אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לדירקטוריון יהיה חופש שיפעל לטובת הבנק" צילום: עמית שעל

"לדירקטוריון יהיה חופש שיפעל לטובת הבנק"

מנכ"ל האוצר לשעבר, אוהד מראני, שיזם את החוק שמאפשר לבנק להתנהל בלי גרעין שליטה סבור שהמציאות הפריכה את החששות מהמהלך

05.09.2018, 09:34 | רחלי בינדמן

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט 

אין אדם שייטיב יותר לספר את הסיפור שהוליד את קיומם של בנקים ללא גרעין שליטה בישראל מאוהד מראני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, והיום דירקטור בבנק לאומי, שחתום על "חוק מראני", שאפשר לראשונה ב־2004 לבנקים לפעול ללא בעל שליטה. "המדינה חילצה את הבנקים ממשבר ויסות מניות הבנקים בתחילת שנות ה־80 ובשל כך נותרה בעלת האחזקות בהם", הוא מזכיר. "במשך שנים המדינה ניסתה להפריט אותם והצליחה ברובם, למעט בנק לאומי, שם פשוט לא מצאנו קונה שניתן היה לסגור איתו". 

קראו עוד בכלכליסט

מראני מספר כי חלק מהקונים שרצו לשלוט בבנק לא החזיקו בהון מספק, ואילו אחרים החזיקו בעסקים שעמדו בניגוד עניינים מול שליטה בבנק. שחקנים מחו"ל ראו עד תחילת שנות ה־2000 את ישראל כמדינה קטנה עם כלכלה יחסית מסוכנת וענף פיננסי פחות אטרקטיבי. "הזרים גם לא התלהבו מכך שביום שירצו למכור את הבנק יצטרכו למצוא בעל שליטה שיקבל את כל ההיתרים מהמדינה, וזה כמובן קשה מאוד", הוא מסביר. "המשקיעים הזרים חששו להיות שבויים בבנק".

אוהד מראני. "היינו תקועים עם לאומי", צילום: עמית שעל אוהד מראני. "היינו תקועים עם לאומי" | צילום: עמית שעל אוהד מראני. "היינו תקועים עם לאומי", צילום: עמית שעל

וככה נולד הרעיון לייצר אפשרות לבנק ללא גרעין שליטה?

"היינו תקועים עם לאומי, אז אמרתי הצערתי שננסה את מה שעושים בעולם, שם כבר שנים שהבנקים לא נשלטים על ידי בעל שליטה. הרעיון היה לייצר חקיקה שתחול על כל הבנקים, ולא רק על לאומי".

הוועדה תמליץ

 

ההבדל העיקרי בין בנק עם בעל שליטה לבנק בלעדיו, נוגע לאופן מינוי הדירקטוריון. בכל הבנקים צריכים להיות בין שבעה לעשרה דירקטורים, מהם שליש חיצוניים. בעל שליטה בבנק מציע את כל הדירקטורים, כולל החיצוניים, לאישור האסיפה הכללית. בבנק בלי גרעין שליטה, הוועדה למינוי דירקטורים שממנה נגיד בנק ישראל ובראשה עומד שופט ממליצה על מספר מועמדים ובעלי המניות הם שבוחרים אותם. בעלי המניות הגדולים בבנק הם הגופים המוסדיים, שמחזיקים עד 5% בבנק ואסור להם לתאם עמדות. כפי שקרה לאחרונה בדיסקונט, בעלי המניות לא בחרו במנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב שהומלץ על ידי הוועדה.

"החוק שגיבשנו מאפשר להפריט בנק כך שיפעל בלי גרעין שליטה, וכן שבנק עם גרעין שליטה יהפוך לבנק בלעדיו, כפי שקורה עתה בבנק הפועלים", מוסיף מראני, "עבדנו על החוק באינטנסיביות במשך חצי שנה, והיו לא מעט התנגדויות".

מי התנגד למשל?

"בנק ישראל טען שעדיף בעל שליטה עם הון משמעותי כך שאם הבנק ייקלע לקשיים הוא יוכל להכניס את היד לכיס. זה נימוק שלא עובד במבחן הביצוע — כשבנק נופל, בעל ההון לא באמת מחלץ אותו וזה מתגלגל לפתחן של המדינות. במשבר בשנות השמונים, אף בעל בנק בישראל לא חילץ את הבנק שלו".

הפיקוח לא הוקל

 

"בנוסף, בבנק ישראל חשבו שיותר קל לפקח על בנק כשיש בראשו בעל שליטה", ממשיך מראני. "אבל גם זה לא עבד במבחן המציאות, למשל כשסטנלי פישר ביקש משרי אריסון שתפטר את יו"ר הבנק דני דנקנר, והיא לא הקשיבה לו. התשובה לחששות היא שבכללי ממשל תאגיד, הכתובת היא הדירקטוריון".

אבל יש חשש משלטון המנהלים.

"היה חשש שלמנהלים יהיה פחות לחץ להשיא רווחים, כי אין בעל שליטה שלוחץ עליהם להפיק דיבידנדים. זה נכון, אבל גם המצב ההפוך, שבו בעל שליטה ממונף לוחץ על משיכת דיבידנדים אגרסיבית כדי להחזיר חובות, היא בעייתית, ובמיוחד בבנקים שבהם צריך לקחת הרבה הלוואות. המסקנה שלי היא שהחסרונות של בנק ללא גרעין שליטה קטנים מהיתרונות".

מה מהלך כזה יעשה לדירקטוריון הפועלים?

"יש לנו כבר עדויות מלאומי ודיסקונט שפועלים בלי גרעין שליטה ולהערכתי, ההתנהלות התאגידית והעסקית בהם מצוינת".   

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות