אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם זה כל כך קל, איך 60 שנה לא צמצמו פערים בחינוך?" צילום: אוהד צויגנברג

חוזרים ללימודים

"אם זה כל כך קל, איך 60 שנה לא צמצמו פערים בחינוך?"

עם פתיחת שנת הלימודים משיב מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב לביקורת על יישום התוכנית להקטנת הפערים בחינוך, מבטיח שמספר הטעויות בשכר המורים בתחילת השנה יהיה קטן משמעותית מבשנים עברו, ומזכיר שכדי לעשות שינוי במערכת החינוך צריך לפחות חמש שנים בתפקיד

02.09.2018, 06:53 | שחר אילן

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אומר שבכל שלבי היישום של תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי לצמצום הפערים בחינוך הפעילו הרשויות החזקות לחצים לסכל אותה. עוד הוא מתחייב ש"היקף הבעיות של שכר המורים יירד השנה פלאים". אבואב אמר את הדברים בשיחה עם "כלכליסט" לקראת פתיחת שנת הלימודים.

קראו עוד בכלכליסט

שר החינוך נפתלי בנט הפעיל בשלוש השנים האחרונות תוכנית לצמצום הפערים בין החזקים לחלשים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. התוכנית שיזם שר החינוך הקודם שי פירון מיש עתיד הגדילה מדי שנה את סל שעות הטיפוח שמחולקות לפי מצב סוציו־אקונומי של היישוב. משמעות התוכנית בפועל היתה העברת תקציבים מהערים החזקות בישראל לחינוך הערבי ולעיירות הפיתוח.

בשנת 2017 כבר הגיעה התוכנית למצב מתקדם שבו תלמיד בחמישון החלש בבית ספר יסודי מקבל ממשרד החינוך 36% יותר תקציב מתלמיד בחמישון החזק. ההנחה היא שכדי להגיע לשוויון דרוש יתרון של 50% לחלשים. ביקורת קשה נמתחה על בנט על שבמקביל התרחבו הפערים בבתי הספר התיכוניים, שם תלמיד בחמישון הבינוני מקבל יותר מתלמיד חלש.

אבואב: "לחלשים אין לובי. החזקים תובעים עוד ועוד. בכל שלב של חלוקה תקציבית היו לחצים במסגרתם החזקים דורשים את מרבית המשאבים", צילום: אוהד צויגנברג אבואב: "לחלשים אין לובי. החזקים תובעים עוד ועוד. בכל שלב של חלוקה תקציבית היו לחצים במסגרתם החזקים דורשים את מרבית המשאבים" | צילום: אוהד צויגנברג אבואב: "לחלשים אין לובי. החזקים תובעים עוד ועוד. בכל שלב של חלוקה תקציבית היו לחצים במסגרתם החזקים דורשים את מרבית המשאבים", צילום: אוהד צויגנברג

אבואב אומר ש"רק כשאתה יושב פה, במשרד החינוך, אתה מבין כמה המהלך הזה קשה". והוא מאשים את ראשי המשרד הקודמים: "איפה המערכת היתה 60 שנה? אם זה כל כך קל, למה הם לא הובילו דיפרנציאליות?".

לדברי אבואב, התשובה היא ש"לחלשים אין לובי. החזקים תובעים עוד ועוד. בכל שלב של תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי היתה ביקורת נוקבת והיו לחצים. בכל חלוקה תקציבית שעושים החזקים דורשים את מרבית המשאבים כי הם מודעים, ואחרים שנמצאים ברשות שרק שורדת, לא תובעים".

הפער שיוצרים דוברי ערבית

הדרישה של הרשויות החזקות היתה שהנהגת התקצוב הדיפרנציאלי תיעשה בלי לפגוע בתקציבים הקיימים, אלא רק על ידי הבאת תקציבים חדשים. המשמעות של מהלך כזה היא כמובן התקדמות איטית מאוד. עם זאת, אבואב טוען שלא נכון לבצע תקצוב דיפרנציאלי בבת אחת אלא בשלבים כדי לוודא שנעשה שימוש יעיל בכסף.

באותו הקשר אבואב אומר שהציונים הנמוכים של ישראל במבחני פיזה הבינלאומיים לתלמידי תיכון נובעים מהפערים בין תלמידים יהודים לערבים. לדבריו, "אפשר לראות שבדוברי העברית אנחנו בממוצע ה־OECD ולפעמים עולים עליו, ואצל דוברי הערבית אפשר לראות את גודל הפער. וזאת הבעיה - הפער בין דוברי עברית ודוברי ערבית. ביום שנצמצם את הפערים באוריינות, שפה, מתמטיקה, מדעים ובשפה האנגלית - אז כל מדינת ישראל תיישר קו".

בשנתיים האחרונות היו תלונות רבות של מורים שקיבלו בחודש הראשון ללימודים רק חלק משכרם. אבואב התחייב ש"השנה ההיקף של בעיות העברת שכר המורים יירד פלאים". זאת אף שלמשרד החינוך יש בפועל רק חמישה ימי עבודה (השבוע הנוכחי) להכין את משכורות ספטמבר בגלל החגים. לדבריו, למנהלים תהיה אפשרות לתת מקדמות לכל מי שיקבל שכר נמוך מדי.

אבואב מסביר את בעיות השכר החוזרות במערכת החינוך בכך שבכל ספטמבר משתנה מערכת השעות בבתי הספר ויחד איתה חישוב השכר של כל 194 אלף המורים, וכי אין מערכת דומה בארץ. עם זאת, הוא אומר ש"אנשים כועסים ובצדק. לכן יהיו מקדמות".

הטכנולוגיה כשעת חסד

אבואב חזר בראשית 2017 בפעם השנייה לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך, אף שאינו איש מפלגת הבית היהודי של שר החינוך נפתלי בנט. אבל בחירות אפשריות מעמידות את המשך כהונתו בסכנה. לדבריו, "אני רוצה להיות פה כמה שנים, לייצב את המערכת ולהשלים תהליכים. בנינו תוכנית חומש. אשמח אם יתאפשר לי ליישם אותה. צריך במערכת כזו גדולה הנהגה של כמה שנים יציבות".

אבואב מפתיע כשהוא דוחה את הטענות שמערכת החינוך במשבר בגלל המהפכה הטכנולוגית וטוען ש"זו שעתה הגדולה של מערכת החינוך, בשונה ממה שכולם מבכים". הוא מסביר זאת בכך ש"הילדים נחשפים היום לעולם שגדול פי עשרה מהיכולת שלהם להבין. ילדים בכיתה ד' רואים עולם של מבוגרים אבל המנטליות והבשלות שלהם הן של כיתה ד'". מערכת החינוך, לדבריו, היא שיכולה לתווך בין מה שהתלמידים נחשפים אליו ליכולת שלהם להבין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
צריך גישות מתקדמות לא עוד כסף
בתור הייטק הייתי רוצה אתר מערכת חינוך בעברית מבוסס על אינטיליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה שהיום הן טכנולוגיות זמינות ומוכרות צוותים של מורים מובילים פדגוגים ופסיכולוגים יכינו חומרי לימוד עם לימוד חומר בכמה שיטות וגישות עם המורים הטובים ביותר וליווי סטודנטים בסקייפ המחשב ייתן לימוד ויבחן התלמיד. יאבחן אותו יזהה חולשות וכחשרונות ויכין תוכנית לימוד אישית עם גישה מותאמת אישית וליווי סטודנטים. כך שתלמיד מהפריפרייה יזוהה כמוכשר ויהיה נגיש לאמצעי הלימוד המתקדמים ביותר. יזוהה ויתמך
שאול  |  04.09.18
5.
המנכל בורח מהאמת וכבר מחפש תירוצים
ראשית, רק חלק מהפערים ניתנים להסבר בגלל האוכלוסייה הערבית או החרדית (שכמובן הוא לא דיבר עליה). האמת המרה ששיעור המצטיינים הישראלים נמוך מהOECD וגם מנטרלים את הערבים והחרדים אנחנו נמצאים רחוק מאוד משאר המדינות. בסופו של דבר מערכת החינוך נוקשה ומעודדת שינון במקום סקרנות, יזמות וכלים לפתרון בעיות. כמובן שלהכין את המערכת לעתיד זאת משימה מאתגרת אבל אם אתה חושב שזה קשה מדי עבורך, מה אתה עושה בתפקיד?
ישראלי  |  02.09.18
לכל התגובות