אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכונית העתיד מיוצרת תחת חוקי המס של העבר צילום: פורשה

ועידת כלכליסט

מכונית העתיד מיוצרת תחת חוקי המס של העבר

דווקא כשעולם הרכב עומד בפני המהפכה התעשייתית הרביעית, חוקי מס מיושנים מאיימים לתקוע מקלות בגלגלי הקדמה

16.09.2018, 08:31 | דינה פסקא־רז

הדחף לנוע במהירות וביעילות ריתק את הבינה והיוזמה האנושית משחר הציביליזציה. מהמצאת הגלגל באלף החמישי לפנה"ס, עבור בביות סוס הפרא באלף הרביעי לפנה"ס ועד הופעת מנוע הקיטור, המשבש המודרני הראשון, שחולל את המהפכה התעשייתית במאה ה־19.

ב־1908 הציג הנרי פורד את המכונית הפרטית הראשונה, שחוללה מהפכה באופן שבו אנו חיים, עובדים, צורכים ונעים ממקום למקום. אבל מאז לא השתנה הרבה. המכוניות מהירות, יעילות ובטוחות יותר, אבל המאפיינים המרכזיים עומדים בעינם: ארבעה גלגלים, מנוע, הגה, ובן אנוש ששולט בהם.

קראו עוד בכלכליסט

כל זה עומד להשתנות, ובקרוב. את המהפכה הבאה (שזכתה לכינוי industry 4.0) לא מניעים גלגלי שיניים אלא הפיתוחים המואצים בבינה מלאכותית וברובוטיקה. שוק המוביליטי רותח: כלי רכב חשמליים, היברידיים, אוטונומיים, שירותי ניווט ומדיה, ותחומים משיקים כמו ערים חכמות, ביטוח, תעופה והובלה ימית. אף ש־2021 מוזכרת כשנת הפריצה של המפנה הטכנולוגי, חלק לא מבוטל מהחידושים כבר מוטמע במכוניות שאנו קונים היום. כבר עכשיו מוזרמים לתחום סכומי עתק, בעיקר מיצרניות רכב גדולות שחוששות לפגר מאחור.

אבל שיבוש וחדשנות אינם רק מנת חלקה של הטכנולוגיה. עקרון הברירה הטבעית חל גם על חוקי המס, שמתאימים את עצמם למציאות המשתנה כדי לא לחטוא למטרת העל: הטלת מס אמת ראוי והוגן שיספק לאזרחים שירותים כמו ביטחון חינוך ובריאות.

לוהנר-פורשה. חלוץ הרכבים ההיברידיים משנת 1900, צילום: פורשה לוהנר-פורשה. חלוץ הרכבים ההיברידיים משנת 1900 | צילום: פורשה לוהנר-פורשה. חלוץ הרכבים ההיברידיים משנת 1900, צילום: פורשה

לאורך עשרות שנים פעלו יזמים וחברות גלובליות בעולם מיסוי מיושן, שבו היו יכולים לבחור שיטת מס נוחה שתחול עליהם. התעוררות ציבורית באירופה ובארצות הברית הניבה לחץ פוליטי שהביא לתמורות בעולם המס.

השיקולים שעומדים ביסוד היוזמה הפרטית לא תמיד עולים בקנה אחד עם אלה של הממשלות, אבל זה טיבו של עולם ושינוי. לאחרונה אנו עדים לצונאמי של תמורות כאלה: מדינות אינן רוצות לפגר מאחור בתחרות הקשה על חלקן בשרשרת האספקה של החברות הגלובליות. רפורמות של ה־OECD מחברות מחדש בין המקום שבו נוצר הערך לבין למקום שבו נוצר הרווח, בה בשעה שרפורמות מקומיות במדינות רבות, ובראשן ארה"ב, משקפות את הצורך למשוך חברות טכנולוגיה מובילות, באמצעות חבילת מקלות וגזרים. מחוקקים ובתי המשפט מנסים להתמודד עם טכנולוגיות ומודלים עסקיים, שמאתגרים את הדרישה הקלאסי להטלת מס ‑ נוכחות פיזית. פסיקה שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון בארצות הברית, המאפשרת להטיל מס עקיף (Sales Tax) על בסיס נוכחות וירטואלית בלבד, מסמנת את המגמה החדשה בהתמודדות עם חדשנות טכנולוגית ועסקית.

מעניין יהיה לראות את השפעות הגומלין בין השינויים והרפורמות בתחום הפיסקלי לאלה שבתחום הטכנולוגי, ובפרט בין התמורה החברתית שיחוללו השינויים ומהפכת האינטרנט של הדברים לבין מערכות המס הגלובליות שימסו אותן ואת יתר תחומי החיים שיושפעו מהמהפכה הקרבה - אז הדקו את חגורות הבטיחות.

הכותבת היא שותפה וראש מערך המיסוי הבינלאומי, במשרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין

תגיות