אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התוכנית לעידוד העסקת נשים ביפן עזרה למשק, אבל לא להן צילום: בלומברג

FT

התוכנית לעידוד העסקת נשים ביפן עזרה למשק, אבל לא להן

מדיניות ה"ווימנומיקס" של ראש הממשלה שינזו אבה שיחקה תפקיד מרכזי בהחייאת המשק היפני. אלא שלאבה לא הפריעה העובדה שמרבית הנשים שהצטרפו למעגל התעסוקה עובדות בשכר נמוך ובמשרות חלקיות

30.08.2018, 10:23 | קאנה אינגקי ורובין הרדינג, פייננשל טיימס

יורינה שימאדה (44), סגנית מנהל מחלקה בחברת ג'פאן טובקו (JT), מודה שלראש ממשלת יפן שינזו אבה מגיע קצת קרדיט בקידום שלה להנהלה. ערב הקידום שקיבלה ב־2013, הקולגות הגברים שלה פקפקו ביכולותיה והתלוננו על ההחלטה לקדם אותה.

קראו עוד בכלכליסט

אבל המדיניות שהוביל אבה לחיזוק מעמד הנשים בשוק העבודה, מדיניות שזכתה לכינוי "ווימנומיקס", הכריעה את הכף. חמש שנים אחר כך, רק 5.6% מהמנהלים ב־JT הן נשים. אף שההנהלה השקיעה מאמצים כדי לתמוך בנשים שצריכות לתמרן בין עבודה למשפחה, שימאדה לא בטוחה שהאפליה המגדרית נעלמה. "כדי לטפל בבעיית האפליה המגדרית, נשים חייבות להחזיק בתפקידי מפתח", היא אומרת, "אבל זה לא קורה כרגע".

שערוריות שחושפות אמת

 

אבה טוען שהווימנומיקס נחלה הצלחה. אבל שורה של שערוריות, החל מבית ספר לרפואה שהיטה את מבחני הכניסה כדי לפגוע בסיכויי הקבלה של נשים ועד התפטרות של פקיד בכיר במשרד האוצר על רקע האשמות בהטרדה מינית, חשפה את נקודת התורפה של המדיניות.

מבקריו של ראש הממשלה טוענים כי קולו לא נשמע בנושאים כמו שוויון מגדרי. הוא מעולם לא התייחס לאפליה המגדרית המושרשת בתרבות היפנית. במקום, הוא התמקד בתמרוץ הצמיחה הכלכלית של יפן באמצעות עידוד יותר נשים לצאת לעבוד. "אני חושש שהתוכנית הממשלתית לקידום נשים לא נוגעת כלל בשוויון מגדרי. היא רק אסטרטגיה שנועדה לענות על מחסור בעובדים שנגרם בשל הצטמצמות האוכלוסייה. הפתרון מבחינת הממשלה הוא למלא את השורות בעובדות בשכר נמוך", אומר פרופ' קימיו איטו, מומחה לשוויון מגדרי באוניברסיטת קיוטו סאנגיו.

ממשלתו של אבה נדרשה בעיקר לגורמים שמונעים מנשים לצאת לעבוד, כמו מחסור במעונות יום לילדים. היא השיגה הצלחה מסוימת. מספר העובדות במשק היפני גדל ב־2 מיליון בהשוואה ל־2012. שיעור התעסוקה של נשים ביפן כיום דומה למדי לזה שבכמה ממדינות אירופה, והשתתפותן בכוח העבודה היתה אחת הסיבות המרכזיות בהתאוששות של כלכלת יפן בשנתיים האחרונות.

אבל, עיקר העלייה בתעסוקת נשים הגיע ממשרות חלקיות או חוזים לטווח קצר. שיעור הנשים שמכהנות כדירקטורים בחברות יפניות אמנם הוכפל, אבל הוא עדיין נמוך — רק 3.7% מכלל הדירקטורים. היעד השאפתני של 30% נשים בדרגי הנהלה עד 2020 ירד מעל סדר היום של הממשלה. למעשה, במקום שהמדיניות של אבה תפרוץ את הדרך להזדמנויות קריירה שוויוניות בין נשים לגברים, היא בעיקר דחפה נשים מבוגרות בחזרה לשוק העבודה.

שינזו אבה, צילום: רויטרס שינזו אבה | צילום: רויטרס שינזו אבה, צילום: רויטרס

מיוקו צוג'ימורה, משפטנית המתמחה בשוויון מגדרי מאוניברסיטת מייג'י, מסבירה כי "אף שהממשלה הנוכחית היא שמרנית ביסודה, לאבה אין ברירה אלא לתמוך בקידום נשים מסיבות כלכלית. אבל זהו רק הטטמה (מונח יפני שפירושו "הפנים שמציגים לעולם"), יפן מעולם לא היתה חד־משמעית באשר לתפקידן של נשים בחברה".

הרטוריקה של אבה מאששת את אבחנתה של צוג'ימורה. המונח שהוא משתמש בו לעתים קרובות הוא לא שיוויון מגדרי, אלא "ג'וסיי קאצויאקו", שמשמעותו "השתתפות נשים" או "התקדמות נשים". בנאום שנשא אבה אשתקד בכנס בינלאומי למעמד האשה, הוא שיבח את הישגיהן של מדעניות ויזמות, אך לא התייחס לאפליה שעמה הן מתמודדות.

זיכרונות מהסיקסטיז

 

לגישה הזו יש שורשים עמוקים בהיסטוריה של יפן. חוקת יפן החדשה נוסחה ב־1947 בידי האמריקאים, שהביסו את המדינה במלחמת העולם השנייה. יפן הפכה לאחת המדינות המפותחות הראשונות שאסרו בחוק על אפליה מגדרית. למרות החקיקה, היישום בשטח היה אטי למדי. חלוקה מגדרית ברורה סייעה לתמוך בצמיחה המהירה של יפן בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. המשכורות של עובדי הצווארון הלבן טיפסו מעלה יחד עם שעות העבודה, בזמן שהנשים נשארו בבית כדי לטפל בילדים, או שעבדו במשרות חלקיות בשכר נמוך.

"הירידה בילודה התחילה להשפיע כבר בראשית שנות התשעים, אבל יפן לא הצליחה להתנער מהחלוקה המגדרית בעולם התעסוקה, בגלל שהשנים שבהן היא התגבשה נחשבות מוצלחות כלכלית", מסביר פרופ' איטו. לעומת זאת, בשני העשורים האחרונים חוותה יפן קיפאון כלכלי — כך שברור כי החלוקה המגדרית אינה ערובה לשגשוג כלכלי.

שינוי המצב הנוכחי ידרוש מאבה לעשות יותר מאשר לבנות גני ילדים. המניפולציה שביצע בית הספר לרפואה של אוניברסיטת טוקיו במבחנים כדי לפגוע בסיכויי נשים להתקבל אליו נבעה מהמחשבה שרוב של רופאים גברים במערכת הבריאות פירושו פחות חופשות לידה. "בעבר חברות לא מיהרו להעסיק מספר רב של עובדות מתוך הנחה שהם יתפטרו אחרי שהן ילדו ילדים", אומרת יוקו יאג'ימה, אנליסטית בכירה בחברת הייעוץ מיצובישי UFJ. "כעת הן מהססות לשכור נשים כי החוק מתיר להן לעבוד פחות שעות כשהן נעשות אימהות".

יאג'ימה סבורה שהפתרון לאפליה לא יגיע, אלא אם חברות יכירו בעובדה ששיוויון מגדרי לא עולה בקנה אחד עם שעות העבודה הארוכות הנהוגות ביפן. "החברות חייבות ליצור סביבה שבה נשים יכולות להתקדם גם אם צריכות לעבוד פחות שעות מאשר גברים", היא מסבירה, "החברות חייבות להבין שהגיוון המגדרי מועיל להן". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
1, אם נשים שוות פחות, אז למה עושים אפליה
למה הציונים של נשים גבוהים יותר בכל המקצועות? למה רופאות הרבה יותר מוצלחות מרופאים, כולל כירורגיות? למה נשים ישרות ויעילות יותר בכל העבודות? למה חיי אדם תלויים באמא ובלעדיה הילד לא מתפתח ולא גדל? למה גברים מלכלכים ונשים מנקות? למה נשים מסבירות וגברים קשי קליטה? למה למרות מיזוגניה אינסופית שמבוססת על חלאתיות הזכר, עדיין הבנות מוצלחות יותר והבנים מתקשים בהכל? למה מעלים לגברים ציונים ומזייפים להם נתונים באופן מלאכותי? למה גברים מקבלים את רוב ההקלות בלימודים? למה גברים מרגישים דחף להחדיר שקרים ומי
לטובת גברים?  |  21.12.19
2.
ולצד הבעיות הללו החברה היפנית ברובה הרבה יותר
מכבדת נשים מאשר החברה הישראלית האיסלאמית ברברית שמתייחסת אליהן גבוהות מין בלבד את הדוגמא לכך ניתן למצוא בתגובה למטה שהיא תגובה של כל ישראלי מצוי,מניסיוני העשיר ביפן רוב הגברים לא יעזו להוציא תגובה כזו מהפה שלהם גם אם זה מה שהם חושבים כי הם מנומסים ובעלי טאקט בניגוד לגברים הישראלים שהם ההפך הגמור
מישהיא  |  16.01.19