כץ לנתניהו וכחלון: "ההסכם להעברת עודפי הביטוח הלאומי לאוצר מבוטל"

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, הודיע לראש ההמשלה בנימין נתניהו ולמשרד האוצר על ביטוח ההסכם שמעביר את עודפי הגביה של הביטוח הלאומי לאוצר. משמעות ההודעה אם אכן תצא לפועל היא חור תקציבי של בין 10 ל-30 מיליארד שקל. זאת בהתאם לשאלה האם הביטול יחול רק על עודפים חדשים או גם על מחזור של חובות ישנים. קודם לכן הודיע כץ בישיבת הממשלה על כוונתו לבטל את ההסכם. לשר אמנם יש סמכות פורמלית לבטל את ההסכם אך ספק אם יש התכנות פוליטית למהלך.

ההודעה נמסרה בישיבת הממשלה, שנערכה היום לאחר דחיות רבות בנושא האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. למרות החשיבות הרבה של הנושא, גם הפעם נמשך הדיון רק כשעה וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על כוונה לערוך דיון נוסף. במשרד העבודה והרווחה אומרים שהמצב שבו הכסף שאמור להבטיח את עתיד הקצבאות והביטוח הלאומי משמש לתקציב המדינה השוטף - לא יכול להימשך.

במכתבו לראש הממשלה בנושא ציין כץ כי: "חלקן של ההחלטות הננקטות ע"י נציגי האוצר, מעלה חשש לקיימות המוסד לביטוח לאומי לזמן ממושך ואת יכולתו למלא את התחייבויותיו כלפי הציבור, אשר שם בו את מבטחו. הגיע הזמן שלמוסד תהיה גם אחריות וגם סמכות בניהול המדיניות".

על פי ההסכם בין המדינה לביטוח לאומי האוצר הוא ששומר את עודפי התקציב הביטוח הלאומי באגרות חוב בריבית נמוכה העומדת בממוצע על כ-2%. הכסף משמש למימון תקציב המדינה ואין קרן נפרדת שמבטיחה את אגרות החוב. במקרה שהביטוח הלאומי יכנס לגרעון וירצה לקבל את הכסף לא מובטח שהאוצר ישלם אלא יפתח משא ומתן. משמעות הודעת כץ היא שהביטוח הלאומי לא יעביר ב-2019 את העודפים שלו לאוצר. ב-2017 עמדו העודפים על 11 מיליארד שקל. שאלה נוספת היא האם יאפשר הביטוח הלאומי מחזור של איגרות חוב קיימות שמועד הפירעון שלהן מתקרב בסך כ-20 מיליארד שקל.

הדו"ח האקטוארי החדש של הביטוח הלאומי הציג תחזית קודרת כי החל משנת 2022 (במקום 2026 לפי הדו"ח האקטוארי האחרון) התשלומים לציבור צפויים להיות גבוהים מהכנסות הביטוח הלאומי, כולל השתתפות האוצר מתקציב המדינה השוטף. התוצאה היא שהביטוח הלאומי יאלץ להשתמש בקרן הרזרבה שלו, המורכב מאגרות חוב השמורות באוצר, למימון התשלומים. זאת, בהנחה שהאוצר אכן ישחרר את הכסף. לחלופין יצטרך לקצץ קצבאות. בשנת 2037 הקרן תתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו על פי החוק. הדו"ח הקודם חזה את פשיטת הרגל שמונה שנים מאוחר יותר ב-2045.

משה כחלון וחיים כץ | צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל

השר כץ הציע לממשלה שורה של צעדים מידיים שיש לקדם בדחיפות ע"מ למנוע קריסה של הביטוח הלאומי:

1. סיום ההסכם הקיים עם האוצר על שמירת עודפי ההכנסות של הביטוח הלאומי בצורת איגרות חוב וניהול עצמאי של עודפי ההכנסות. את ההחלטה על סיום ההסכם יכול השר לקבל עד סוף ספטמבר.

2. יצירת מנגנון שאינו תלוי בתקציב המדינה להבטחת יציבות פיננסית שוטפת לביטוח הלאומי באמצעות עדכון דמי ביטוח לאומי.

3. הסדרת תשלומי המדינה לביטוח לאומי - מעבר מתשלום שרירותי כאחוז מגביית דמי ביטוח לשיפוי בגין מבוטחים שפטורים מדמי ביטוח לאומי.

4. ניהול כל הסעיפים שאינם ביטוחיים כחשבון סגור ונפרד מהתקציב הביטוחי, לדוגמה מענק אשפוז לבתי חולים או עבודה מועדפת.

לבעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי שני היבטים. אחד הוא העובדה שהיקף ההתחייבויות שלו גדול פי 3 מהסכום הנשמר באגרות החוב להבטחת ההתחייבויות. השנייה היא שכיוון שאגרות החוב הן של המדינה. פירעון שלהן משמעותו קיצוץ של מיליארדים בסעיפים אחרים בתקציב. אין שום ביטחון שכשאר המדינה תידרש לפרוע אותן היא תוכל או תרצה לעשות זאת ולא תקצץ במקום זאת בקצבאות.

מהדו"חות הכספיים של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2017 עולה שהגירעון האקטוארי שלו, המורכב מהיקף ההתחייבות העתידיות בניכוי נכסים עלה מ-403 ל-440 מיליארד, עליה של 37 מיליארד. זה נובע מכך שהיקף ההתחייבויות גדל מ-643 מיליארד ל-699.מילארד, כלומר גדל ב-56 מיליארד. הסיבה העיקרית לכך היא הגידול בקצבאות הנכים שהקפיץ את התחייבויות ב-35 מיליארד שקלים. עוד סיבות אפשריות לגידול בהתחייבויות הביטוח הלאומי: הגידול בקצבאות הבטחת ההכנסה לקשישים והסיעוד וההימנעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים. במקביל היקף אגרות החוב של הביטוח הלאומי השמורות באוצר גדל מ-254 ל-272 מיליארד בלבד, כלומר ב-18 מיליארד בלבד, כשליש.

ועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי המליצה לאחרונה שלא לאשר את הדו"חות הכספיים של הארגון בשל המלווה ההולך וגדל. הועדה בראשות רואה החשבון ערן יאראק הביעה אי אמון בכך שהממשלה אכן תהיה מסוגלת או תרצה להחזיר את סכומי הענק שהיא גובה. היא מסבירה ש"אין כנגד אגרות החוב קרן ייעודית באוצר" ו"אין כתב שיפוי מהממשלה כלפי הביטוח הלאומי עבור התחייבויות כלפי אזרחים". 

"המשמעות - קיצוץ של 20 מיליארד שקל"

בכיר באוצר אומר: "משמעות המהלך של כץ הוא קיצוץ של 20 מיליארד שקל, רובו בנושאים החברתיים - חינוך, בריאות ורווחה. הממשלה תצטרך להחליט האם היא רוצה לקצץ 20 מיליארד שקל כדי לממן את ההרפתקאה הזאת".

עוד אמר הבכיר ש"היום עודפי הביטוח הלאומי מופקדים במקום הכי בטוח שיש אצל ממשלת ישראל. עד היום לא קרה שממשלת ישראל לא שילמה חוב". שאלה נוספת לדבריו, היא "האם רוצים לחשוף את קצבאות הזקנה לסיכוני שוק ההון. לא נסכים שכספי הביטוח הלאומי יתנהל כמו כספי קק"ל", אמר הבכיר כשהוא מתייחס לתפקידו הקודם של מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר כיו"ר קק"ל".

עוד הוא הזהיר שמשמעות העברת הכסף מהאוצר לביטוח הלאומי הוא גידול משמעותי ביחס החוב תוצר של ישראל מה שעלול לגרום לירידה בדירוגי האשראי הבינלאומיים. כל זה בגלל מהלך של העברת הכסף מגורם אחד במדינה לשני.

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הגיב לצעדו של כץ ואמר כי "ההחלטה לבטל את ההסכם מוצדקת ונכונה. במהלך השנים גזל האוצר למעלה מ-220 מיליארד שקל מכספי הביטוח הלאומי. במקום לשמור את הכסף על מנת להבטיח עמידה בהתחייבויות שרפו אותו על צרכים פוליטיים של הממשלות. התנהלות מופקרת ומסוכנת זו הביאה למצב קטסטרופלי שבו המוסד לא יוכל לתת לקשישים, לנכים ולשאר הזכאים העתידים את מה שמגיע להם על פי חוק". שמולי אמר ש"הייתה צריכה לקום כבר מזמן על המחדל הזה ועדת חקירה".