העתירה נגד מינוי פרופ' דניאל הרשקוביץ לנציב כבר בדרך

אחרי יותר משנה שבה משרת נציב שירות המדינה אינה מאוישת באופן קבוע, נבחר נציב. כפי שנחשף באתר "כלכליסט", הוועדה המייעצת לבחינת מועמדים לתפקיד, בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי, אישרה אתמול את מינויו של פרופ' דניאל הרשקוביץ לתפקיד. הרשקוביץ אישר את הפרסום. מינויו אמור להגיע לאישור הממשלה בישיבה שתיערך מחר והיא צפויה לאשר אותו באופן סופי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החל לבחון את מועמדותו של הרשקוביץ בינואר האחרון, כשנראה היה שמינוי המועמדת שלו לתפקיד — עפרה ברכה — לא יצלח. ואכן, ועדת אפרתי פסלה את מינויה של ברכה לפני חודש. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בחודש שעבר, מי שקידם את מינויו של הרשקוביץ היה נתן אשל — מי שהיה ראש הסגל של נתניהו ויד ימינו, שהורשע והורחק לצמיתות מהשירות הציבורי על ידי בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה בשל התנהגות בלתי הולמת.

הרשקוביץ (65), פרופ' למתמטיקה בהשכלתו, עמד בראש מפלגת הבית היהודי בשנים 2008—2013 וכיהן כשר המדע והטכנולוגיה מטעמה. לקראת הבחירות לכנסת ה־19 והפריימריז בבית היהודי הוא הודיע על פרישתו מהמירוץ לתפקיד היו"ר ועל תמיכתו בזבולון אורלב. לאחר שאורלב הפסיד, הרשקוביץ פרש מהחיים הפוליטיים.

כמו כן, בשנים 2000—2004 הרשקוביץ כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון וב־2013—2017 כיהן כנשיא אוניברסיטת בר אילן. בשל הניסיון שלו, תומכיו מסבירים כי הוא מכיר היטב את הפוליטיקה, את המינהל הציבורי ואת מה שביניהם.

פרופ' דניאל הרשקוביץ | צילום: אלכס קולומויסקי

אלא שלמינוי הרשקוביץ לנציב שירות המדינה ישנם גם מתנגדים וככל הנראה המינוי אינו צפוי לעבור באופן חלק. התנועה לטוהר המידות פנתה בשבועות האחרונים לוועדה המייעצת, באמצעות עו"ד יובל יועז, והביעה את התנגדותה למינוי הרשקוביץ בשל מה שהיא מכנה "הזיקה הפוליטית־מפלגתית המובהקת שלו, המנוגדת לתפיסה הממלכית שאמורה לאפיין את שירות המדינה בכלל ואת נציב שירות המדינה בפרט, כמי שמופקד עליו". התנועה הודיעה כי אם הממשלה תאשר את מינוי הרשקוביץ היא תעתור לבג"ץ במטרה לעצור את מגמת הפוליטיזציה של השירות הציבורי.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר הרשקוביץ כי "בשבועיים האחרונים מתרחשת סאגה די מטורפת שבמסגרתה מבקשים לעצור את המינוי שלי".

בנוסף, ביקש הרשקוביץ להדגיש כי איו לו זיקה פוליטית מאז שפרש מהחיים הפוליטיים לפני חמש שנים. לדבריו, מאז שפרש הוא אינו חבר בבית היהודי וגם לא באף מפלגה אחרת: "מאז שסיימתי את השירות שלי במפלגה, סיימתי את כל הפעילות המפלגתית־פוליטית שלי. אני לא פקוד לאף מפלגה, לא חבר באף מפלגה ולא כלום. אפילו את הזכות שלי כשר לשעבר להיות חבר מרכז הבית היהודי באופן אוטומטי לא מימשתי".

הרשקוביץ ביקש להדגיש כי מרגע ששמו עלה בתור מועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בחן את סוגיית הזיקה הפוליטית שלו.

משרת נציב שירות המדינה - אחת מהמשרות החשובות ביותר בשירות הציבורי - אינה מאוישת באופן קבוע מאז פרישתו של הנציב הקודם משה דיין. מאז מאי 2017 מכהן אהוד (אודי) פראוור כממלא מקום נציב שירות המדינה, תוך שכהונתו כממלא מקום הוארכה חמש פעמים - דבר שלא התרחש מעולם.

זו הפעם השנייה שבה פראוור מכהן כממלא מקום הנציב - תפקיד שאליו מונה גם לאחר ששמואל הולנדר סיים את תפקידו ב־2010 - משום שנתניהו מתמהמה עם מינוי נציב קבוע. פראוור כיהן בתפקיד כתשעה חודשים, עד שדיין מונה כנציב קבוע.

גורמים בנציבות שירות המדינה העריכו בפני "כלכליסט" כי מינויו של הרשקוביץ הוא מכה לפראוור, שקיווה כי נתניהו יעניק לו את המינוי הקבוע, תקווה שהתחזקה לאחר שמועמדותה של עפרה ברכה לתפקיד נפסלה על ידי הוועדה המייעצת.