אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היחלשות השקל היא רק עצירה זמנית צילום: שאטרסטוק

היחלשות השקל היא רק עצירה זמנית

מ־2007 עד 2017 התחזק המטבע הישראלי מול הדולר, אך השנה נבלמה המגמה

03.09.2018, 08:26 | ד"ר גיל מיכאל בפמן

ב־2017 נבלמה התחזקות השקל ביחס לסל המטבעות, ומתחילת 2018 השקל יציב. הסיבה לכך היא שינוי זמני בתנאי הרקע הבסיסיים, ובפרט צמצום העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל בשנים האחרונות, נוכח עלייה ביבוא. חלק מהעלייה הזו הוא זמני, וקשור לכמה פרויקטים עתירי יבוא. סיבות נוספות הן חולשה ביצוא סחורות ופתיחת פער ניכר בין הריבית הדולרית לריבית השקלית, שמתחילה להשפיע על החלטות פיננסיות.  

קראו עוד בכלכליסט

נוכח העניין שיש בהתפתחות השקל ביחס לדולר, ניתן לפרק זאת לשני גורמים: פנימי וחיצוני. הפנימי הוא השקל ביחס לסל מטבעות, והחיצוני הוא הדולר ביחס למטבעות העולם. פירוק זה מראה שב־2007–2017 השקל התחזק בכ־1.5% לשנה בממוצע ביחס לדולר. התחזקות זו נבעה מהתחזקות השקל מול הסל בכ־3% לשנה בממוצע, שקוזזה באופן חלקי בלבד על ידי התחזקות הדולר בעולם. לעומת זאת, ב־2018 התמונה שונה: השקל נחלש ביחס לדולר, כתוצאה מיציבות יחסית של השקל והתחזקות ניכרת של הדולר בעולם. כלומר פיחות השקל ביחס לדולר, שהגיע באוגוסט ליותר מ־9% לעומת תחילת השנה.

היחלשות השקל ביחס לדולר מתחילת השנה התבססה על גורמים עם אופי משתנה. חיזוק לכך מגיע מהתוואי הצפוי של הגורמים הבסיסיים המשפיעים על השקל בשנים הבאות, ובפרט צפי לעלייה מחודשת בעודף בחשבון שוטף של מאזן התשלומים, עם הפעלת מאגרי הגז, וצפי לצמצום של פערי הריביות בין ארה"ב לישראל בתוך כשלוש שנים.

התחלת יצוא גז, גם אם בכמות קטנה, תאותת על התממשות גורם ארוך טווח זה, שעשוי לתמוך בעודף במאזן לאורך זמן. תיתכן האצה מחודשת של ההשקעות הישירות בישראל, מכיוון שמדובר במספר קטן של עסקאות לרכישת חברות בהיקף כספי גדול, שיזרימו לכאן מטבע זר. בנוסף, ייתכן שינוי במגמת ההתחזקות של הדולר.

מאגר לווייתן. יצוא גז טבעי. , צילום: אלעד גרשגורן מאגר לווייתן. יצוא גז טבעי. | צילום: אלעד גרשגורן מאגר לווייתן. יצוא גז טבעי. , צילום: אלעד גרשגורן

מחקרים מראים שהיצוא התעשייתי של ישראל רגיש במידה רבה לשינויים בשער השקל, לעומת יצוא השירותים. בענפי היצוא התעשייתי עם רמה טכנולוגית בינונית ונמוכה, הרגישות היחסית לשער החליפין גדולה מבענפי ההייטק. הנזק אינו מידי. הייסוף בשקל פגע מאוד בסקטור התעשייתי של ישראל, ובפרט בענפים עתירי עבודה.

מאידך, ענפי השירותים, ובפרט שירותים טכנולוגיים כמו תוכנה, מו"פ וסייבר, הושפעו במידה מועטה ביחס להשפעה שהיתה על ענפי התעשייה. מלבד השקל, יש עוד גורמים שהשפיעו על מידת התחרותיות של ישראל בעולם: הקושי בעשיית עסקים בישראל, פריון נמוך בחלק מענפי המשק, עלייה מתונה בפריון ועלות עבודה גבוהה יחסית ליחידת תפוקה.

מכיוון שהשקל החזק נתמך בעבר בגורמים בסיסיים ארוכי טווח, שנחלשו זמנית בלבד, יש להתמודד עם עוצמת השקל בכלים ארוכי טווח מבניים. ההתערבות בשוק המט"ח היא כלי קצר טווח. במטרה למצב את המשק בעתיד ככזה שיכול להתמודד עם שקל חזק לאורך זמן, יש למקד המדיניות הכלכלית במשק יעיל, רווחי וצומח במגוון תחומים, באמצעות שינויים מבניים.

בין השינויים המבניים: עידוד השקעות במכונות וציוד, עם דגש על השקעות של טכנולוגיה חדשה בענפים מסורתיים; הגדלה משמעותית של ההשקעה בתשתיות; עידוד קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בשיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה לצאת לעבוד; מיסוי שיעודד תעסוקה; הרחבה ניכרת של ההכשרה המקצועית ודגש על שילוב כוחות של הסקטור הפרטי והציבורי. תחום הגז הטבעי עשוי להיות גורם חשוב למשק, וראוי לתת לו עדיפות בדרך שתעניק נגישות וכדאיות לכל משתמש פוטנציאלי.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות