אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איילת שקד, שרת המשפטים: מובילת המאמץ לחיסול הבלמים בפני השלטון צילום: אוראל כהן

מקום 3

איילת שקד, שרת המשפטים: מובילת המאמץ לחיסול הבלמים בפני השלטון

מי שעשויה לגרוף 33 מנדטים בראשות הליכוד, מעדיפה בינתיים להישאר במפלגת הבית שלה ולפרק את בית המשפט העליון

05.09.2018, 00:50 | משה גורלי

איילת שקד היא אשה חילונית במפלגה דתית־לאומית, הבית היהודי, שחלק מאגפיה נוטים ללאומנות גזענית; מפלגה שסדר היום שלה משתרע מסיפוח השטחים דרך הרס מערכת המשפט ועד לגזענות גלויה כלפי הערבים. השאלה היא מי כאן "חמורו של משיח", ומי מרוויח מהשידוך הלא ממש טבעי הזה: שקד, שמסייעת לקדם את אג'נדת הסמוטריצ'ים, או המפלגה ששקד משתמשת בה כדי להמריא לפופולריות שלפי אחד הסקרים, תביא לה 33 מנדטים אם תעמוד בראש הליכוד? בינתיים, שקד מצטנעת. היא נשארת בבית היהודי, היא תסתפק בעוד קדנציה במשרד המשפטים, ואם נתניהו ילך (אפשרות שתלויה גם בבכירי משרדה), אז בנט הוא המועמד להחליפו מבחינתה. שקד לעולם לא תפגין בפומבי תיאבון רטורי שיסמן יעדים רחוקים כמו ראשות ממשלה, אבל הבאזז כבר מהדהד את שמה ומועמדותה בעוצמה.

המוניטין הזה נרכש בשלוש שנות כהונתה כשרת משפטים. 30 שנה נדרשו לאהרן ברק, כיועץ משפטי לממשלה, כשופט וכנשיא בית המשפט העליון, לעצב את מעמדה, יוקרתה ועוצמתה של מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט. העובדה שמדברים על שקד כמי שהצליחה לסדוק את המפעל הזה בשלוש שנות כהונתה – וביתר שאת בשנה האחרונה - היא כשלעצמה הישג שמשמעויותיו שנויות במחלוקת - ברכה או אסון לדמוקרטיה, תלוי את מי שואלים.

שקד היא תלמידה וממשיכה של המנטור שלה, שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן - בעיקר בהטמעת המסר שהמשפטנים והשופטים הרימו יד על שלטון נבחרי העם, ולכן מצווה לרסנם. כמו פרידמן, היא משתמשת לא פעם בכינוי "פקידים" כדי לגמד וגם להעליב רגולטורים ויועצים משפטיים; וכמו פרידמן, ולהבדיל ממרבית שרי המשפטים שהניחו לנשיא בית המשפט העליון לנהל את מערכת המשפט, היא מתרכזת בתחומי פעילות משרדה, בתזזית של יוזמות ורפורמות.

היא פועלת לסירוס היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ולמינוי שופטים שמרנים, בעיקר דתיים, לכלל ערכאות המשפט ובמיוחד לבית המשפט העליון. שקד מבינה שהמלחמה האפקטיבית ביותר במורשת ברק היא החלפת הדנ"א הפרסונלי של המערכת, והיא רושמת הצלחות מרשימות בגזרה זו.

לדירוג המלא של 100 המשפיעים לשנת 2018 לחצו כאן  

איילת שקד.  נדמה שהיא כופרת ברעיון השוויון בין שלוש הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת, צילום: יאיר שגיא איילת שקד. נדמה שהיא כופרת ברעיון השוויון בין שלוש הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת | צילום: יאיר שגיא איילת שקד.  נדמה שהיא כופרת ברעיון השוויון בין שלוש הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת, צילום: יאיר שגיא

שקד, כך נדמה, כופרת ברעיון השוויון בין שלוש הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת. לגרסתה, השופטים, כמו היועצים המשפטיים, לא נבחרו בידי העם ולכן מעמדם נחות ועליהם להרכין ראש בפני המוסדות הנבחרים. אם תרצו, זהו השורש האמיתי של המחלוקת בין פרידמן ושקד לבין אסכולת ברק שהנשיאה הנוכחית חיות נמנית עמה.

המאבק במערכת המשפט אינו רק מטרה, אלא גם אמצעי. המאמץ לריסון המשפט נועד להקל ולשחרר את השלטון ממגבלותיו ולאפשר לו ליישם את המדיניות האידיאולוגית שלו, למשל, בכל הקשור להתיישבות היהודית בשטחים. על רקע זה תמכה שקד בחוק ההסדרה שעבר כמה גלגולים עד שהתגבש כהצעת חוק פרטית של חברה למפלגה, בצלאל סמוטריץ'.

החוק נועד להסדיר הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים בשטחים. היועץ המשפטי לממשלה התנגד, ובעתירה בבג"ץ נגד החוק מייצג את המדינה עורך דין פרטי, ד"ר הראל ארנון. ארנון אינו קבלן הביצוע החיצוני היחידי שמשרת את המדינה ואת שקד בתחום זה, לאחר שהשרה מינתה יועץ חיצוני מטעמה, עו"ד עמית פישר, כדי לפקח על כל עמדה לבג"ץ שמוגשת מטעם המדינה בענייני ההתיישבות. עוד מהלך בכיוון זה היה הקמת יחידה במשרד המשפטים שתבחן את התאמתה של כל חקיקה ישראלית פנימית לשטחים, ולאחרונה השלימה שקד גם את העברת סמכויות בג"ץ לדון בעתירות פלסטינים נגד הרשויות באיו"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים.

כהשלמה לצעד זה הובילה שקד למינוי עו"ד חיה זנדברג, שהיתה ראש הוועדה להסדרת מאחזים לא חוקיים במשרד המשפטים, לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. בינואר 2017 הוציאה שקד מידי המשנה ליועץ עו"ד דינה זילבר את הטיפול באכיפה בשטחים, והותירה את החטיבה להתיישבות יהודית כמאסדר בשטחים, למרות הניסיונות של זילבר ואחרים להעביר את הטיפול בנושא לידיים ממלכתיות.

המכלול בהחלט מעורר התפעלות: מהלכים שמשתלבים ומשלימים זה את זה, איכות ורמת ביצוע גבוהה, נחישות אידיאולוגית המשולבת בהבנה פוליטית ומקצועית וסילוק מכשולים שיטתי. שקד אחראית למינוי שישה שופטים בבית המשפט העליון, וטביעת אצבעותיה ניכרת היטב בזהותם של רבים מהם - שנועדו להסיט את המחוג מאקטיביזם לשמרנות. ובכל זאת, היא לא היססה לאיים ב"מלחמת רשויות" במקרה שבג"ץ "יעז" לבטל את חוק הלאום. זאת, כאשר ביטול חוק ההסדרה תלוי ועומד לפתחו. חוק הלאום הוא חוק יסוד, כלומר חוקה, ובישראל אין תקדים - או בסיס משפטי מוצק - לביטול חוק יסוד, למעט הסמכות הטבועה לבטל פגיעה דרמטית ובלתי נסבלת בזכויות אדם. חוק הלאום מציג אפליה הצהרתית ולא מעשית, ולכן מסקרן יהיה לראות איך בג"ץ יתייחס אליו, ובמיוחד - מה יעשו השופטים של שקד.

בישראל, כשהממשלה והכנסת משולבות כגוף אחד, ואין בה חוקה יציבה, נותר המשפט כבלם יחיד על כוחו הבלתי מוגבל של הרוב. שקד היא המובילה המשמעותית ביותר במאמץ לחסל את הבלם הזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



52 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

48.
המאמר מטעה ומסלף
שקד בסך הכל באה להחזיר את בגץ למעמדו כמו שהיה עד אמצע שנות ה90 , אז הגיע אהרון ברק והפך אותו לגוף דיקטטורי החזק יותר מכל מוסדות החוק האחרים. היפך הטענה השקרית של כותב הכתבה כאילו היא אינה מכירה ביחסים העדינים שבין הרשויות בישראל. שקד באה להחזיר את האיזון ולקבוע שבסוגיות הקשורות לעמדה ערכית אישית ואינן משפטיות טהורות הכח יחזור לידי הציבור ולא לדעה הפוליטית של השופט
אלי  |  25.09.18
לכל התגובות