הדרישה האמריקאית לקצץ בייבוא הנפט מאיראן עושה להודו כאב ראש לא קטן

הדרישה האמריקאית לקצץ בייבוא הנפט מאיראן עושה להודו כאב ראש לא קטן. עבור הודו, יבואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם והרוכשת השנייה בגודלה של נפט איראני אחרי סין, ציות לסנקציות האמריקאיות שהטיל דונלד טראמפ לאחר שנסוג מהסכם הגרעין, יחייב מציאת מקורות חדשים לנפט בעלות גבוהה יותר.

ארה"ב הציבה את ה-4 בנובמבר כתאריך יעד למדינות לעמוד בדרישת צמצום היבוא האיראני, אם כי היא ככל הנראה תעניק ויתורים מסוימים ליבואניות גדולות של הנפט האיראני, כך לדברי בכיר בממשל האמריקאי. ביום שלישי התקיימו דיונים בנושא וכן בנוגע לענייני ביטחון ומסחר, בין ג'יימס מאתיס שר ההגנה האמריקאי, מזכיר המדינה מייק פומפיאו והמקבילים ההודים שלהם. "נוותר במקרה הצורך, אבל הציפייה שלנו היא שהייבוא האיראני יירד לאפס, אחרת נטיל סנקציות על המדינות", אמר פומפיאו בסיום הפגישה. "נעבוד עם ההודים כפי שהתחייבנו", הוסיף.

הודו מייבאת 70% מצרכי האנרגיה שלה והעלויות הולכות וגדלות במדינה המונה 1.3 מיליארד תושבים. במקביל, הרופי נפל השבוע לשפל מול הדולר, בין השאר על רקע מלחמת הסחר. זאת בשילוב עם החרמת מקור משמעותי לנפט זול, עלול להשפיע לשלילה על האינפלציה ושיעורי הצמיחה של הודו. בינתיים בכירים בהודו כבר הודו כי המדינה לא תוכל לצמצם לחלוטין את הייבוא האיראני, שכן זו תהיה משימה בלתי אפשרית.

איראן מצידה מציעה נפט במחירים מוזלים בניסיון לשמור על שותפות המסחר שלה. היא גם מציעה תנאי אשראי נוחים ומשלוח כמעט בחינם. הקרבה הגיאוגרפית בין המדינות סייעה אף יותר להפחית את עלויות המעבר. ארה"ב אמנם הציעה להחליף את איראן, אך המשלוחים ממנה יהיו יקרים יותר.

בינתיים, יבוא הנפט האיראני להודו ירד באוגוסט ב-32% לעומת חודש לפני כן ל-523 אלף חביות ביום, אך מדובר בעלייה של 56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר הודות למחיר הנמוך שהציעה טהראן.