קעקוע ממוסגר בסלון, צילומים: NAPSA/savemyink.com, manic lens photography

נערה עם קעקוע בסלון

ענף הנצחת המתים אינו בוחל בדרכי שימור משונות, מתכשיטים שעשויים מאפר ועד זיקוקין די־נור. כעת טרנד חדש וביזארי במיוחד כובש את התחום: שימור קעקועי המנוח בתמונות ממוסגרות לתלייה בסלון

14.09.2018, 19:54 | רוני דורי
א

ריק וקנדיס טורני היו זוג אמריקאי טיפוסי. הם הכירו בתיכון, אבל נהפכו לזוג רק כשנפגשו מחדש במקרה בגיל 30. קנדיס היתה אז אם חד־הורית שהתפרנסה מעיצוב שיער, והקשר ביניהם התהדק במהירות. השניים עברו לגור יחד בלייקווד, אוהיו, הביאו ילד לעולם ונישאו. ב־2015, שנה לאחר החתונה, אריק מת במפתיע מסיבוכים של דלקת ריאות. הוא היה בן 35 בלבד.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

קנדיס נותרה עם שני ילדים קטנים וחור עמוק בלב, שלא יכלה להכיל. היא ידעה שהיא חייבת להנציח את בן זוגה באופן מסוים, למענה ובעיקר למען ילדיהם, שלא יזכו לגדול עמו. והדבר שהיה מזוהה עם אריק יותר מכל היה הקעקועים הרבים שעיטרו את גופו - מהצוואר דרך החזה ועד הבטן התחתונה, ולאורך כל זרועותיו עד כפות ידיו, כולל. הפתרון המתבקש מבחינתה היה לפנות לארגון האמריקאי לשימור קעקועים (NASPA) ולהציל את קעקועיו הרבים. "זאת היתה משאלתו של אריק", היא מסבירה ל"מוסף כלכליסט".

"עוזר לי לראות את הקעקועים של אריק ממוסגרים", מסבירה קנדיס, "כי כך אני רואה אותו". מנגד, משפחתו של אריק ניתקה יחסים עמה בגלל המהלך. "אני מרגישה אשמה", היא מודה, אך מסבירה שהתעקשה על השימור משום ש"האובדן מעציב אותי ולא הקעקועים"

קנדיס היא מחלוצות השירות הלא־שגרתי החדש המוצע בארצות הברית ובאנגליה לאבלים: שימור קעקועי המת בהליך חדשני - כן, כולל העור - והפיכתם לתמונה מעוצבת וממוסגרת שניתן לתלות לראווה בסלון. "כרגע אני לא מסוגלת להתמודד עם הקעקועים", מתוודה קנדיס, "אז הם תלויים בסטודיו של אמן הקעקועים שלנו, כך שאני יכולה לבקר אותם כשאני רוצה".

לדבריה, "אריק היה יותר מאדם עם קעקועים, הקעקועים שלו ייצגו אותו וסיפרו את סיפור חייו". אריק הקדיש קעקוע לכל אלמנט חשוב מחייו - מבני משפחתו וחברו הטוב שמת, לני, ועד אפילו עיר הולדתו קליבלנד. "הקעקועים המשמעותיים ביותר עבורי”, אומרת קנדיס, “הם קעקוע של לב עם שמו של בננו, האנטר, שהיה רק בן שנתיים כשאיבד את אביו, וכעת תהיה לו מזכרת נצחית ממנו, ונוסף על כך, היה לי חשוב למסגר קעקוע של טבעת הנישואים שלנו מהאצבע שלו, וקעקוע של דגל ארצות הברית שאני עשיתי לו". את הקעקועים הממוסגרים היא ראתה לראשונה רק כמה חודשים לאחר שנתלו, בזמן צילום ראיון עמה, והיא פרצה מיד בבכי. "אני עדיין בוכה בכל פעם שאני רואה אותם", היא מספרת.

אריק וקנדיס טורני עם ילדיהם, קצת לפני מותו של אריק ב-2015. "הוא היה יותר מאדם עם קעקועים, הקעקועים שלו ייצגו אותו וסיפרו את סיפור חייו", צילום: National Association for the Preservation of Skin Art (NAPSA) אריק וקנדיס טורני עם ילדיהם, קצת לפני מותו של אריק ב-2015. "הוא היה יותר מאדם עם קעקועים, הקעקועים שלו ייצגו אותו וסיפרו את סיפור חייו" | צילום: National Association for the Preservation of Skin Art (NAPSA) אריק וקנדיס טורני עם ילדיהם, קצת לפני מותו של אריק ב-2015. "הוא היה יותר מאדם עם קעקועים, הקעקועים שלו ייצגו אותו וסיפרו את סיפור חייו", צילום: National Association for the Preservation of Skin Art (NAPSA)

קנדיס סובלת מתסמונת דחק פוסט־טראומטית מאז מותו של אריק, שאירע בפתאומיות כשהיה בזרועותיה לנגד עיניהם של ילדיהם. שימור הקעקועים מסייע לה בהתמודדות עם הכאב. "עוזר לי לראות את הקעקועים", היא מסבירה, "כי כך אני רואה את אריק". אבל לא כולם במשפחה מגלים אמפתיה למעשה הזה. משפחתו של אריק ניתקה את היחסים עמה ועם ילדיה בעקבות ההחלטה לשמר את הקעקועים, ובעיקר משום שהיא התראיינה בנושא לכלי תקשורת. "אני מרגישה אשמה", היא מודה, אך מסבירה שהתעקשה על השימור משום ש"עבורי זהו האובדן שמעציב אותי ולא הקעקועים עצמם".

 , צילומים: Science Museum London , אי.פי, STORYMAVEN Media צילומים: Science Museum London , אי.פי, STORYMAVEN Media  , צילומים: Science Museum London , אי.פי, STORYMAVEN Media

עוד ברומניה במאה ה־19

שימור קעקועים אינו עניין חדש. ברומניה, למשל, שומרו קעקועים עוד במאה ה־19, המוצגים עד היום במוזיאונים. ב־2009 האוסטרלי ג'ף אוסטלינג, שמתהדר ב־Body Suit שלם מעבודותיה של האמנית אקס דה מדיצ'י, נענה לבקשתו של אוצר במוזיאון הלאומי של אוסטרליה לתרום את עורו למוזיאון לאחר מותו לצורכי תצוגה. אולם במרוצת השנים, לא רק שטכניקות השימור השתנו כליל, אלא גם מטרותיו. הגלגול הנוכחי של שימור קעקועים אינו נעשה למטרות נוי משונות, אלא להנצחה.

האנתרופולוגית ד"ר ג'מה אנג'ל מאוניברסיטת אוקספורד, שעשתה את עבודת הדוקטורט שלה על אוסף הקעקועים ההיסטורי של המוזיאון "Wellcome Collection" בלונדון, סבורה כי הטרנד הנוכחי הוא עניין מתעתע. "אני מבינה למה עושים את זה", היא אומרת, "יש משהו בלשמר את הדבר עצמו, את המקור. אין שום דבר אישי יותר מהעור שלך, וכשמצויר עליו קעקוע שאתה בחרת אז זהו ביטוי למי שאתה. העור הוא דבר אינטימי ופומבי בו זמנית, כי אנשים מסתכלים עליו ומניחים הנחות עליך דרכו, כך שהשימור שלו נהפך למשהו סמלי. עם זאת, עבורי, שימור קעקועים קצת מפספס את הנקודה של קעקועים כאמנות חיה. ברגע שהסרתם אותם מהגוף ושימרתם אותם באופן כימי, הפרדתם אותם מהקונטקסט המקורי שלהם, שהוא האדם שנתן להם חיים, והפכתם אותם למשהו חדש לחלוטין, שאפשר להשליך עליו מערכת פרשנויות חדשה. באופן אישי, לא הייתי משמרת את הקעקועים שלי, כי מקומם על גופי, והם משהו שארצה לקחת איתי לקבר".

משמרי הקעקועים עצמם ממהרים כמובן לסנגר על המלאכה. "הרעיון שלמשפחות יישאר קעקוע שמייצג אדם הוא הרבה יותר טוב מאפר בכד, נניח, שנראה לנו מגניב", אומר קייל שרווד מ־"Save My Ink Forever", הגלגול העדכני של NASPA, שנמצא בבעלות משותפת שלו ושל אביו מייק. השרוודים שימרו מאות קעקועים בשנתיים האחרונות, לדבריהם. "הרקע שלנו בתעשיית ההלוויות עזר לנו להבין שיהיה לזה ביקוש", אומר קייל, דור שלישי למשפחת קברנים וחונטים ("כבר בכיתה א' כתבתי שאני רוצה להיות קברן").

השרוודים אמנם לא היו הראשונים בהיסטוריה שעסקו בשימור קעקועים, אבל העסק שלהם הציע חידוש מהותי בכך שהוא פונה גם ללקוחות פרטיים, ולא רק למדענים או למוזיאונים. הם שומרים בקנאות על מעטה חשאיות סביב הטכניקה שפיתחו בשנה וחצי של ניסוי וטעייה, ומשווים אותה לנוסחה של קוקה־קולה. הפיצוח שלה הגיע, באופן מפתיע, דווקא בנסיבות חיוביות: חברם ל־NASPA, צ'ארלס האם, עבר הסרת שומן ומתיחת בטן, מספר מייק, "ומה שקרה, תודה לאל, זה שהוא ביקש לשמור עבורנו קעקוע שהיה לו על הבטן ושהוסר כחלק אינטגרלי מההליך".

איך השימור נעשה בפועל? בעל הקעקועים יכול לבקש זאת בעצמו מראש מהחברה. אחרת שאריו של המקועקע חייבים לפנות בתוך 48–72 שעות ממותו ל־Save My Ink Forever כדי שהחברה תוכל לשלוח את ערכת ההצלה שלה לקברן הסמוך למקום מגוריו בזמן. תהליך השימור נמשך כשלושה חודשים, ובסופו מקבל מזמין השירות קעקוע משומר וממוסגר במסגרת חסינה בפני קרני UV. שימור של קעקוע בגודל 13X13 ס"מ עולה 1,599 דולר, כולל מסגרת ומשלוח.

כיום השרוודים מציעים את שירותיהם בארצות הברית ובאנגליה בלבד, אבל התוכנית היא להציל קעקועים מכל פינה ברחבי הגלובוס, כולל מישראל. "המרחק לא מגביל את היכולת שלנו להציע את השירות הזה", מבהיר קייל. "אנחנו בוחנים כרגע את החוקים והרגולציות בכל מדינה ומדינה, ואני בטוח שיהיו מקומות מסוימים שבהם לא נוכל לעבוד". הסיבה לכך היא שמעמדן המשפטי של גופות אנושיות הוא עניין סבוך ומורכב, והבעלות עליהן ברוב מדינות העולם אינה שייכת לאיש.

אז למי בעצם שייך הקעקוע המשומר? קייל עונה במעומעם כי "לאנשים יש זכויות מסוימות, והטופס שלנו הוא מתן רשות להסיר רקמה לצורך שימור. זה משהו שיכול להיעשות. הרבה מהמחקר שלנו היה סביב העניין המשפטי, ויש לנו בצוות עורך דין שמתמחה בדיני קבורה".

קעקוע משומר מהמאה ה־19. מטרות השימור השתנו במרוצת השנים, מקישוט להנצחה, צילום: Gemma Angel, courtesy of the Science Museum London. קעקוע משומר מהמאה ה־19. מטרות השימור השתנו במרוצת השנים, מקישוט להנצחה | צילום: Gemma Angel, courtesy of the Science Museum London. קעקוע משומר מהמאה ה־19. מטרות השימור השתנו במרוצת השנים, מקישוט להנצחה, צילום: Gemma Angel, courtesy of the Science Museum London.

לסיים את חייך כתקליט
 

"Save My Ink Forever" חריגה גם בשוק הצומח של שיטות חדשות שמאפשרות לנו להיצמד לזכרם של המתים, שבבסיסו וריאציות שונות על שימוש בחומר קל מעט יותר לעיכול מרקמה מתה - אפר מגופה שנשרפה. כך למשל, Andvinyly הבריטית מטמיעה אפר בתקליטי ויניל שנושאים את תמונת המנוח ומנגנים מוזיקה שאהב או הקלטות שלו (900–3,000 ליש"ט); Heavenly Stars Fireworks הבריטית תערבב את האפר בזיקוקין די־נור (מ־995 ליש"ט); ו־Chronicle Cremation Designs האמריקאית בוחשת אותו לתוך חימר שממנו מופקים שלל פריטי קרמיקה, בהם ספלי קפה, כדים ותכשיטים (מ־195 דולר). "זהו סמל לתקופה רעה בחיי, אבל ספל קפה או צלחת הם חלק יומיומי בחייך, כך שהמנוח זוכה לחיי נצח באיזשהו אופן", כתב אחד הלקוחות המרוצים באתר החברה.

השרוודים מודעים היטב למחלוקת שמעורר המוצר שלהם, אבל מתעקשים שזאת מזכרת מכובדת מהמנוח. לראיה, יש להם קווים אדומים - הם מסרבים לשמר קעקועים שנעשו באופן לא מקצועי (בבתי כלא, למשל, או באמצעות דיו לא מקצועי), או כאלה שממוקמים על פניו או על איברי המין של המת. "אנחנו לא מתעניינים בהיבט הפריק שואו הקרקסי של איך הקעקועים האלה ייראו", אומר קייל. "מישהי ביקשה מאיתנו לשמר את העור שלה ולהפוך אותו לכריכה של ספר. זה לא משהו שאנחנו עושים. אנחנו לא מתעניינים בדבר מלבד לשמור על שירות ההנצחה שלנו בטוב טעם, אמנותי ומכובד".

כדוגמה לכך מספר קייל על שתי אחיות שהגיעו אליו לאחר שאביהן הלך לעולמו. "היה לו קעקוע של שני לבבות מחוברים, בדומה לתליון חברות, כשבכל אחד מהם קועקע שם של אחת מבנותיו. הבנות רצו מאוד לשמר את הקעקוע אבל לא ידעו איך יהיה אפשר לחצות אותו. בעבודה מאומצת הצלחנו לשמר את הקעקוע ולפצל אותו כך שכל אחת מהבנות קיבלה את הנתח שלה מהלב. כיום לכל אחת מהן יש לב אינדיבידואלי משלה, אבל אם תחברי אותם יחד, הם יוצרים את הקעקוע השלם מחדש. זה היה מיוחד מאוד עבורנו".

האם שימור הקעקועים יצליח לחרוג מגבולות הביזאר ולהיהפך למקובל? אולי אם יצליח לעמוד במבחן המציאות. כלומר הריאליטי. אם התוכניות של השרוודים יצאו לפועל כמתוכנן, "Save My Ink Forever" תעמוד במרכזה של סדרת ריאליטי שתשודר בארצות הברית בשנה הקרובה. וכך, גם אם קעקועים משומרים לא ייהפכו לטרנד בקרב ההמונים, הם בכל זאת יתנחלו להם בסלון. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות