אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הופכים את בתי הספר לרלבנטיים: 10 רעיונות לשינויים מרעננים במערכת החינוך צילום: עמית שעל

חוזרים ללימודים

הופכים את בתי הספר לרלבנטיים: 10 רעיונות לשינויים מרעננים במערכת החינוך

פעם זה היה פשוט: מה שלמדו בבית הספר התאים למשרה שהמתינה במפעל או במשרד. אבל כששוק העבודה משתנה בכל רגע ודורש יכולות חדשות, איך מכשירים תלמידים שיידעו להסתגל אליו? כלכליסט פורס עשרה רעיונות של עשרה מומחים, כיצד להפוך את ישראל למעצמת חדשנות גם בחינוך

02.09.2018, 06:53 | שחר אילן
ד"ר יותם הוד / מומחה למרחבי למידה, אוניברסיטת חיפה

המורה כמדריך - לא כמקור הידע

 

ד"ר יותם הוד מאוניברסיטת חיפה אומר שב"הוראה המסורתית אחת ההנחות היא שכל אחד יכול ללמוד אותו דבר באותה דרך". אבל היום לדבריו, "כל אחד יכול ללכת על הכיוונים שלו ולהתמצא במה שרוצה. התפקיד של המורה משתנה. במקום שהמורה יעביר ידע וציונים. התפקיד של המורה הוא כמדריך מהצד. במקום שהמורה ישאל שאלות והתלמידים יענו. התלמידים ישאלו שאלות והמורים הם אלה שמכוונים".

קראו עוד בכלכליסט

ד"ר יותם הוד, צילום: אונ ד"ר יותם הוד | צילום: אונ' חיפה ד"ר יותם הוד, צילום: אונ

לדבריו, במערכת החדשה גם שיטת ההערכה תשתנה. "בגרויות ומבחנים לא מאפשרים את סוג הלמידה החדש ומעכבים את השינויים". במערכת הלמידה החדשה יהיו גם בחינות, אבל "תלמידים יקבלו משוב כל הזמן. זו מערכת הרבה יותר מורכבת מאשר ציון בסוף".

מה שידחוף לשינויים, אומר הוד, יהיו הלחצים שמופעלים על מערכת החינוך לשנות את ההוראה המסורתית. "בחינוך עולים טרנדים כמו הום סקולינג, כי אנשים מבינים שאדם יכול ללמוד יותר טוב לא במסגרת בית ספרית. התלמידים, אם הלימוד לא מאתגר אותם, מתלוננים".

 

 

הרב שי פירון / איש חינוך ושר החינוך לשעבר

לשנות את שיטת ההערכה ולהעמיק את הסולידריות החברתית

שר החינוך לשעבר שי פירון מיש עתיד אומר ש"צריך לשנות את כל שיטת המדידה וההערכה בבתי הספר, כי כרגע הלמידה מובילה למקום של שינון ולא של חשיבה יצירתית. צריך לעבור לדרכי הערכה חלופיות שמפתחות יצירתיות".

פירון הוביל כשר חינוך את רפורמת הלמידה המשמעותית שהעבירה חלק מההערכה בבחינות הבגרות לעבודות חקר. פירון אומר ששיטת הבחינות הנוכחית בוחנת רק הצטיינות בתחום התבונה ולא נותנת ביטוי ל"אנשים שאזורי החוזק שלהם הם חוכמת הלב או חוכמת ידיים".

הוא דוחה את הטענה שהערכה שלא באמצעות בחינות תיצור שיטה לא אובייקטיבית. "אם השיטה הנוכחית מתאימה רק לחלק מהאנשים וחלק מהתרבויות, אז היא לא אובייקטיבית אלא מיטת סדום".

הרב שי פירון, צילום: eli dassa הרב שי פירון | צילום: eli dassa הרב שי פירון, צילום: eli dassa

פירון מציג שינוי חיוני נוסף להתמודדות עם שוק העבודה החדש: "יש להעמיק את הסולידריות החברתית והעזרה לזולת בעולם שבו תחומי עיסוק של הרבה אנשים יהפכו ללא רלבנטיים ובלי עזרה הדדית לא נוכל להתקיים".

פירון מדגיש כי "צריכה להיות שעת נתינה לכל אורך מערכת החינוך. שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים צריך להיות נורמה. צריך להיות שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בכל בית הספר. בתי הספר צריכים להיות יותר הטרוגניים".

כדוגמה לדרך שבה צריך ללמד סולידריות חברתית הוא אומר ש"כשאתה נוסע לטיול שנתי, לא יכול להיות שתכיר את ההיסטוריה ואת הוואדי שאליו נסעת ולא תכיר את מי שגר שם עכשיו. תאר לך שכל תלמיד שמטייל בנגב ובמכתשים היה מבקר בעיירות פיתוח ופוגש בדואים".

 

 

 

נחום בלס / חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב

ללמד קשרים חברתיים

חוקר החינוך הבכיר נחום בלס מעביר את הדגש של בתי הספר למוקד מפתיע: התרכזות בקשרים חברתיים, פשוט משום שלא יהיה מקום אחר שבו הם יתרחשו. "פעם חלק גדול מהאינטראקציה החברתית היה מחוץ לבית ספר, למשל בתנועות נוער, בזמן שבבית הספר למדו. היום הילד מתקשר עם החברים דרך הסמארטפון. לכן החשיבות של האינטראקציה הבין־אישית בבית ספר היא אדירה. זה מקום מרכזי, אולי כמעט יחיד, שבו תלמידים נפגשים עם אנשים לא מול מסך".

 

לדברי בלס, גם תפקיד המורה ישתנה בהתאם: "למורה אין הרבה מה לתרום לילד בהעברת מידע - אבל יש לו המון מה לתרום בהקניית כישורים חברתיים". בלס טוען ש"זה נושא שלא מספיק שמים לב אליו".

ד"ר נחום בלס, צילום: אוהד צויגנברג ד"ר נחום בלס | צילום: אוהד צויגנברג ד"ר נחום בלס, צילום: אוהד צויגנברג

"אם אף אחד לא יודע איך שוק העבודה העתידי ייראה, איך אפשר להכין אליו?", תוהה בלס, אך הוא יודע שיהיה קשה לשנות את בתי הספר. "ברור שצריך להקדיש יותר זמן לכישורי חשיבה, אבל זו בעיה קשה במוסד היררכי כמו בית ספר. קשה להפוך אותו למוסד יותר דמוקרטי שבו מורים מקבלים את העובדה שתלמידים טועים ומטעויות לומדים. כולם אומרים את הסיסמאות הנכונות, אבל איך לעשות את זה באמת, אנשים לא כל כך יודעים".

מיכל כהן / מנכ"לית קרן רש"י

להכשיר מורים להוראה חקרנית

"חייבים לשנות את שיטת הכשרת המורים" - מעט מפתיע לשמוע את הקביעה הזאת ממי שהיתה עד לא מכבר מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, כיום מנכ"לית קרן רש"י, המשקיעה בקידום החינוך בפריפריה.

"רוצים לשנות את שיטות ההוראה בבתי הספר, כשבמכללות להוראה לומדים שיטות שכבר אינן רלבנטיות במאה ה־21. צריך להתאים את הכשרת המורים כך שתהיה רלבנטית ללמידה חקרנית ומעמיקה, עם פחות מבחנים ויותר עבודות", היא אומרת.

מיכל כהן, צילום: עמית שעל מיכל כהן | צילום: עמית שעל מיכל כהן, צילום: עמית שעל

הדרך לשם עוברת בשינוי שיטת הקבלה של המועמדים להוראה. "במקום להתעסק בשאלה מי עומד ברף הקבלה, צריך לשאול מיהו המורה האולטימטיבי", היא מציינת. "אילו מיומנויות צריכות להיות לו שלא חיפשנו בעבר. אם מורה ממילא הוא לא בעל הידע, אולי צריך לבדוק התאמה אישיותית".

כהן אינה מכוונת את האש למורים שנמצאים במערכת, שמכשירים אותם בשיטה אחת ומצפים מהם ללמד בשיטה גמישה הרבה יותר. עם זאת, היא מציינת שהם יצטרכו להתפתח.

האם ארגוני המורים לא יבלמו שינוי כזה? "זאת מורכבות נוספת בין חסמים רבים בדרך לשינוי. לצערי, ארגוני המורים רואים את תפקידם המרכזי בדאגה לשכר המורים. אבל שכר בלבד לא יפתור הבעיה של מערכת החינוך. הוא צריך להיות משולב במהפכה של מעמד המורה והכשרת המורה".

 

ד"ר גוין סאס / דיקאן בית הספר לעיצוב וחדשנות המכללה למנהל

סיעור מוחות ולימוד סינית

ד"ר גוין סאס מספר שמחקרים מוכיחים שבגיל שלוש 98% מהילדים יצירתיים. בכיתה י"ב רק 2% נשארים כאלה. לדבריו, "רוב האנשים שגומרים אקדמיה בישראל ‑ רמת היצירתיות, כושר האלתור ורמת הדמיון שלהם חלשים. ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית שחלק משעות ההוראה יוקדשו לחשיבה יצירתית".

ד"ר גוין סאס, צילום: רוני פריימן ד"ר גוין סאס | צילום: רוני פריימן ד"ר גוין סאס, צילום: רוני פריימן

סאס גם מסמן את הדרך להשגת המטרה הזאת. "הכלי הכי מפורסם לחשיבה יצירתית זה סיעור מוחות", הוא אומר. "בואו נלמד ילדים איך לעשות סיעור מוחות אמיתי. הם לא צריכים לספק תשובה נכונה, אלא שכל אחד מהם ישלוף תשובה. ביחד מקבלים 20–30 תשובות הכי מטורפות".

הוא מספר ש"במכללה למינהל נתנו לתלמידים להציע פתרונות לבעיות מהחיים, כמו איך לפתור את בעיית הפקקים בישראל או איך פותרים את בעיית ה־BDS. אני לא רוצה רעיונות הגיוניים, אלא מטורפים". הוא מציין שעל פי מחקרים, "עובדים יצירתיים הם גם יותר רלבנטיים ומועילים למעסיק וגם יותר מאושרים. הם פחות עוזבים את החברה ופחות מבקשים העלאות, כי כיף להם".

תלמידי ביוטכנולוגיה בתיכון דרכא בקרית שמונה. "חשיבות האינטראקציה הבין-אישית היא אדירה", צילום: אפי שריר תלמידי ביוטכנולוגיה בתיכון דרכא בקרית שמונה. "חשיבות האינטראקציה הבין-אישית היא אדירה" | צילום: אפי שריר תלמידי ביוטכנולוגיה בתיכון דרכא בקרית שמונה. "חשיבות האינטראקציה הבין-אישית היא אדירה", צילום: אפי שריר

סאס מצטרף לביקורת, שמערכת החינוך הקיימת עוסקת בעיקר בתיווך מידע לתלמידים, שעיקרו בלתי רלבנטי, והוא מציע חלופה. לדעתו, תוכנית הלימודים צריכה לכלול ארבעה אשכולות: שפות (מחשבים, אנגלית וסינית), מדעים, כישורי חיים ואמנויות וספורט. צריך לדעתו ללמוד רק שעתיים בשבוע תנ"ך והיסטוריה ובלי בגרות כי "זה בסדר במדינה יהודית ללמוד קצת היסטוריה".

אבל אנגלית וסינית, לדעתו זה יותר חשוב. "במכללה אני מלמד רק באנגלית והתלמידים מציגים עבודות באנגלית. זה העולם. יש מיליארד וחצי סינים, אז ללמד סינית זה חובה. הסינים מבינים שהם צריכים לדעת אנגלית כדי להצליח, והם משפרים את הרמה כל הזמן. מי שהולך לעולם העסקים, תהיה לו בעיה קשה בלי אנגלית וסינית".

 

צביקה פלג / מנכ"ל רשת אורט ישראל

11 שנות לימוד

מנכ"ל רשת אורט ישראל צביקה פלג אומר שהשאיפה שלו היא לעבור למערכת חינוך של 11 שנות לימוד. לדבריו, "ממילא בכיתה י"ב לא לומדים הרבה. מכינים לבגרות ומתכוננים למסיבות. אם תקצר את החופש הגדול בחודש, תקבל עוד שנה". הוא עצמו שואף להתחיל ברשת אורט בפיילוט של התוכנית כבר בשנת הלימודים הקרובה. לדבריו, ינסה לאתר שתי רשויות מקומיות לפתוח בהן את הפיילוט לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ב־30 באוקטובר.

צביקה פלג, צילום: משה שי צביקה פלג | צילום: משה שי צביקה פלג, צילום: משה שי

 

 

בשנה שתתפנה, אומר פלג, יוכלו בני ה־17 ללכת לשנת שירות או מכינות קדם־צבאיות, לשפר בגרות או פסיכומטרי או להוציא תעודת הנדסאי. אופציה נוספת היא להתחיל תואר ראשון. לדבריו, יש לו סיכום עם אוניברסיטה שמוכנה לקבל את הבוגרים והצבא מוכן לדחות את הגיוס עד לסיום תואר ראשון. "הם יבואו יותר בוגרים לצבא, ולמדינה זה לא יעלה הרבה כסף". לשם כך, הוא אומר, צריך לעבור ממבנה של חטיבת ביניים וחטיבה עליונה לתיכון 5 שנתי. "חטיבת הביניים מיותרת לחלוטין". לדבריו, "ברגע שאבוא למורים ואציע להם לקבל עוד משכורת כדי ללמד חודש נוסף מכיתה ז', "הם יעמדו בתור". הוא משוכנע ש"יו"ר ארגון המורים רן ארז לא יתנגד לפיילוט".

פלג מוסיף ש"ברמה ההצהרתית הייתי מבטל את בחינות הבגרות ואת הפסיכומטרי". הוא אומר שבמקום הבגרות היה שולח את כולם לשנה כללית באוניברסיטאות שתייצר את המיון.

רמי סולימני / מנכ"ל ג'וינט אשלים

ליצור תוכנית חינוך אישית

אם במערכת הבריאות מדברים על רפואה מותאמת גנטית, מנכ"ל ג'וינט אשלים, האגף של הג'וינט שמטפל בנוער בסיכון, ד"ר רמי סולימני, שואף לחינוך מותאם אישית לילד. את התפיסה הזו הוא מכנה "הוגנות", והיא הולכת ומחליפה, לדבריו, תפיסות ששולטות היום לצדק חברתי כמו העדפה מתקנת לחלשים או תקצוב דיפרנציאלי. "אתה לא רק מכיר בשונות אלא מכיר בערך המוסף שיש לאחר".

רמי סולימני, צילום: גוינט ישראל רמי סולימני | צילום: גוינט ישראל רמי סולימני, צילום: גוינט ישראל

סולימני מסביר ש"יש תלמידים שהמערכת לא מצליחה להגיע אליהם בגלל מצב סוציו־אקונומי נמוך ואיכות ההוראה שיוצרת פערים". לדבריו, "על מנת להתמודד עם ההבדלים בין תלמידים, המערכת לא צריכה להסתכל על כולם כשווים אלא להכיר בהבדלים הקיימים בין בני אדם ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם".

סולימני מסביר שבעולם של הוגנות מורה שיידע למה תלמיד מאחר לכיתה, לא ישלח אותו למנהל אלא יכיל את האיחור. בעולם כזה לא התלמיד הראשון שקופץ עם התשובה ידבר אלא יעודדו קולות שונים. תהיה עבודת צוות ושותפות בכיתה. תהיה גם יציאה מבית הספר ללימודים בסביבה. "התלמידים ייצאו בגשם, ויסתכלו וימדדו". המורים, הוא אומר, "צריכים לנצל את היתרונות היחסיים של כל תלמיד, כמו כישורים חברתיים". לדבריו, "מערכות שעובדות כך פותרות את הבעיה של הילד המופרע שלא מצליחים להעסיק אותו". הוא מציין ש"משרד החינוך צועד לכיוון הזה אבל הוא עוד לא שם".

שיעור ביולוגיה ימית בבית ספר רמה ברמת השרון. "צריך להעניק למורים מערכת חינוך שהילדים שלהם יהיו מאושרים ללמוד בה", צילום: עמית שעל שיעור ביולוגיה ימית בבית ספר רמה ברמת השרון. "צריך להעניק למורים מערכת חינוך שהילדים שלהם יהיו מאושרים ללמוד בה" | צילום: עמית שעל שיעור ביולוגיה ימית בבית ספר רמה ברמת השרון. "צריך להעניק למורים מערכת חינוך שהילדים שלהם יהיו מאושרים ללמוד בה", צילום: עמית שעל

הבעיה היא כמובן שהמהפכה שסולימני מציע דורשת כוח עבודה מצוין מהסוג שבדרך כלל לא מגיע לעיירות הפיתוח ושכונות המצוקה. סולימני טוען ש"זאת לא אקסיומה שכוח ההוראה בפריפריה צריך להיות פחות טוב. בפינלנד ובארצות הברית עשו מהפכה בכוח ההוראה. אם נמשיך בגישה מוכרת של חוק חופשי ותחרות, החזק יישאר חזק והחלש ימות".

לדבריו, כדי למשוך כוח הוראה איכותי לפריפריה צריך "להעניק למורים בדימונה תנאים טובים יותר. תן להם מערכת חינוך שהילדים שלהם יהיו מאושרים ללמוד בה". הוא מציין ש"אני גדלתי בקריית מלאכי ועברתי את כל המערכות. מישהו הושיט לי יד בזמן. ילדים כמוני יש אלפים. אפשר להושיט להם יד".

 

אסנת הבר קוטון / מנכ"לית רשת החינוך אנקורי

להקטין את בתי הספר

מנכ"לית רשת אנקורי אסנת הבר קוטון סבורה שצריך להקטין את בתי הספר. לדבריה, "בתי הספר בישראל הם מנגנונים גדולים של בין 500 ל־2,500 ילדים. אם מנהל בבית ספר לא גדול בתל אביב - יש לו אלף ילדים ומאה עובדים, לכל ילד יש שני הורים בתמונה, המנהל מתמודד עם אלפי אנשים. היכולת לעשות שינויים במנגנון כזה מאוד קטנה". הרשת של הבר קוטון מפעילה רק בתי ספר של 150 עד 300 תלמידים.

אסנת הבר קוטון אסנת הבר קוטון אסנת הבר קוטון

 

 

לדבריה, "כדי להכין ילדים לעולם של מקצועות ותנאי מחיה שאנחנו לא מכירים, אנחנו צריכים בעצם לאמן אותם לחיות במצב של אי־ודאות מתמשך, כשהמציאות משתנה כל הזמן ולהתאים את עצמם אליה". הבעיה לדבריה היא שמערכת החינוך ובתי הספר הקיימים הם ריכוזיים. "ברגע שהחינוך מרוכז במקום אחד שמשרד החינוך מכריע ומגדיר הכל, הוא אומר מי מורה ומי לא, הוא אומר מה גודל הכיתה ובית הספר. אז גם כשהוא עורך רפורמות, היכולת שלו לעמוד בקצב השינויים תמיד תהיה מוגבלת. המערכת חייבת ליצר יחידות קטנות ועצמאיות שיכולות לזוז בתנועה".

אנקורי מפעילה ביפו בית ספר שמנסה להכשיר ילדים להתמודדות עם מציאות משתנה ולהכשיר אותם לחשיבה יצירתית באמצעות האומנות. השנה היא פותחת ברעננה בית ספר שינסה לעשות אותו דבר עם כלים מתחום הטכנולוגיה.

 

חיים רוסו / יו"ר עמותת תעשידע

לחזור ללימודי הבסיס

 

סמנכ"ל אלביט לשעבר חיים רוסו סבור שהשינויים בשוק העבודה דווקא משחררים את מערכת החינוך. לדבריו, ברור שיצטרך לקום מערך של לימודים למבוגרים שיצטרכו להחליף עבודה או קריירה או לפחות לשדרג את הכישורים שלהם. בעתיד, הוא אומר, "לא יהיה חשוב לי שהתלמיד ידע להפעיל מכונה כי עד שהוא יגמור את הצבא האלקטרוניקה כבר תשתנה. זה ישחרר את מערכת החינוך מהצורך לדחוס הכול באופן שטחי. הוא יצטרך בסיס מקצועי חזק של מתמטיקה ואלקטרוניקה".

חיים רוסו חיים רוסו חיים רוסו

 

 

רוסו, בכיר בתעשייה לשעבר, הוא יו"ר של עמותת תעשידע שמנסה להכיר את המשק ואת התעשייה לתלמידים. רוסו אומר שהשינוי שרוב אנשי המקצוע מדברים עליו הוא הקניית כישורי חיים, אך מציין ש"יש קונצנזוס שאף אחד לא יודע איך עושים את זה". הסיבה לקושי לדבריו היא ש"אם למורה אין יכולת של לימוד עצמי הוא לא יידע להעביר לתלמידים". רוסו סבור שפתרון אפשרי הוא מה שהעמותה שבראשותו עושה - לחשוף את התלמידים לעולם התעשייה האמיתי שבו מיומנויות אלה מופעלות באופן שוטף.

 

ד"ר יותם טרון / מנכ"ל משותף במכון הדמוקרטי

שולחנות על גלגלים ומסכים על הקירות

"אנחנו לא יכולים להשאיר כיתות עם כיסאות ושולחנות שאפשר להבריג לרצפה כי לא מזיזים אותם", אומר מנכ"ל המכון הדמוקרטי ד"ר יותם טרון. לדבריו, גם בעתיד יהיו כיתות ו"תהיה הרבה עבודה בקבוצות. צריך בתוך הכיתות הרבה גמישות. הייתי רוצה שולחנות על גלגלים שאתה יכול לסדר בקבוצות קטנות".

ד"ר יותם טרון, צילום: יוסי רון ד"ר יותם טרון | צילום: יוסי רון ד"ר יותם טרון, צילום: יוסי רון

 

 

החזון של טרון לגבי הכיתה העתידית קצת מזכיר עיצוב של חדר מבצעים שקירותיו מכוסים מסכים. טרון אומר ש"הטכנולוגיה צריכה להיות בידי התלמידים ולא אצל המורים. מודל מאוד נפוץ זה שהמסכים של התלמידים על הקירות. יש מסך גדול לכל חמישה תלמידים כי עובדים בצוותים ומשתפים".

הוא מסביר ש"אני לא מדבר על למידה של 45 דקות שהמורה בא ומעביר ידע, אלא על למידה ברצף שמבוססת על תוכנת ויקי כמו ויקיפדיה. כל השבוע התלמידים עובדים על נושא. כל אחד יכול להוסיף דברים, לערוך ולקשר דברים ולראות את השינויים. כשנכנסים לשיעור ממשיכים את העבודה". לדבריו, "כך מלמדים לשתף פעולה ולחשוב חשיבה מורכבת ולא לשנן מה שאחר כך ישכחו".

לדברי טרון, "מדינות אחרות משקיעות בדברים האלה. ישראל משקיעה, אבל צריך יותר. בתחום החינוך אנחנו לא מדינה חדשנית. אנחנו צריכים להתעורר ולנצל את הפוטנציאל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות