מוגבלת, ערך השוויון בפני החוק קיבל חיזוק אפקטיבי חשוב.

3.

דנקנר הולך לכלא על הרצת מניות, אבל זו היתה רק הסוף העגום של התנהלותו לאורך שנים ‑ המשך לדרך שבה ניהל את שופרסל וסלקום תוך גביית מחיר עצום מהצרכנים; חילק ג’ובים למי ששירתו אותו נאמנה; גייס כספים מהציבור והשקיע אותם בהימור פרוע על מניית בנק שוויצרי בסיכון אדיר; וחילק דיבידנדים חריגים ומשכורות לעצמו ולאנשי אמונו.

אחד הביטויים לשיטה הרקובה היתה עסקת בעלי העניין שבה דנקנר שחרר את עצמו ואת שותפו אבי פישר מערבויות אישיות וזרק על הציבור את חברת ישראייר הכושלת. שם, כמו בעושק הצרכנים באמצעות שתיים מהחברות הגדולות במשק, השיטה עבדה: כל האישורים הרגולטוריים נתקבלו, ולא התגלו חשדות לפלילים. זה היה מסריח, זה היה מרתיח, אבל על זה לא הולכים לכלא.

4.

סיפור שמספרים על דנקנר בימי שכרון הכוח מתמצת היטב את דרך ההתבוננות על העולם, שהובילה אותו לבסוף למאסר: באחת הפגישות שלו עם משקיע זר התרברב דנקנר בפניו וסיפר ש“לפני הרבה מאוד שנים, החלום של כל אמא יהודייה היה שבנה יהיה רופא או עורך דין. השלב הבא באבולוציה של חלום האם היהודייה", המשיך דנקנר, "היה שבנה יהפוך ליזם הייטק ויעשה אקזיט. היום החלום הוא להיות נוחי דנקנר". המשתתפים בשיחה מתארים כיצד נעו בכיסאותיהם באי־נוחות. אתמול, עם פרסום גזר הדין של העליון, נקבר סופית עוד חלום של האמא היהודייה, והתחלף בסתם בושה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות