מהפאלם פיילוט ועד ה-Note: הרומן ההיסטורי שבין המסך והעט

בראשית היה העט. הכלי הכי נוח וזמין לביטוי ותקשורת. אחריו, הגיע המסך. בתחילה על השידה בסלון ומהר מאוד גם בכל כיס. תעשיית ההייטק ניסתה לשלב ביניהם במשך שנים, כשהצרכן שלנגד עיניה היה איש העסקים, זה שצריך לשמור ולשתף את רשימותיו וכתביו באופן שוטף ומהיר - וכך גם נראו המוצרים שמימשו את השילוב הזה, במשך שנים רבות.

בסוף שנות התשעים התמקדו היצרנים בשתי משפחות מוצרים שהצריכו שילוב כזה, לראייתם: הפנקס החכם, כלומר מחשב כף היד, והמחשב הנייד.

מחשבי כף היד, כדוגמת הפאלם פיילוט מסדרה 515, צויד בעט נשלף. לעט לא היה סנכרון טבעי עם המסך, והיה פאסיבי לחלוטין: הוא יכל להחליף את האצבע בלחיצה על אייקונים ושרבוט, אך כתיבה באופן שיהפוך כל מילה בכתב יד למילה בקובץ טקסט הצריכה אילתור מעיק: שימוש בשפת קיצורים שהגדירה היצרנית, על גבי משטח קטן מתחת לתצוגה הראשית.

מכשירים אלה יועדו לאנשי עסקים וזכו להצלחה בקרב קהל זה, אך לא מעט ממשתמשי הפאלם הנושן יעיד כי לא פעם נתנו את המכשיר לילדיהם, שיציירו עליו.

קטגוריית המחשבים כללה שילוב דומה: החלפת העכבר בעט הנשלף, בדגמי סדרת X של ThinkPad, לימים IBM, ובסדרת TX של HP. שם התקדמה הטכנולוגיה והעט קיבל כפתור שמשכפל את מקש העכבר הימני. כמה מהחברות אף השתמשו באלגוריתמים של חברת Wacom המתמחה בייצור עטים שכאלה לגרפיקאים מקצועיים. בבת אחת נפתחו אפשרויות חכמות לשילוב בין העט והמסך: לא רק אנשי עסקים, כי אם גם גרפיקאים, אדריכלים ומעצבים החלו לרכוש להם מחשב בעל עט נשלף.

וכאן ארע ניתוק מוזר, שנמשך מספר שנים: מחשב כף היד נעלם והוחלף בסמארטפון, הלפטופ הפך זול ונפוץ מאי פעם, אך העט נשאר רכיב נישה של מחשבים יקרים. וסמארטפונים כלל לא קיבלו אחד.

היה בכך היגיון הנדסי: לסמארטפונים יש ארכיטקטורה פנימית דחוסה ביותר, בשל הצורך להתקין בהם סוללה גדולה ככל האפשר, רכיבי תקשורת ותצוגה, שקעים ואנטנות. העט נתפס כמותרות, עליה בחרו היצרניות לוותר.

וב-2011 הופיע לראשונה מכשיר ה-Note של סמסונג: סמארטפון עם מסך ענק, שצויד בעט נשלף. עיתונאי טכנולוגיה לא ידעו מה פשר המוצר הזה, וסברו שנועד לקסום לאנשי עסקים - בדיוק כמו הפאלם הנושן והעט שלו. הם צדקו במידה רבה, אך סמסונג ראתה תמונה רחבה יותר: העט אמנם שימש ככלי ממשק להזנת תוכן, אך היה לו פוטנציאל גדול בהרבה: הפיכת הטלפון החכם לכלי יצירה לכל דבר.

הדורות הראשונים של מכשיר ה-Note הפכו במהרה לטרנד ולקטגוריית מוצר חדשה: הפאבלט, טלפון חכם בעל מסך שמתקרב בגודלו לשל טאבלטים. רוב היצרנים העריכו שתצוגה גדולה תקסום בתחילה לאנשי עסקים, אך בהמשך גם לקהל הרחב - שכן נוח יותר לצפות בווידאו ולשחק משחקי מובייל על מסך מגודל. ולכן, ויתרו כולן על העט. מספר יצרניות אביזרים למובייל החלו למכור עטים לסמארטפונים, אך אלה היו יקרים יחסית ולא זכו לעניין נרחב. לעומתן, התמידה סמסונג בשילוב בין הטלפון והעט, שנשלף מתחתיתו, כדי שיהיה צמוד ולא ילך לאיבוד או יישכח בתיק.

מאז עבר העולם מהפכה של מדיה חברתית, בתוכה גם מהפכת יצירה: אמנים מקצועיים וחובבים יכלו להגיע לקהלים גדולים יותר באמצעות שיתוף תמונות וציורים באינסטגרם, פייסבוק ופלטפורמות אחרות. סמסונג, שראתה את הנולד, השיקה פלטפורמת יצירה משלה בשם PenUp. מדובר באפליקציית ציור עשירה בכלים ואפשרויות, שנועדה להקל על בעלי מכשירי Note לצייר בעזרתם ואז להפיץ ולצבור עוקבים, מתעניינים ואף לקוחות.

חזרה לתפקיד המקורי

כאן הגיע השילוב בין הטלפון והעט לעידן חדש: במקום משהו שאנשי עסקים צריכים כתחליף לפנקס, ומקל עליהם גם בשליחת הודעות ותפעול יישומים שונים, חזר העט לתפקודו המקורי ככלי הבעה.

אמנים רבים, שמציעים את יצירותיהם באינסטגרם ודומותיה, יכלו עתה ליצור בתוך הטלפון עצמו. אם בשל סוגיות הקשורות לפטנטים ואם בשל אסטרטגיית מוצר שונה, אף יצרנית טלפונים לא השכילה לשלב עט בתוך סמארטפון באותה הצורה.

הדור הנוכחי של פאבלטי סמסונג, מכשיר הנוט 9 שהושק לאחרונה, לוקח את העידן הזה עוד קצת קדימה. הטלפון, כולל בתוכו פיתוח יצירתי שלוקח את העט שלב נוסף ברמת הפונקציונליות.

העט של המכשיר כבר אינו התקן ממשק פאסיבי, כי אם בעל רכיב בלוטות' מובנה המתקשר עם הנוט 9 בצורה רציפה. כך יודע הטלפון היכן נמצא העט ביחס לפניו ברמת דיוק חסרת תקדים, מה שמאפשר ציור בדיוק של עט על נייר. אם בעבר היה על מאיירים ויוצרים אחרים להתרגל לרגישות המסך, ולהתאים את תנועותיהם למגבלותיו - הרי שעכשיו ביכולתם לצייר על הנוט כאילו היה נייר בגודל 6.4 אינץ'. ושבירת המחסום הזה תקל גם על מי שאינו אמן: כתיבה על מסך התאפיינה עד כה בעיכוב קל, שהרגיש לא טבעי עבור המשתמש הסביר. והנוט 9 מאפשר לכתוב ולצייר על כל מסך ואפליקציה בו, לשתף עם חברים ולהעביר כך מסר אישי וכיפי יותר.

רכיב הבלוטות' מאפשר גם להעצים את יכולות המדיה בטלפון. למשל, להשתמש בעט כשלט רחוק לטלפון, בו ניתן לדפדף בין שקופיות של מצגת, או להפעיל את המצלמה מרחוק ולצלם סלפי באמצעות מערך הצילום הכפול שבגב המכשיר.

גם בקטגוריית הלפטופים נרשמה התקדמות בשילוב בין העט והמחשב. סדרת מחשבי סרפס של מיקרוסופט תומכים בעט חכם שפיתחה היצרנית, אך נמכר בנפרד. אפל השיקה אף היא עט עבור טאבלט האייפד פרו, וגם יצרניות נוספות מוכרות לפטופים היברידיים וטאבלטים שניתן לכתוב בעט על מסכיהם.

אך יש להניח שהשילוב המושלם בין כלי הכתיבה והפלטפורמה האלקטרונית עוד לפנינו. בעבר נראו פיתוחים כגון עט חכם לטאבלט שמתפקד גם כמיקרופון לביצוע שיחות קוליות, אך פיתוחים אלה לא הפכו למיינסטרים ונותרו בשולי השוק. סמסונג צפויה להמשיך ולהרחיב את יכולות העט שלה, ככלי שימושי, כיפי ויצירתי ולא רק כתוסף עבור מי ששכח את הפנקס שלו מאחור.

 

הנוט 9 יוביל את הטרנד

עט בסמארטפון הפך לטרנד בעצמו. בשורה התחתונה, נראה שהנוט 9 הוא המתאים ביותר לקהל היוצרים החובב והמקצועי, ושהחברה הביאה את העט שלה לרמה הגבוהה ביותר שמאפשרת הטכנולוגיה כיום. כטלפון עילית, צויד גם במצלמות מתקדמות, מסך מרשים ועיצוב נאה - אך תכונות אלה קיימות ברמה זו או אחרת גם במכשירים מתחרים: ואולם, יצירה על בסיס עט היא משהו שבשלב זה, יודעת רק החברה הקוריאנית לעשות. אם היתה התקשורת במדיה החברתית מתבססת רק על הבעה מינימלית באמוג'י, לא היה בכך יתרון. ואולם, הנוט של סמסונג נותן למשתמש את היכולת להתבטא בצורה עשירה יותר, אישית יותר - ובעולם בו נחשף הגולש לכל כך הרבה פוסטים ממוחזרים, זהו יתרון גדול ומורגש.

יש להניח שהמנוע העיקרי שידחוף לשילוב עטים ומסכים יהיה הקהל עצמו, שמחפש דרכים להתבלט במדיה החברתית, להיראות מקורי ומעניין יותר. אם וכאשר יסונכרנו יישומי העט עם הרשתות החברתיות באופן מובנה והדדי, יתחילו גולשים לתהות למה אצלם בטלפון אין עט - והדרישה תיענה במהירות.

יצרניות סיניות כוואווי ושיאומי, שמחפשות בנרות כל זנב טרנד שיסייע להן לצמוח בשווקים מכניסים כאירופה וארצות הברית, הן שצפויות לקפוץ על העגלה - ורק אז תהיה לסמסונג תחרות כלשהי בתחום המכשירים בעלי העטים.