צילום: מירב וקנין
6 מספרים שחלפו מתחת לרדאר בשנת תשע"ח
ערב ראש השנה 89% מהישראלים מרוצים מחייהם. עליהם לא נמנות קרוב ל־10,000 משפחות שזכאיות לדיור הציבורי, אבל זוכות בעיקר להתעלמות מהמשרדים האחראים - בדיוק כמו המטפלות והסייעות בגנים. בין הזלזול של נתניהו בשירות הציבורי לעבודות האינסופיות ברכבת, לפחות אפשר להתנחם בזינוק במספר קווי התעופה
כיהן אהוד פראוור כממלא מקום נציב שירות המדינה
המספר הזה לא כולל את מספר הימים שבהם כיהן פארוור באותו תפקיד במהלך 2010, עת אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשה למצוא מחליף לשמואל הולנדר. 485 הימים הללו מכניסים את פראוור לספר השיאים של שירות המדינה במדינת ישראל כאיש שכיהן הכי הרבה זמן בתולדות המדינה בתפקיד הרם.
בחירתו הראשונה של נתניהו לממלאת מקום היתה דרורית שטיינמץ, מנהלת אגף תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה, אך היועמ”ש אביחי מנדלבליט התנגד למינויה, והשאר היסטוריה. פראוור קיבל חמש הארכות בתפקיד, אף שהמקסימום הוא שתיים. את חלקן הוא קיבל לאחר שפג תוקפה של הקדנציה. הדבר מעיד, יותר מכל, על הקושי של נתניהו להחליט ולמנות אנשים ראויים שמצטיינים על רקע כישורים ולא קשרים, ובעיקר על הזלזול של ראש הממשלה בפקידות הממשלתית המקצועית ‑ עמוד התווך של שירות המדינה.
אדריאן פילוט
7.9 מיליון ישראלים
מרוצים מהחיים
89% מהישראלים מרוצים מחייהם. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כה מאושרים אנחנו ולא ידענו? קצת מעיבה על הנתון העובדה שגם 81% מההודים, 82% מאזרחי זימבבואה ו־73% מהרוסים מרוצים מחייהם, כלומר אנשים נוטים לומר שהם מרוצים מהחיים. אבל בשבדיה 95% מרוצים, כך שנראה שישראל במקום הנכון יחסית.
שביעות הרצון של הישראלים מהחיים גם מאוד תואמת את מקומה של ישראל במדד האושר העולמי של האו"ם - מקום 11 בעולם, 7 מקומות לפני ארה”ב. גם בדירוג שביעות הרצון מהחיים של ה־OECD ישראל ממוקמת במקום ה־11. כך שבסוף נראה שיחסית לאלטרנטיבות ישראל היא מקום שכדאי להיוולד בו.
שחר אילן
0 פעמים
בג"ץ ביטל השנה חוקי כנסת
ברשימת 64 פסקי הדין הבולטים של השנה היוצאת, כפי שנשלחה אתמול מבית המשפט העליון, אין אף פסק דין שבו בוטל חוק. יש בו כמה פסקי דין חשובים שמגבילים את הצבא והמשטרה (ביטול מניעת מעבר חולות פלסטיניות מעזה למזרח ירושלים, ביטול מניעת כניסת משפחות שכולות פלסטיניות, חופש ההפגנה ועוד), אבל אין ביטולי חוק.
האם יש לכך משמעות בוויכוח על האקטיביזם, על פסקת ההתגברות, על יחסי הכוחות בין הרשויות? לא בטוח. בשנה הקודמת בוטלו חוקים (מיסוי דירה שלישית, חוק הגיוס) ועל הפרק ממתינים חוק ההסדרה וחוק הלאום. לכן, מוקדם עדיין להסיק האם הריסון בשנה היוצאת הוא מקרי או תחילת מגמה, כמו שמוקדם להסיק כיצד יכריעו בעתירות הביטול השופטים שמונו בתקופת שקד.
משה גורלי
250+ שקל
התוספת שהעניק האוצר למטפלות וסייעות במעונות היום
התוספת הזעומה הזאת ניתנה למטפלות ולסייעות במעונות היום אחרי שביתה בת יום. נראה שאם אפשר לעשות שריר על קבוצת העובדות החלשות ביותר במשק, ששכרן הוא כמעט שכר מינימום ‑ אז למה לא? מנכ"ל האוצר שי באב"ד סירב לכנות את התוספת כ”תוספת שכר” ובסופו של דבר הוסכם שהמטפלות והסייעות יקבלו “מענק לחגים” ‑ 1,500 שקל בפסח ו־1,500 שקל בראש השנה. כלומר, הן לא יקבלו תוספת שכר, אלא “מתנה” מהמדינה.
כך מתייחסת לנשים העובדות הללו זרועו הארוכה של שר האוצר החברתי ביותר בתולדות המדינה. מעניין שעובדי הנמלים ועובדי חברת החשמל דווקא כן זכו לתוספות שכר, ולא ל”מתנות” מהמדינה, בלי יום של שביתה. ועוד מעניין שאת קולו של יו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לא שמענו במקרה הזה.
אדריאן פילוט
9,700 משפחות
זכאיות לדיור ציבורי אך לא זוכות לו
המשמעות של המספר הזה היא שעשרות אלפי ילדים מאותן משפחות יעבירו גם את השנה הקרובה בתנאים קיצוניים של חוסר ביטחון בדיור, ויקוו שהסיוע בשכר הדירה שמקצה המדינה להוריהם יאפשר להם להמשיך לשכור דירה גם השנה. חומר למחשבה לימי החג עבור בכירי אגף תקציבים באוצר ומשרד השיכון שמעבירים את הימים האחרונים בהתכתשויות אישיות מכוערות בשל חוסר הסכמות על הגדלת מאגר הדירות, ולשני השרים הממונים משה כחלון ויואב גלנט שעל אף התפיסה החברתית שבה הם מתגאים, טרם החליטו להתחיל להתנהג כמו המבוגרים האחראים בסיפור - ולהוביל לפתרון.
נמרוד בוסו
97 תחנות, מקטעים וחלקי מסילה של רכבת ישראל
נסגרו בשנה החולפת
מדובר בסגירות לטובת עבודות שדרוג ותשתית בכל המדינה, לפי ההודעות לתקשורת של רכבת ישראל. במספר זה לא כלולות סגירות שמקורן בתקלות או פריצת כלי רכב למסילה. עיקר הנזק התחבורתי נרשם כאשר נסגרו תחנות הרכבת במרכז הארץ ובתל אביב, זאת מכיוון שקו תל אביב־חיפה משרת כ־150 אלף נוסעים ביום. השנה מתוכננת סגירה נוספת בתל אביב לטובת חשמול הקו לירושלים. לפעמים כנראה עדיף להשתמש ברכב.
ליאור גוטמן
25 קווי תעופה ליעדים חדשים
נפתחו מנתב"ג ואילת
הקווים החדשים שנפתחו משדה התעופה באילת כוללים את גדנסק, ורשה, פוזנן, ברלין, פרנקפורט, באדן באדן, שרלרואה, ברגמו, ברמן, בוקרשט, ריגה, שטוקהולם וסנט פטרסבורג. מנתב"ג נפתחו קווים לבאדן באדן, גדנסק, פוזנן, ורצלאב, טימישוארה, סיביו, מיאמי, שנגחאי, נירנברג, ז'שוב, ניו דלהי וגואנגז'ו. הקווים החדשים אחראים בין היתר לכך שבכל שנה יותר ויותר ישראלים יוצאים לחו"ל, בעיקר בחגים ובחודשי הקיץ.
מנתוני רשות שדות התעופה עולה כי ביולי–אוגוסט השנה נרשמו 2.56 מיליון יציאות לחו"ל - עלייה של 8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אז מספר היציאות לחו"ל עמד על 2.37 מיליון. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שרבים כל כך מגדירים את עצמם כמאושרים. בעקבות העלייה העקבית, בשנה הבאה מספר הנוסעים השנתי הכולל בנתב"ג צפוי לעבור את רף ה־25 מיליון - מספר שיצרף את שדה התעופה בן גוריון למועדון שדות התעופה הגדולים בעולם. עד כה, בשל מספר העוברים בו, נתב"ג נחשב לשדה תעופה בינוני בלבד. מרגע שישתנה הסטטוס שלו, יחולו עליו גם תקנות חדשות.
תומר הדר
25 תגובות לכתיבת תגובה