אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקומות 40-26: מישראל כץ ועד דניאל בירנבאום צילום: אלכס קולומויסקי

100 המשפיעים 2018

מקומות 40-26: מישראל כץ ועד דניאל בירנבאום

וגם: הנגידה פלוג שהתקשתה להשפיע על המדיניות, המשנה ליועמ"ש שהעבירה ביקורת חסרת תקדים על השלטון, מארק צוקרברג שחווה מכה חזקה בעקבות פרשת קיימבריג' אנליטיקה - וכריס ויילי שחשף אותה

05.09.2018, 00:42 | כתבי כלכליסט
מקום 26 - ישראל כץ, שר התחבורה

חזק ברוחאניות, חלש באיילון

ישראל כץ הוא השר הראשון שכיהן שלוש קדנציות רצופות במשרד התחבורה. השליטה הרציפה מאפשרת לו לא רק להיות בקי בכל פרויקט, אלא גם לא להתרשם מתירוצי הפקידים: הוא כבר שמע את מה שהם מנסים למכור. ההבנה הזו היא שעומדת מאחורי הישגיו: ראשית, קידום הרפורמה בנמלים ושבירת המונופול של הוועדים שם, שעתידה להתגלגל להפחתות במחירי המוצרים; שנית, תנופת פיתוח של כבישים בצפון ובדרום; ושלישית, מהפיכת "השמים הפתוחים" שהוזילה מאוד את הטיסות לאירופה.

לחובתו של כץ אפשר לייחס את הסחבת בהקמת קו הרכבת המהיר לירושלים, ובעיקר את ההזנחה הצורמת של התחבורה הציבורית במטרופולינים. נכון שהוא קיבל נדוניה קשה, אבל שלוש הקדנציות מקשות על שימוש בנימוק הזה. גם המהפכה ברכב הפרטי (יבוא מקביל, הורדת יוקר המחיה) קצת ברחה לו. זה עוד היה מובן, כולם טועים, לולא כץ כאילו המשיך הלאה. בשנה האחרונה הוא מנצל את היותו חבר קבינט, ועיקר הופעותיו בתקשורת מתייחסות לשאלות כמו מה רוחאני אכל הבוקר ולהתחככות בהילת מבצעים זוהרת.

לדירוג המלא של 100 המשפיעים לשנת 2018 לחצו כאן

שר התחבורה ישראל כץ, צילום: דוברות משרד התחבורה שר התחבורה ישראל כץ | צילום: דוברות משרד התחבורה שר התחבורה ישראל כץ, צילום: דוברות משרד התחבורה

זה אולי מכין אותו לתפקיד הבא, ואולי מאותת לנתניהו שהוא קצת מיצה את המשרד, אבל כץ צריך להפסיק לפזול הצדה ולהתחיל להסתכל על הכביש שלפניו. גופים כמו בנק ישראל, הבנק העולמי וה־OECD מזהירים שישראל קרובה להיסתם במכוניות. לפי בנק ישראל, הנזק לפריון הוא 35 מיליארד שקל בשנה, ויוכפל בתוך עשור. אם כץ רוצה להשאיר ליורשיו נדוניה אחרת מזו שקיבל, הוא חייב לדחוף יותר פרויקטים של תשתיות כמו הקמת מטרו בתל אביב, חיזוק התחבורה הציבורית בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, והמשך חיבור הרכבת לפריפריה.

אחת המשימות שדווקא אסור לו לגעת בה היא התקשקשות על עבודות בשבת, ולא משנה אם זו רכבת או גשר. העיסוק בסטטוס קוו עלול למוטט שנים של הישגים בתחומי מחלפים, נמלים וטיסות.

ליאור גוטמן

 

מקום 27 - ריד הייסטינגס, מייסד ומנכ"ל נטפליקס

סדק את שוק הטלוויזיה בישראל, ונערך לחורף גרעיני

ריד הייסטינגס, מייסד ומנכ"ל נטפליקס, נכנס השנה בקלות לרשימת המשפיעים של "מגזין כלכליסט". הוא היה שם, בלי שום קושי, גם ברשימה של 2017. אבל השאלה הגדולה היא: האם יהיה לו סיכוי להיכנס לרשימה של 2019?

 

השנה המשיכה נטפליקס לעשות בישראל את מה שהיא עושה מצוין בכל העולם: למנף את שירות הסטרימינג הפופולרי שלה כדי לשבש את שוק הטלוויזיה המסורתי. אולם, סדקים שהתגלו בדוח הרבעוני האחרון של החברה, תחזיות פחות מוורודות לרבעונים עתידיים, איומים הולכים וגוברים ובעיקר חשש מתחזק ששוק הסטרימינג נמצא בבועה — כל אלה מעמידים את המשך הדומיננטיות שלה תחת עננה.

ריד הייסטינגס, מייסד ומנכ"ל נטפליקס, צילום: שאטרסטוק ריד הייסטינגס, מייסד ומנכ"ל נטפליקס | צילום: שאטרסטוק ריד הייסטינגס, מייסד ומנכ"ל נטפליקס, צילום: שאטרסטוק

השנה החולפת היתה, בגדול, שנה מצוינת לנטפליקס, בעולם בכלל אבל גם בשוק המקומי. החברה אמנם לא מפרסמת נתונים על פעילותה המקומית, אך לפי דיווחים בינואר היו לה 100 אלף מנויים בישראל והצמיחה נמשכת. במקביל, הצמיחה המרשימה של שירותי הטלוויזיה של סלקום (200 אלף מנויים ביולי) ופרטנר, שאיתה יש לנטפליקס שיתוף פעולה אסטרטגי (100 אלף מנויים באוגוסט), תרמה וממשיכה לתרום להתרחבות השירות בישראל.

השינוי המקומי מורגש, וצפוי להתחזק בקרוב. פרטנר חתמה השנה על הסכם עם שירות הסטרימינג של אמזון. בשלב זה הביטוי היחיד של ההסכם הוא שילוב אפליקציית השירות בממיר של פרטנר TV — אולם לפי ההערכות, בעתיד יוכל שיתוף הפעולה הזה לכלול מבצעי קידום משותפים והטבות למנויים בדמות תקופת שימוש חינמי בשירות של אמזון, שנכון להיום תפוצתו בישראל מוגבלת.

השאלה המרכזית היא כמה זמן כל זה יימשך. בדוח הרבעוני האחרון שלה העריכה נטפליקס שהגידול בהכנסות וברווח הנקי יואט ברבעונים הבאים, וגם מספר המצטרפים החדשים יקטן. ברקע עומד שינו מהותי בשוק: דיסני פועלת להשקת שירות סטרימינג שיכלול תכנים קיימים ומקוריים מהמותגים המובילים שלה ובכללם פיקסאר, מארוול וסטאר וורס. אם דיסני תצליח להשלים את עסקת עשרות המיליארדים לרכישת פוקס, היצע התכנים יתרחב עוד יותר.

במקביל, מתחילה להתגבש הבנה שייתכן שיש בשוק יותר מדי שירותי סטרימינג, שמציעים יותר מדי תוכן. לצד שלושת הגדולים — נטפליקס, הולו ואמזון — פועלים שירותים קטנים יותר, בעיקר של גופי שידור מסורתיים כמו HBO ו־CBS, שמשלבים בין תכנים שהופקו לטלוויזיה לתכנים מקוריים, ולצידם עוד שורת שירותים נישתיים. מתישהו השוק יגיע לסף הספיגה שלו והבועה תתפוצץ. נטפליקס כנראה תשרוד את זה, אבל מעמדה יהיה הרבה פחות יציב.

עומר כביר

 

מקום 28 - ניר שטרן ואיציק בנבנישתי, מנכ"ל סלקום ומנכ"ל פרטנר

מצניחים את המחירים בשוק שירותי הטלוויזיה

 

אחרי שנים של דואופול בשוק הטלוויזיה, שחוץ מכמה פיצ'רים נוספים בממיר לא השתנה הרבה, הגיעה המהפכה של שוק התקשורת גם אליו. גורמים רבים בתחום אוהבים להתייחס אליה כאל רפורמת הסלולר 2.0, כשלהגדרה מחייבת זו מתלוות הבטחות רבות להמשך הדרך. את המהפכה חוללו השחקניות החדשות – סלקום TV, פרטנר TV ואחרות, שבתוך זמן קצר תופסות עוד ועוד נתחי שוק ומורידות משמעותית את המחירים.

שני אנשים היו מעורבים במיוחד בפתיחת שוק הטלוויזיה לתחרות, באמצעות תעבורת הרשת - ניר שטרן, מנכ"ל סלקום ואיציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר. שניהם החליטו להפוך את חברות הסלולר שבראשותם לקבוצות תקשורת - ולשחקניות משמעותיות בתחום הטלוויזיה.

שטרן מתאר זאת כרעיון שבער בו עוד בהיותו בנטוויז'ן, שהיתה תחנת המעבר שלו אל כיסא המנכ"ל בסלקום, שקנתה אותה. שלוש שנים עברו מאז רקם שטרן את החזון הטלוויזיוני עבור סלקום, עד שהצליח לממש אותו.

מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בינבנישתי, צילום: עמית שעל, אוראל כהן מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בינבנישתי | צילום: עמית שעל, אוראל כהן מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בינבנישתי, צילום: עמית שעל, אוראל כהן

לבנבנישתי זה לקח פחות זמן – שנתיים לאחר שנכנס לתפקיד, החלה פרטנר להציע גרסת טלוויזיה משלה ללקוחות Hot ו־yes. כניסת פרטנר לשוק הביאה איתה ירידה משמעותית במחירים מצידו של הדואופול; וירידה זו נמשכת גם כיום, שנה לאחר שהציגה פרטנר את מודל הטלוויזיה הפתוחה וסלקום התבססה לצידה, כששתיהן מציעות לצרכן עלות נמוכה מזו שהורגל לה.

שטרן ובנבנישתי כבר הצליחו להוריד את ההכנסה הממוצעת שגורפות חברות הכבלים והלוויין מכל לקוח – אך לשחקניות הסלולר יש שאיפות גדולות עוד יותר. בנבנישתי ושטרן, כמו גם האנשים המקורבים אליהם, גויסו לטובת מה שגורם בשוק הגדיר "טלטול עומק של עולם הטלוויזיה הישראלי". כיום, אחרי יותר מ־277 אלף לקוחות טלוויזיה שצברו בנבנישתי ושטרן, הם מזוהים במיוחד עם הפעילות בתחום.

אלו שמובילים חברות שנפגעו בעבר מתחרות חדשה בשוק, נהנים עתה מעמדה הדומה לזו של גולן והוט מובייל בשוק הסלולר לפני כמה שנים. החברות הללו בנו אפיקי פעילות חדשים מאפס ופעלו בניגוד לאקסיומה שטענה אז כי אי אפשר להתחרות בדואופול של ענקיות הכבלים והלוויין – והוכחה כשגויה מהיסוד בשנה האחרונה.

יואב סטולר

 

מקום 29 - הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי הרשת

על האימפריה שהקים מעיבות טענות להטרדה מינית

הראל ויזל, האיש החזק בענף האופנה, מצא את האימפריה שהקים רועדת לאחר שפורסמו בחדשות ערוץ 10 טענות שתי נשים על התנהגות מינית בוטה ומטרידה לכאורה מצידו, שכללה התבטאויות ויצירת אווירה סקסיסטית. ביום שאחרי הפרסום הראשון של הפרשה, ירדה מניית פוקס ב־5.7%. ירידות חדות נוספות נרשמו עם המשך הפרסומים בפרשה. בסוף אוגוסט הודיעה פוקס על מינוי בודקת חיצונית לבדוק את הטענות.

 
הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי הרשת, צילום: עמית שעל הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי הרשת | צילום: עמית שעל הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי הרשת, צילום: עמית שעל

ויזל הזניק את פוקס הודות לניהול קפדני ובוחן מציאות מדויק. בשנתיים האחרונות, אותו בוחן מציאות גרם לו להבין שעל מנת להצליח עליו לגוון את המותגים של הקבוצה, וכך נוספו לקבוצה המותגים פוטלוקר, אורבן אאוטפיטרס ושילב, והורחב השת"פ עם חברת נייקי לקנדה. ויזל מנהל גם מו”מ לקבלת זיכיון לפתיחת חנויות של מותגי קבוצת אסתי לאודר. ויזל היה בין השחקנים האחרונים בענף שנכנסו לאונליין, אך עשה זאת בגדול: בניגוד למתחרות, שהקימו אתרי מכירות למותגים שלהן, Terminal X של פוקס הוא קניון וירטואלי שמוכר גם מותגים בינלאומיים שאינם נמכרים בישראל. ויזל הכניס את זכיינית הטלוויזיה רשת כשותפה באתר, והקצה לה 25% ממניותיו לפי שווי של 200 מיליון שקל.

אורנה יפת

 

מקום 30 - מארק צוקרברג, מנכ"ל ויו"ר פייסבוק

עבר שנה של “דיסלייק" גדול

שנת 2018 הביאה איתה הרבה מאוד אתגרים לאימפריה שמארק צוקרברג בנה. פייסבוק החלה להסתבך עוד קודם: פייק ניוז וההתערבות הרוסית במערכת הבחירות בארה"ב, תלונות של משתמשים על כללי צנזורה שרירותיים ולא הגיוניים — אלו ואחרים כבר ערערו את האמון ברשת החברתית והחריפו את הביקורת כלפיה.

על פני השטח היה נדמה שהכל מצוין ולביקורת הזו יש השפעה שולית: מספר המשתמשים המשיך לעלות, הדוחות הרבעוניים הציגו זינוקים מטאוריים בהכנסות וברווח הנקי. אבל כל זה היה למראית עין בלבד: השערוריות כרסמו ביסודות.

היסודות הרעועים קיבלו ב־2018 מכה חזקה בדמות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבמסגרתה נחשף שחברת הייעוץ השתמשה במידע על כ־87 מיליון משתמשי פייסבוק, שהוצא מהרשת החברתית בספק־מרמה, כדי לבנות פרופילים מדויקים להפליא של אותם משתמשים ולהציג להם פרסומות ממוקדות בבחירות לנשיאות ארה"ב (ובמשאל העם הבריטי בעניין הברקזיט). החשיפה הובילה לשערורייה מתמשכת שבשיאה העיד צוקרברג במשך יומיים בפני הקונגרס האמריקאי.

מארק צוקרברג, מנכ"ל ויו"ר פייסבוק, צילום: רויטרס מארק צוקרברג, מנכ"ל ויו"ר פייסבוק | צילום: רויטרס מארק צוקרברג, מנכ"ל ויו"ר פייסבוק, צילום: רויטרס

ביולי, כשפרסמה פייסבוק את דוחות הרבעון השני, התברר עד כמה חזקה היתה המהלומה: הגידול בהכנסות הואט משמעותית, מספר המשתמשים בצפון אמריקה קפא ומספר המשתמשים באירופה ירד לראשונה מאז שפייסבוק מפרסמת נתונים עליו. בתגובה, צללה המניה ביום המסחר הראשון שלאחר פרסום הדוח בכ־17%, תוך שהיא מוחקת 119.42 מיליארד דולר משוויה של החברה.

אולם הדרך להתרסקות של פייסבוק עוד ארוכה. גם בימי השיא של קיימברידג' אנליטיקה היו לפייסבוק יותר מ־2.14 מיליארד משתמשים פעילים שהמשיכו לייצר לה הכנסות ורווחים משמעותיים. כל עוד אנשים עדיין מגיעים לפלטפורמה ושואבים ממנה ערך כלשהו, המפרסמים יהיו שם ואיתם ההכנסות והרווחים. אפילו מחוקקים, שכל כך נהנים לרדות בפייסבוק, לא ימהרו לצאת במהלכים שיפגעו בפלטפורמה שמספקת להם במה מעל ראשה של התקשורת המסורתית. המשתמשים שעזבו יחזרו אחרי שהסערה תשכך, וגם אם לא - בכל יום המונים ברחבי העולם מגיעים לגיל 13 ויכולים, רשמית, להצטרף לפייסבוק.

עומר כביר

 

מקום 31 - יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה

רוכב על עפיפון תבערה

יחיא סנוואר פרץ השנה לתודעה הישראלית נוכח רצף האירועים האלימים שחמאס החל להפעיל כדי לנסות לשים קץ למצוקתו. נכון שחמאס לא היה זה שיזם את "התהלוכות העממיות" לגבול מדי שישי, או את טרור העפיפונים שהשחית דונמים רבים בשדות העוטף — אבל סנוואר ואנשיו זיהו מהר את הפוטנציאל הטמון ביוזמות האלה ואת הרווח שחמאס יכול לקצור מהן.

 

סנוואר שבילה למעלה מ־20 שנה בכלא הישראלי, מכיר אותנו היטב. למרות שנאתו היוקדת לישראל הוא ריאלי ופרגמטי, והבין כי עימות כולל עם ישראל, כולל שיגורי טילים למרכז הארץ, לא יועיל לחמאס הנמצא במצוקה פנימית גוברת בתוך הרצועה. חמאס שואף כיום לפרוץ את המצור. לאחר שהסכם הפיוס עם הפת"ח קרס לפני כמה חודשים, סנוואר אינו פוסל עסקה עם ישראל מעל ראשו של אבו־מאזן, בחסות מצרית: הוא מוכן להציע הודנה ארוכה תמורת פתיחת הגבולות, שתאפשר לחמאס לשחרר במעט את סיר הלחץ המאיים להתפוצץ ברצועה (וגם להתעצם צבאית). עד שיושגו הסכמות, הוא יכשיל כל יוזמה שתוכל להקל על האוכלוסייה העזתית או לקדם הסכם להחזרת גופות חללי צה"ל.

יחיא סנוואר, צילום: אי פי איי יחיא סנוואר | צילום: אי פי איי יחיא סנוואר, צילום: אי פי איי

סנוואר עשה עוד מהלך חשוב מבחינת חמאס, כשהודיע על שיקום הקשרים עם טהראן. המלחמה בסוריה עוררה קרע פנימי בצמרת חמאס אם להמשיך בברית עם משטר האייתולות וחיזבאללה. סנוואר הכריע את הכף לטובת שיקום הקשרים.

אבל עם כל התמרונים האלה, בשורה התחתונה חמאס של היום מוחלש בהשוואה למצבו לפני כמה שנים. בני הברית היחידים שנותרו לו באזור הם טורקיה, קטאר ואיראן — כולן מצורעות בעיני מדינות המחנה הסוני, ובראשן מצרים וערב הסעודית. הבידוד של חמאס הביא להחמרת המצב ההומניטרי ברצועה, ובחודשים האחרונים כבר נשמעת ביקורת גלויה כלפי ממשלת חמאס וכישלונה בניהול ענייני הרצועה.

דורון פסקין

 

 

מקום 32 - אראל מרגלית יו"ר קרן ההון סיכון JVP

עזב את הפוליטיקה כדי לקדם את הפריפריה

 

אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן הון הסיכון הירושלמית JVP, עשה בשנים האחרונות מעשה שרבים מבכירי תעשיית ההייטק נרתעים ממנו – וצלל לקלחת הפוליטית. אולם באוקטובר 2017, הבין מרגלית שכחבר כנסת יכולתו להשפיע קטנה הרבה יותר בהשוואה למוטת ההשפעה שלו כמשקיע מוביל בתעשיית ההייטק, וכיזם חברתי המנסה להוביל שינוי שייגע ברבים מאוד מאזרחי מדינת ישראל, בעיקר בחלקים הפחות מצליחים שבה. אז הוא חזר לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב: הון סיכון.

בימים אלה הוא משקיע בעיקר באזור הצפון, שבו הוא מנסה לפתח ולקדם את תעשיית ההייטק כמנוף לשינוי. בחיפה, הוא מקדם בשיתוף העירייה וגורמים נוספים את הקמת רובע הרפואה הדיגיטלית בעיר התחתית.

אראל מרגלית, צילום: אוראל כהן אראל מרגלית | צילום: אוראל כהן אראל מרגלית, צילום: אוראל כהן

זהו רק אחד המוקדים בתוכנית רחבת היקף ליצירת שבעה אזורי צמיחה חדשים בישראל, כולם בפריפריה - וכולם מבוססים על הייטק או על טכנולוגיה מתקדמת. שבעת האזורים הם באר שבע (שבה כבר הוקם ופועל בהצלחה מרכז סייבר), קריית שמונה והגליל העליון (כשהמיקוד הוא פודטק; משרד החקלאות כבר אימץ חלק מהיוזמה והממשלה צפויה לאשר בימים הקרובים הקצאת עשרות מיליוני שקלים נוספים), חיפה (רפואה דיגיטלית), כרמיאל (מוצרי תשתיות תעשייה חכמות - Industry 4.0), ירושלים (ניו־מדיה ותרבות), אילת והערבה (חקלאות ימית ואנרגיה מתחדשת) והנגב המערבי.

השנה האחרונה היתה מאוד פעילה עבור הקרן הירושלמית, כשבמאי האחרון ביקר בישראל ג'ק מא, מייסד עליבאבא, שהיא אחת המשקיעות הגדולות של JVP, ובמהלך ביקורו הקדיש מא חלק ניכר מזמנו לשיחות עם אנשי הקרן ולהיכרות עם החברות שלה.

ביוני האחרון השלימה JVP גיוס של קרן חדשה על סך של 168 מיליון דולר, וכעת מגיע היקף הנכסים שבניהולה לכמיליארד דולר.

מאיר אורבך

 

מקום 33 - קרנית פלוג נגידת בנק ישראל

אופוזיציה מנומקת לאוצר שהתקשתה להשפיע על המדיניות

 

שלהי כהונתה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הם זמן לסיכומים. המספר שמאפיין את כהונתה יותר מכול הוא 0.1%, גובה הריבית שמלווה אותנו בשנותיה כנגידה. הריבית הנמוכה תרמה לשלל תופעות נלוות כגון התנפחות בועת האשראי ועלייה במחירי הדיור, וחלק נכבד מכהונתה הוקדש למציאת פתרונות יצירתיים לאלו.

הפתרונות האלה כללו, בין היתר, דרישה להפרשות נוספות מצד הבנקים עבור הלוואות לדיור, הגדלת חלק המשכנתא בריבית משתנה והגבלת שיעורי המימון, גם ברכישת רכב.

פלוג, נגידה עיקבית עם ראייה ערכית ברורה, דבקה בשנים האחרונות בעמדתה, המבקשת לשמור על ריבית אפסית עד שהמשק יגיע ליעד האינפלציה שלו (1%–3%) במטרה להוביל להגדלת הצריכה ולאפשר עידוד השקעות האם זוהי גישה חכמה, שעודדה את צמיחת המשק הישראלי בעשור האחרון - או שמא בעתיד נסתכל אחורה בזעם, לאור הסיכונים שגולגלו אל הפנסיה שלנו ומחירי הדיור שעלו בהיעדר אלטרנטיבת השקעה? נצטרך לחכות ולראות.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג , צילום: עמית שעל נגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: עמית שעל נגידת בנק ישראל קרנית פלוג , צילום: עמית שעל

 

פלוג הובילה גישה חדשה בבנק כשהשיקה תדרוכים תקופתיים "און דה רקורד" ואפשרה מענה לשאלות עיתונאים לעיני המצלמות בנוגע למדיניות המוניטרית. כך, ביקשה להעביר מסרים לציבור – וגם להשפיע על ציפיות השוק (Forward Guidance). בנק ישראל אמנם לא המציא את השיטה הזו, אך פלוג היתה זו שהחליטה לקדם אותה ביתר שאת. מהלך נוסף שספק אם היה יוצא לפועל ללא פלוג הוא הקמת מאגר נתוני האשראי, האמור להתחיל לפעול בראשית 2019.

פלוג ובנק ישראל ביקרו לא פעם את מדיניות הממשלה, למשל בתחום הדיור (ובעיקר את תוכנית מחיר למשתכן, מה שהעלה את חמתו של שר האוצר משה כחלון), אך קשה לומר שלביקורת זו היתה השפעה, לאור המתח שנוצר בין הצדדים. למעשה, לא רק שכחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו לא חששו לפעול בניגוד להמלצתה של פלוג, אלא לפעמים אף התפארו בכך. דבר זה הוריד את האפקטיביות שלה כיועצת כלכלית לממשלה, והוביל לכך שתפיסות עולם שהובילה – כגון העלאת מסים לשם מימון השקעות שיביאו ל”צמיחה מכלילה”, לא אומצו בפועל.

פלוג מסיימת את תפקידה בתחושת הישג, ורואה דווקא את המקומות בהם כן הצליחה להשפיע על הממשלה, שאותם היא מפרטת בשיחה עם “מגזין כלכליסט”: "בממד המאקרו־כלכלי, לבנק ישראל היתה תרומה חשובה לכך שגבולות הגזרה של המדיניות התקציבית יישמרו, שהגירעון לא יחרוג מרמה סבירה, ובפרט שהמסים לא יופחתו על בסיס תקבולים חד־פעמיים - צעד שהיה עלול לחייב תוך זמן קצר העלאה מחדש של המסים, או קיצוץ נוסף בשירותים לאזרח.

"השפענו על ההחלטה להגדיל את מס ההכנסה השלילי, ועל כך שהרפורמה במערכת הפיננסית בוצעה תוך איזונים סבירים בין שיקולים של קידום התחרות לבין שמירה על היציבות; הגשנו למשרדי הממשלה דוח מעמיק בנושא אתגר הסיעוד, שהשפיע על החוק שהתקבל; וייעצנו למשרדי הממשלה השונים במגוון תחומים של סוגיות משקיות. בנק ישראל העלה על סדר היום ויצר את המודעות בנושאים של אתגר הפריון, והצורך בטיפול בגורמים המעכבים את הגידול בו, כמו ההון האנושי, הביורוקרטיה והתשתיות, בדגש על התחבורה הציבורית. כנגידה, שבתי והדגשתי את הצורך בחתירה לצמיחה מכלילה, כזו שממנה נהנים כל חלקי האוכלוסייה, מושג שהפך בינתיים שגור גם בקרב קובעי המדיניות".

פלוג מציינת, כי החלק המסתכל ביותר בתפקידה היה "הקושי לשכנע בחשיבות של מדיניות הפועלת לטווח ארוך (שמעבר לאופק הפוליטי). כך, למשל, טרם קמה הוועדה ליציבות פיננסית שאמורה לסייע במניעת משברים פיננסיים, וחשיבותה רבה במיוחד בתנאים של כניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית, ותמורות רבות במבנה המערכת הפיננסית וברגולציה עליה".

עומרי מילמן

 

מקום 34 - דינה זילבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

המשפטנית שמשרתת את הממשלה ומתנגדת לעקרונותיה

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, הופיעה לפני כשנה וחצי במועדון בתל אביב במסגרת "הרצאה על הבר" והעבירה ביקורת חסרת תקדים על השלטון והממשלה. "הפקידות נמצאת במתקפה, ובעיניי המתקפה לא מקרית", התייחסה זילבר, בין יתר הדברים, לקמפיין של שרת המשפטים איילת שקד. "הסבר אחד לכך הוא (רצון) להחליש את מערכות האכיפה והביקורת לסוגיהן. הסבר אחר מניח מאבק ערכי עמוק יותר על דמותה של המדינה ועל ערכי היסוד שאמורים לעצב את התנהלותה. הדרך שבה זה נעשה היא סימון מטרות, מתן שם וירי חופשי... כל מי שבמסגרת קבלת החלטות מקצועיות 'מפריע' וזוכה לתגובה אלימה ואישית כדי להרתיע, כדי לסמן, כדי להשלות שאם רק אותו פקיד או אותו שופט או יועץ משפטי יורחק, תשקוט הארץ ארבעים שנה, ורוח המשילות תרחף על פני הארץ".

זילבר היא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי־מנהלי) שמופקדת על כמה מהממשקים הטעונים ביותר ביחסי שלטון־משפט: טוהר מידות, מינויים בשירות הציבורי, שוויון בנטל ותחום ההגירה. היא ליוותה את חוק המרכולים, חוק הגיוס, חוק הקולנוע וחוק הסייבר, ולאחרונה את רפורמת ניגוד העניינים. כמעט שאין מורסה דלוקה בשיח הציבורי־משפטי שלא מונחת לפתחה ולהסדרתה.

דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

דווקא מהפוזיציה הזו יוצאת זילבר וכאילו מכריזה בפומבי: למרות מאמצי הממשלה בכלל ושרת המשפטים בפרט, אני דבקה באתוס ובמסורת של משרד המשפטים שמעדיף את ערכי היסוד והאינטרס הציבורי בכל מקום שמדיניות השלטון מבקשת לדרוס אותם.

זילבר מותחת את עקרונותיה ככל שניתן כדי לשרת את השלטון בהיבט המשפטי, אבל היא צברה מוניטין של טראבל מייקר, "סמרטוט אדום" שהשלטון (ושקד) מנסה להצר את צעדיה ואת תחומי טיפולה ככל שניתן. כך נלקחו מזילבר הטיפול באכיפה המנהלית ביהודה ושומרון וחלק מהסמכויות בנושא הדרת נשים, שפוזרו בין משרדי הממשלה. זילבר אף מתחה ביקורת חריפה על תפקוד החטיבה להתיישבות יהודית - זרוע ביצועית של השרים אורי אריאל ושקד לניהול קרקעות בשטחים. הממשלה הגיבה בחיזוק החטיבה ובהחזרתה אל מתחת לרדאר הממלכתי וחוות הדעת הביקורתיות של זילבר.


 

חלק מרפורמות השרה שקד נועדו לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי, כמו העברת המפתח למינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה לידי השרים. גם את הרפורמה הזו מלווה זילבר, שכרגיל, תצטרך להפריד בין הסתייגותה האישית לתפישתה המקצועית. האם זה רק מסריח, אבל כשר משפטית?

משה גורלי

 

מקום 35 - ליאת בן–ארי פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

הפרקליטה שתחליט אם, ובעיקר על מה, יואשם נתניהו

 

כפרקליטה המלווה את תיקי בנימין נתניהו, נמצאת עו"ד ליאת בן־ארי אי שם בין המשטרה לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בין הלהט התביעתי המוגבר של חוקרי המשטרה לבין הזהירות המוגברת של היועץ. לבן־ארי שמור אם כן תפקיד מכריע בתוצאה של תחרות משיכת החבל שמנהלים השוטרים ומנדלבליט, והיא תשחק חלק חשוב בקביעת גורלו המשפטי של ראש הממשלה.

באירוע הפרידה מניצב מני יצחקי, שפך ראש אגף החקירות הפורש מחמאות נרגשות על בן־ארי. אין ספק שהוא רוצה אותה לצידו. בתיקי 1000 ו־2000 המליצה המשטרה להאשים את נתניהו בשוחד, והנה, לפי הדלפות והערכות משפטיות, מסתמן אישום של הפרת אמונים "בלבד". כי ככה זה – המשטרה הולכת הכי חזק, הפרקליטות מרככת והיועץ המשפטי מוסיף את השיקולים המשטריים והציבוריים הרחבים יותר. לשאלה איפה נמצאת בן־ארי על המנעד הזה יש חשיבות רבה.

עו"ד ליאת בן ארי, צילום: מוטי קמחי עו"ד ליאת בן ארי | צילום: מוטי קמחי עו"ד ליאת בן ארי, צילום: מוטי קמחי

כפרקליטת מיסוי וכלכלה תל אביב, הובילה בן־ארי עם סגנה עו"ד יוני תדמור את תיק הולילנד, שבו הורשעו בין היתר אהוד אולמרט ודני דנקנר; והם עומדים מאחורי סדרת הרשעות של נוחי דנקנר, ג'קי בן זקן ובכירי פסגות, בעבירות של שוק ההון. משימת הליווי הקודמת שלהם היתה בחקירתו של בנימין בן אליעזר ז"ל.

במאי 2017 עשתה בן־ארי טעות לא צפויה. בכנס מקצועי על עבירת השוחד, אמרה כי "כשמדובר במתנות ששוות מאות אלפי שקלים, אני מתקשה לקבל שמדובר אך ורק במתנה בין חברים. אני יודעת על עצמי ועל חבריי - אף אחד מאיתנו לא נותן או מקבל מתנות בסכומים האלה...מבחינתי גם 4,700 דולר מספיקים לעבירת שוחד והעמדה לדין, כך שיותר מכך זה בטח ובטח". למחרת פורסמו הדברים בכותרות הראשיות. נראה שבן־ארי שכחה לרגע שגם אמירות טריוויאליות לגמרי מקבלות נפח דרמטי כשהן נשמעות ממלוות חקירות ראש הממשלה.

למנדלבליט יש אמון מלא בבן־ארי ובתדמור, ובסופו של יום, כשיבשילו כל התיקים להחלטה, יכנס היועץ את בכירי הבכירים בלשכתו כדי לשמוע את המלצתם – אם ובאילו סעיפים יש להאשים את נתניהו. בחדר יהיו כעשרה פרקליטים. כמובן שההחלטה היא שלו בלבד, אך מנדלבליט לא יוכל להתעלם מרוב מכריע, אם יתגבש כזה. לדעתם של בן־ארי ותדמור יהיה משקל גדול יותר משל השאר - בעיקר מפני שאם יוגשו כתבי אישום, הם אלו שיופיעו בשמו בבית המשפט.

משה גורלי

 

בלאק קיוב

מתפרנסת מסכסוכים עסקיים חובקי עולם

 

חברת המסתורין בלאק קיוב עוררה רעש רב השנה, לאור הפרסומים על מעורבותה בכמה פרשיות שעוררו עניין תקשורתי רב. את החברה הקימו ב־2010 דן זורלא, המשמש כמנכ"ל, קצין בוגר יחידה עילית במודיעין וד"ר אבי ינוס, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים. החברה מחזיקה סניפים בישראל, בלונדון ובפריז, ומעסיקה יותר מ־100 עובדים, רבים מהם כפרילנסרים. החברה פועלת בעיקר בסיוע לחברות במישור המשפטי, ומספקת להן שירותי מודיעין וריגול עסקי שיעזרו להן להטיל רפש במתחרות.

החברה עלתה לכותרות לאחר שהתפוצצה פרשת הארווי ויינשטיין, מפיק הקולנוע ההוליוודי שנחשד בהטרדה מינית ושכר את החברה הישראלית כדי לסייע לו באיתור הנשים שהתלוננו עליו. בהמשך נטען שהחברה אף סייעה לדונלד טראמפ לרגל אחרי אנשיו של קודמו בתפקיד נשיא ארה"ב, ברק אובמה.

שמה של בלאק קיוב שורבב גם לפרשיית קיימברידג' אנליטיקה — שהשתמשה במידע שנאסף שלא כחוק בפייסבוק כדי להתערב בבחירות לנשיאות ב־2016 — אך לאחר מכן הובהר שלחברה הישראלית לא היה כל קשר למקרה.

בינתיים, ידיה הארוכות של בלאק קיוב מצליחות לגעת ברבים מהסכסוכים העסקיים המדוברים במשק המקומי וגם בזה העולמי. בשנה האחרונה היא אמנם בלטה על רקע שערוריות פוליטיות ברובן, אך היא עדיין מתמקדת בפעילות עסקית ומשפטית ויש להניח כי בזמן הקרוב — תשתדל להתרחק משערוריות ציבוריות.

מאיר אורבך

 

כריסטופר ויילי, חושף שחיתויות

האיש שהעז

חושפי שחיתויות צריכים להיות אנשים שמוכנים לחרוג מהשורה ולשבור את הכלים, ולפעמים גם לשלם מחיר אישי. אלו גם הקווים הכלליים שבהם כריסטופר ויילי מתאר את עצמו. ויילי, דיסלקט עם הפרעת קשב וחוש לסטייל, שנשר מהתיכון בגיל 16 ובכל זאת למד משפטים בלונדון סקול אוף אקונומיקס, פרץ באביב האחרון לתודעה העולמית עם גילוייו על “קיימברידג' אנליטיקה”, חברת הייעוץ הפוליטי הבריטית שסייעה לקמפיין טראמפ ב־2016. ויילי חשף - בתחקיר משותף של "גארדיאן" ו"ניו יורק טיימס" — איך קיימברידג' אנליטיקה הצליחה לשים את ידה על פרטיהם של עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק. בשלב שני היא ניסתה להשתמש בהם, באמצעות קמפייינים ממוקדים ביותר, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות באמריקה, וגם על משאל העם על הברקזיט בבריטניה.

כריסטופר ויילי , צילום: גטי אימג כריסטופר ויילי | צילום: גטי אימג'ס כריסטופר ויילי , צילום: גטי אימג

החשיפה של ויילי הצטרפה לגל הפרסומים המטריד הפוקד את פייסבוק מאז הבחירות בארה"ב -תקופה שבמהלכה עברה החברה מהכחשה להכאה על חטא, ומשם להבטחה לתיקון ולנפילות בבורסה. בין היתר, הגילויים שלו המחישו כיצד נכשלה פייסבוק בהגנה על פרטי משתמשיה, כשאפשרה לחברות חיצוניות לשאוב אותם בקלות יחסית (מאז מדיניות החברה השתנתה). קיימברידג' אנליטיקה היתה רק חברה אחת שעשתה זאת. היו עוד חברות.

בתפקיד סגן נשיא הדירקטוריון של קיימברידג' אנליטיקה כיהן סטיב באנון, יו"ר הקמפיין של טראמפ. בנוסף, על בעלי החברה נמנו רוברט מרסר, מיליארדר אקסצנטרי מוול סטריט, ובתו רבקה, שהיו בין התורמים העיקריים של טראמפ. החברה, כך התגלה, גם עמדה בקשר עם ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס, סביב המסמכים שנגנבו ממנהל הקמפיין של הילארי קלינטון. בעצם, ויילי חשף טפח מעולמן של החברות שפועלות בתחום האפור של קמפיינים פוליטיים, ריגול מסחרי, כסף גדול ואולי גם ריגול מדינתי לכל דבר. יש גם חברות ישראליות ששמן השתרבב להקשרים האלה. ומה לגבי קיימברידג' אנליטיקה? היא כבר לא קיימת. אבל את השמות של מנהלי החברה, וגם של משפחת מרסר, אפשר למצוא בין בעלי התפקידים של אמרדטה, חברה חדשה ואפופת מסתורין שנוסדה בקיץ שעבר. המשחק הגדול עדיין נמשך — אולי גם בפיד שלנו, ללא ידיעתנו.

אורי פסובסקי

 

שלו חוליו, מייסד NSO

הפך את הריגול לקל מתמיד

 

שלו חוליו ועמרי לביא, מייסדי NSO, לא מתאימים לפרופיל הטיפוסי של יזמי הייטק. הם לא יוצאי 8200 ולא בוגרי אחד ממרכזי המו"פ הבינלאומיים באזור השרון, אבל זה לא מנע מהם להיות יזמים סדרתיים מצליחים מאוד. אף שהם פועלים בתחום אפוף בסודיות, שמה של חברת NSO שהקימו עלה לכותרות לא מעט פעמים בשנים האחרונות - ולאו דווקא בהקשרים חיוביים.

המוצרים המרכזיים של NSO הם כלי ריגול שמאפשרים לפרוץ למכשירים סלולריים ולשירותים מקוונים. המוכר שבהם, פגסוס, הוא כלי פריצה לסמארטפונים. בשנה שעברה פורסם תחקיר מעמיק של ה"ניו יורק טיימס", שבו נחשף כי התוכנה של החברה שימשה כנראה את ממשלת מקסיקו לריגול אחר עיתונאים ובני משפחותיהם. מאז פורסמו דיווחים נוספים בכלי תקשורת שונים, לפיהם גם השלטון באבו דאבי משתמש במוצרי החברה כדי לרגל אחרי פעילי זכויות אדם.

שלו חוליו, מייסד NSO שלו חוליו, מייסד NSO שלו חוליו, מייסד NSO

לפני כחודשיים נאלץ חוליו לצפות שוב בשם החברה שהקים מככב בכותרות, כשנחשף כי עובד לשעבר בחברה גנב ממנה את קוד המקור לאחר שזומן לשימוע לפני פיטורים. העובד הממורמר אף התחזה להאקר וניסה למכור את יכולת הסייבר שגנב תמורת 50 מיליון דולר לגורם זר.

אף שהחברה היא שחשפה את הגניבה ופנתה למשטרה, הניסיון המסוכן הזה הבהיר כמה קרובה היתה NSO, המעסיקה כיום יותר מ־500 עובדים ושוויה מוערך בקרוב למיליארד דולר, למשבר חמור. אולם לא רק עתידה היה מוטל כאן על הכף, אלא גם פעילותם של גורמי ביטחון בכל העולם. הפצת תוכנה כמו פגסוס בשוק על ידי גורמים לא מורשים, היתה יכולה להפוך לפרשת חדירה לפרטיות בהיקף בינלאומי.

חוליו ולביא ייסדו את NSO ב־2009 יחד עם ניב כרמי, שעזב את החברה שלושה שבועות לאחר הקמתה ומכר את מניותיו לשותפים האחרים. ב־2014 נמכרה NSO לפרנסיסקו פרטנרס ושני המייסדים הנותרים נשארו עם נתח של כ־11% ממניות החברה כל אחד.

הגר רבט

 

אורי יהודאי מנכ"ל פרוטרום

סיים עם תמצית של טעם טוב

אחרי שרכש עשרות רבות של חברות בהתמדה ובהקפדה חשבונאית על כל פרט, השנה הגיע תורו של אורי יהודאי להירכש. יהודאי, המנכ"ל המיתולוגי של חברת תמציות הטעם והריח פרוטרום, ניהל הליך חשאי של כמה חודשים שבסיומו, במאי השנה, הודיעה פרוטרום על מכירתה לידי הענקית האמריקנית IFF תמורת 6.4 מיליארד דולר במזומן ובמניות של IFF - האקזיט השני בגודלו בתולדות המשק.

 

יש מעט מאוד חברות שמזוהות במידה כזו עם המנכ"ל שלהן. יהודאי הגיע לפרוטרום ב־1986, כשהחברה היתה חטיבה של תעשיות אלקטרוכימיות. ב־1996, כשהחברה פוצלה החוצה והונפקה, הוא התמנה למנכ"ל וקיבל יד חופשית מהיו"ר ג'ון פרבר. מאז הוא הוביל אסטרטגיית רכישות עקבית שבמסגרתה הכפילה החברה את גודלה כל ארבע שנים.

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום, צילום: עמית שעל אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום | צילום: עמית שעל אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום, צילום: עמית שעל

לא מעט אנליסטים סברו שיהודאי היה יכול להשיג יותר עבור פרוטרום. להגנתו הוא טען - במידה רבה של צדק - שלפני שנה החברה לא היתה ברמות השווי הנוכחיות. גם התשואה שרשמה פרוטרום בהנהגתו, יותר מ־19,000% מאז הנפקתה, משככת את הביקורת.

מה יהיה על החברה ביום שאחרי המכירה? פרוטרום היא חברה גלובלית: מצבת העובדים שלה בארץ (254 איש ואישה) מהווה פחות מ־5% מכוח האדם הכולל שלה (5,200 עובדים). מנכ"ל IFF, אנדריאס פיביג, לא סיפק הצהרות מחייבות. נראה שהחברה תעסיק את יהודאי בתפקיד בכיר, אבל הוא בעצמו אמר שאם לא יהיה לו טוב - יקום וילך.

אפילו אחרי הודעת המכירה הספיק יהודאי לרכוש עוד חברה באמצעות פרוטרום, הנרכשת, ואף ביטל עסקה שהסתבכה בארגנטינה בעקבות קריסת המטבע במדינה. כך שלמרות סגירת המעגל, במקרה של יהודאי ואהבת הרכישות שלו, כנראה שלא מדובר בסוף פסוק.

חזי שטרנליכט

 

דניאל בירנבאום מנכ"ל סודהסטרים

חזר לבסיס וניצח

סודהסטרים, בניהולו ארוך השנים של דניאל בירנבאום, סיפקה למשקיעים במנייתה רכבת הרים. מסע קופצני של שינויים באסטרטגיה העסקית, מדיניות של עשיית “רעש” בקמפיינים קולניים ואספקה מאוחרת מאוד של הפירות. שנת 2018 העניקה למסע העסקי של בירנבאום כמנכ”ל סודהסטרים, תחנת סיום של מנצחים - מכירת החברה לענק המשקאות והחטיפים קונצרן פפסיקו, תמורת 3.2 מיליארד דולר. בעסקה פשוטה ובתשלום במזומן על מניות, הקונצרן האמריקאי נותן גושפנקה לאיכות המדיניות החדשה יחסית של סודהסטרים – התמקדות במים מוגזים חסרי טעם.

 

 

דניאל בירנבאום. רכבת הרים, צילום: עמית שעל דניאל בירנבאום. רכבת הרים | צילום: עמית שעל דניאל בירנבאום. רכבת הרים, צילום: עמית שעל

דניאל בירנבאום הוא רגשן שלא מהסס להתבטא ולהציף את דעותיו. יש בו "חוצפה" חיובית במובן שהאמריקאים אוהבים לתפוס את ישראל. לכן היה אחראי על פרסומות שערורייתיות בסופרבול שהטיפו לשימוש במכשירי סודהסטרים כדי לחסוך בבקבוקי פלסטיק.

אבל כל עוד בירנבאום עשה רעשי רקע ולא סיפק רווחים של ממש, עניין שהיה גלוי לכל שכן סודהסטרים היא חברה ציבורית, לא היתה התעניינות של ממש בחברה. דווקא המעבר למים מוגזים רגילים - החזרת עטרה ליושנה במובנים מסוימים - הפך את החברה לרווחית במיוחד. מתחילת אוגוסט ועד ליום שבו נודע על מכירת החברה עברו פחות משלושה שבועות. בפרק הזמן הזה זינקה המניה ב־50%, כשברקע היו דוחות כספיים מעולים לרבעון השני, ואולי גם השמועה על המכירה החלה לתסוס.

בירנבאום הוא סיפור הצלחה, אבל סודהסטרים היא גם סיפור של עזיבה. עוד חברה תעשייתית עם רצון ושורשים שנטועים בישראל נרכשת על ידי תאגיד בינלאומי. בעסקה ישנה התחייבות של פפסיקו להשאיר את הפעילות בארץ, אך זו תיבחן לאורך זמן.

חזי שטרנליכט

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות