הריח הרע שדבק בעולם הקריפטו מטשטש את העשייה האמיתית

הפיכתה של ישראל לבסיס פעולה למספר משמעותי של חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים והווירטואליים לא סייעה להפגת הספקנות שמלווה את פעילות התחום בארץ. ייתכן כי דווקא הפופולריות בקרב חברות אלו מזינה את החשדנות המוצדקת שמופנה כלפי התחום, המכונה בקיצור קריפטו.

פעילות הקריפטו המקומית מרכזת מספר קבוצות של שחקנים, שהצל שמלווה חלקים מהם מעיב על הפעילות המעניינת שמבצעים אחרים. עם שחקנים שנויים במחלוקת אלו נמנים חסידי טכנולוגיית הבלוקצ'יין שרבים מהם מגיעים מהפוזיציה, או שלפחות היו רוצים להגיע מאחת. אלו הבינו שנפנוף בפוטנציאל המשבש של הבלוקצ'יין הוא כלי יעיל להדיפת הביקורת האוטומטית שהשיח על מטבעות קריפטולוגיים ובראשם הביטקוין מעורר כיום בקרב רבים.

קבוצה נוספת של שחקנים כוללת מספר גדל והולך של אנשים שהתפכחו מחלומות הבלוקצ'יין לאחר שהתנסו בביצת הקריפטו המקומית וברחו ממנה לבלי שוב. הם רואים בתחום כר פורה לרמאויות והונאות, וכהוכחה לטענותיהם מצביעים על המעריצים האדוקים של הטכנולוגיה, רבים מביניהם בוגרי חברות למסחר באופציות בינאריות שנסגרו בהוראת החקיקה הישראלית.

הונאה, היעדר שקיפות ושיטות שיווק שנויות במחלוקת תרמו אף הן להסטת תשומת הלב מהעשייה האמיתית בתחום: קבוצה קטנה של אנשים מבריקים שמנסים לשלב את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בתחומי חיים רבים ככל האפשר, לרוב באמצעות שיתוף פעולה עם חברות גדולות ומנוסות.