"המשקיעים שינו כיוון, החשש כעת הוא ממשברי מטבע"

"אם מלחמת הסחר תמשיך להסלים, המדינות המתפתחות יקלעו למשברי מטבע", כך אומר קרייג בות׳האם (Craig Botham), כלכלן שווקים מתעוררים בענקית ההשקעות הבינלאומית שרודרס (Schroders). לדבריו, "הזעזוע במטבעות של המדינות המתפתחות נובע בעיקר מהתלות הגדולה שיש לאותן מדינות במטבע האמריקאי, הדולר".

בות׳האם אומר את הדברים בראיון ל"כלכליסט" לאחר מספר שבועות שבהם נרשמו החרפות ברוב חזיתות מלחמת הסחר. לפני שבועיים, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר שארה"ב לא תהסס לפרוש מארגון הסחר העולמי (WTO), ארגון המונה 162 מדינות בהן גם ישראל, אותו הגדיר הנשיא כ"הסכם הסחר הכי גרוע אי פעם".

יתרה מזאת, בראיון שהעניק כמה ימים לאחר מכן תקף הנשיא את האיחוד האירופי ואמר כי הצעתו של האיחוד לביטול מכסים על יבוא מכוניות מארה"ב לא מספיק טובה. טראמפ הוסיף כי מדיניות הסחר של האיחוד "גרועה כמעט כמו זו של סין" ושהאיחוד עשוי להיות המטרה הבאה במלחמת הסחר, אחרי סין.

דונלד טראמפ | צילום: איי אף פי

שבוע לאחר מכן, הנשיא האמריקאי הודיע כי הוא נערך להטיל בזמן הקרוב מכסי יבוא על מוצרים סינים נוספים בהיקף של 267 מיליארד דולר – וזאת בנוסף למכסים מוצעים בהיקף של 200 מיליארד דולר שהממשל יתחיל ליישם בקרוב.

ההסלמה במלחמת הסחר, שגרמה לחיזוק הדולר האמריקאי מול כל המטבעות המובילים בעולם, טילטלה את השווקים המתעוררים (כינוי למדינות מתפתחות העוברות תהליך מואץ של פיתוח כלכלי וצמיחה) וגרמה לירידות חדות במטבעות שלהם, שאף החמירו בשבועיים האחרונים והעמידו חל מהמדינות על סף משבר מטבע.

בארגנטינה, הפזו נחתך ב-50% מול הדולר. בטורקיה, הלירה המקומית צנחה ב-34% כשברקע טראמפ הכפיל את המכסים של ארה"ב על יבוא ממנה. באינדונזיה, הרופיה חזרה להיסחר מול הדולר ברמה בה היא נסחרה בזמן משבר הנמרים האסייתיים ובוונצואלה למטבע אין כמעט ערך. בברזיל, הריאל הברזילאי השלים ירידה שנתית של 30% והוא נסחר ברמות שפל שלא נראו למעלה משנתיים, ובהודו הרופי צלל לשפל חסר תקדים מול השטר הירוק.

"משבר מטבע" הוא למעשה פיחות ריאלי חד בערך המטבע, הנובע מזעזוע חיצוני. לפי מחקרים שנעשו, לפיחותים חדים קדם לרוב גרעון גדול ומתמשך בחשבון השוטף (הפער הנוצר בין עודף היבוא על היצוא) של המדינה. פער זה פירושו השקעה שלילית של המשק המקומי בחו"ל ומשמעותו היא שיש צורך לפנות למקורות חיצוניים כדי לממן את הגירעון. מקורות מימון אלה מגדילים את החוב החיצוני של המשק ומגבירים את תלותו בשווקים הבינלאומיים.

כל מדינה מתפתחת שרוצה לצומח מגייסת חוב. מה הבעיה בחוב שהן גייסו?

"הבעיה היא שבמטרה לסגור את הגרעון בהון השוטף הציעו המדינות המתפתחות למשקיעים הלוואת שמתומחרות בדולרים (הלוואות דולריות) ולא במטבע מקומי. כך נוצר אפקט כדור שלג, שנפתח בהתחזקות הדולר בעקבות מלחמת הסחר (התחזקות זו מגדילה את החוב של המדינות במונחי מטבע מקומי), ונמשך בעלייה בחששות המשקיעים לגבי יכולת החזר החוב של אותן מדינות. חששות אלה גוררים ירידה בביקוש למטבעות המקומיים שמובילה לירידה חדה בערכם - התפתחות שמגדילה עוד יותר את החוב".

אז המשקיעים מוציאים את הכסף שלהם מהמדינות המתפתחות?

אנו מזהים האטה חדה בזרימת ההון העולמי לשווקים המתפתחים שנובעת מ'עדכון ציפיות'. במילים אחרות, המשקיעים חוששים שהמדינות המתפתחות, שהציעו למשקיעים ריביות גבוהות ועכשיו קשה להן להתמודד איתן, לא יצליחו להחזיר את הכסף שהושקע אצלהן -  והם מוציאים החוצה את הכסף שאפשר להוציא. מדובר בשינוי מגמה ביחס לשנים קודמות".

המשבר הכלכלי של ונצואלה - שווי של גליל נייר טואלט

שנת שיא לשווקים המתעוררים

בשנים האחרונות התעוררו לחיים השווקים המתפתחים, המכונים גם השווקים המתעוררים. המשבר הפיננסי ב-2008 גרם לבנקים המרכזיים במדינות המפותחות כמו ארה"ב ואירופה להוריד את הריביות לרמות אפסיות במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית. כתוצאה מכך, הכלכלה העולמית החלה להראות סימני התאוששות שבאו לידי ביטוי בצמיחה כלכלית שגררה אחריה גם את המדינות המתפתחות.

ההתאוששות הכלכלית בשווקים המתעוררים הביאה איתה העלאות דירוג, שינויים מבניים עמוקים - בעיקר בתחומי הפוליטיקה והכלכלה, ובזרם גדול של משקיעים שנהרו בחפץ לב למקום בו התשואות גבוהות יותר מהריביות הנמוכות הנהוגות במדינות המפותחות. השיא היה כאשר מדד המניות המוביל של השווקים המתפתחים - MSCI Emerging Markets, רשם זינוק של 34.35% בשנת 2017.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויו"ר ה פד ג'רום פאואל | צילום: גטי

מה יקרה אם המדינות המתפתחות יקלעו למשברי מטבע?

אם תרחיש כזה אכן יקרה, אנו נראה בטווח הקרוב נסיקה בשיעור האבטלה, ירידה משמעותית בקצב הצמיחה, ירידה בצריכה הציבורית ועלייה בגרעון הממשלתי.

אילו כלים יש למדינות המתפתחות להילחם בפיחות החד?

מי שאחראי על ויסות ההשפעה של הפיחות הוא הבנק המרכזי המקומי באמצעות יתרות המט"ח שברשותו וגובה הריבית שהוא קובע במשק. הבנק המרכזי של ארגנטינה שהעלה את הריבית לשיא של 60% במטרה לבלום את התרסקות הפזו הוא דוגמא לכך. ניתן לראות זאת גם בטורקיה כשהבנק המקומי העלה את הריבית ליותר מ-16% לאחר שהמטבע צנח בעשרות אחוזים".

המדינות המתפתחות סבלו לאורך השנים ממשברי מטבע כאשר הזכור מכולם היה המשבר במדינות דרום אמריקה בשנים 1983-1982. כפי שכתוב במחקר שערך בנק ישראל: הגירעונות הגדולים בחשבון בשוטף של מדינות דרום אמריקה נתמכו על ידי גורמים חיצוניים שהביאו לגידול ביבוא ההון אליהן. עודפי ההכנסות הגדולים של המדינות מפיקות הנפט אשר חיפשו ערוצי השקעה, הריבית הנמוכה של הבנק המרכזי האמריקאי (בשנים 1975 עד 1978) עודדה את המשקיעים לרכוש נכסים מסוכנים, והבנקים המסחריים האמריקאים הגבירו את פעילותם בתחום המימון הבין-לאומי (כפיצוי על אובדן נתח השוק בפעילות מסורתית יותר).

חלק ממדינות דרום אמריקה צמחו בקצב מהיר יחסית בשנות השבעים, אך גם מדינות דרום אמריקה שצמחו בקצב איטי נהנו מאמון המשקיעים והגדילו את הגרעון בחשבון השוטף. רוב המימון של הגרעון נעשה באמצעות חוב ממשלתי: על פי הבנק העולמי היקף החוב המשותף של מדינות דרום אמריקה גדל ב-29 מיליארד דולר בשנת 1970 ל-169 מיליארד דולר בשנת 1978 –כ-80% אחוזים מחוב זה היה חוב ממשלתי, ורובו היה בריבית ליבור משתנה.

משבר האנרגיה בשנת 1979 הגדיל את עלויות יבוא חומרי האנרגיה של מדינות דרום אמריקה, וגרר את עליית הריבית המוניטרית בארה"ב. עליית הריבית ייקרה את עלויות המימון והחוב למדינות דרום אמריקה, הסיטה את ההשקעות הזרות לנכסים בטוחים יותר בארה"ב וחיזקה את הדולר. בעקבות זאת גדל נטל החוב במנוחי המטבע המקומי. בין השנים 1979 ל-1982 הוכפל החוב של מדינות דרום אמריקה ובעקבותיו מדינות כמו מקסיקו, ברזיל ארגנטינה וברזיל הכריזו כי הן לא יכולות לעמוד בתשלומים וביקשו פריסת חובות.

האם אנחנו עומדים בפני אותו משבר?

"אני חושב שלא. יכול להיות שיהיו מדינות שיקלעו לקשיים אבל זה לא היה משבר רוחבי מכיוון שלחלק מהמדינות יש חוסן פיננסי להתמודד עם יציאה מהירה של כספים. יתרות המט"ח של ברזיל לדוגמא נמצאות ברמות שיא כל הזמנים".

ריאל ברזיאלי | צילום: גטי אימג'ס