צילום: אביגיל עוזי
מקום 8
דורית סלינגר, לשעבר הממונה על שוק ההון: עכשיו תורם של הצרכנים
סלינגר שינתה את הגדרת התפקיד שלה, והסיטה את המטוטלת של הפיקוח על שוק ההון עמוק לצדו של הצרכן, באיזון שבין יציבות ותחרות
לא כולם אהבו את הקדנציה של דורית סלינגר, שתמה לאחרונה, אבל על דבר אחד אין ויכוח: סלינגר שינתה את הגדרת התפקיד שלה, והסיטה את המטוטלת של הפיקוח על שוק ההון עמוק לצדו של הצרכן, באיזון שבין יציבות ותחרות.
כשהיא נכנסה לתפקיד, חמש חברות ביטוח שלטו בענף ללא עוררין, הן בשוק הפנסיה והן בשוק הביטוח הכללי; היא יוצאת ממנו כשחוסכים רבים כבר מפקידים את החיסכון הפנסיוני בבתי השקעות קטנים, וכשבדרך שלוש חברות ביטוח כללי חדשות ודיגיטליות מתכננות לטלטל את הענף. סלינגר גם אתגרה את הנחת המוצא שלפיה סוכני ביטוח הם מתווך הכרחי ברכישת ביטוח, ואילצה את חברות הביטוח האנכרוניסטיות לשפר את חוויית השירות דרך אמצעים דיגיטליים. יש כאן עוד דרך ארוכה, אבל לפחות בביטוח הכללי השחקניות הגדולות מבינות שללא קידמה טכנולוגית, הן יאבדו את כוחן לשחקנים חדשים ורעבים.
לדירוג המלא של 100 המשפיעים לשנת 2018 לחצו כאן
גם ברמת הממשל התאגידי יצרה סלינגר שינוי תפיסתי מרחיק לכת: היא לא היססה להתערב במינויים הרגישים ביותר בענף, החל מפסילתו של עודד שריג ליו"ר מגדל לפני חמש שנים (מאז שריג מונה לתפקיד) ובהמשך בדרישתה שמנכ"ל חברת ביטוח לא יהיה קרובו של בעל השליטה. היא ניסתה לקחת את ההתערבות הזו עוד צעד
קדימה כשביקשה לקבוע שבעל שליטה לא יוכל לכהן כיו"ר החברה שלו, אך נסוגה לאחר התערבות משרד המשפטים. אף על פי כן היא העזה להתערב במינוי מנכ"ל שכיר בכלל ביטוח, שבה מניות השליטה נמצאות בידי נאמן מטעם המדינה: סלינגר דרשה מדירקטוריון כלל למנות מנכ"ל קבוע לאחר שלושה חודשים של סחבת וניסיון של הדירקטוריון לבחור בממלא מקום זמני. ולבסוף, היא לא היססה לפסול, גם אם ברמיזה, מול שלל גורמים זרים שחשקו בחברות הביטוח שמנהלות מיליארדי שקלים של כספי חיסכון לפנסיה.
יש הטוענים שסלינגר התערבה יותר מדי בעצמאות החברות, באופן שהרחיק שורת משקיעים זרים שהתעניינו ברכישת חברת ביטוח בישראל, והטילה מגבלות קשות על זכותם של בעלי מניות ליהנות מדיבידנדים. אך לצד הזכות של בעלי ההון לעשות ברכושם כרצונם, המדינה היא שהעניקה לחברות הביטוח את זכות הקיום שלהן כמנהלות כספי הפנסיה החובה, ביטוח רכב חובה ושורת ביטוחים נוספים שנחשבים למוצרי יסוד. משכך, סלינגר מצאה שבאיזון בין הזכות לקניין לזכות הצרכן, הצד של הציבור דורש את התערבותה, והיא עשתה זאת ללא מורא.
2 תגובות לכתיבת תגובה