אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגירעון בחשבון הסחורות של ישראל גדל פי 7 תוך 3 שנים צילום: גדי קבלו

הגירעון בחשבון הסחורות של ישראל גדל פי 7 תוך 3 שנים

לפי נתוני הלמ"ס, הגירעון בחשבון הסחורות - מאזן היצוא והיבוא של סחורות - הסתכם ב-5.1 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, לעומת 700 מיליון דולר ב-2015; באותה תקופה צנח העודף בחשבון השוטף ב-83%

17.09.2018, 13:08 | שחר אילן

נמשכת הצניחה בעודף בחשבון השוטף של ישראל שעמד ברבעון השני של 2018 על 800 מיליון דולר בלבד. העודף בחשבון השוטף צנח ב-83% לעומת רמתו לפני שלוש שנים - הרבעון השלישי של 2015 - אז עמד על 4.6 מיליארד דולר. כך עולה מסיכום מאזן התשלומים של ישראל לרבעון השני של 2018 שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

קראו עוד בכלכליסט

עוד עולה, כי העודף בחשבון השוטף צנח ב-46% לעומת רמתו ברבעון הראשון השנה (1.5 מיליארד דולר). הירידה נובעת מהרעה דרמטית בחשבון הסחורות של ישראל מגירעון של 700 מיליון דולר בלבד ברבעון השלישי של 2015 לגירעון של 5.1 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, כלומר הגירעון במאזן הסחורות גדל פי 7 תוך 3 שנים.

הלמ"ס: ירידה בהוצאה לצריכה פרטית, ציבורית וביצוא ברבעון השני ברבעון השני של השנה עלה התוצר ב-1.8% בלבד בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.1% ברבעון הראשון שחר אילן, 3 תגובותלכתבה המלאה

החשבון השוטף של מדינה כולל עסקאות סחורות ושירותים, השקעות פיננסיות, שכר והעברות שוטפות. הירידה בעודף החשבון השוטף של ישראל נמשכת כבר שלוש שנים והשנה היא הגיעה לשיא. ב-2015 עמד העודף בגירעון השוטף על רמה של 3.2-4.6 מיליארד דולר. ב-2016 הוא נע בין 2 מיליארד ל-3.6. ב-2014 היה יציב בגבולות הנמוכים משמעותית שבין 2.1-2.4 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של השנה צנח העודף ל-1.5 מיליארד דולר וכאמור ל-800 מיליון דולר ברבעון השני.

מבין מרכיבי הגירעון השוטף היחיד שחלו בו בתקופה זו שינויים דרמטיים הוא חשבון הסחורות, כלומר מאזן היצוא והיבוא של סחורות. מכן עולה שהוא הגורם העיקרית לצניחה בעודף החשבון השוטף. הגירעון בחשבון הסחורות עמד ברבעון השלישי של 2015 על 700 מיליון דולר וזינק עד לרבעון השני של 2018 ל-5.1 מיליארד, כלומר פי 7.3. בין הרבעון הראשון של 2016 לרבעון השני של 2017 שמר גירעון הסחורות על רמה יציבה של 2 מיליארד דולר. אולם בשנה האחרונה הוא עולה במהירות: 2.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2017, 3.6 מיליארד ברביעי, 4.7 מיליארד ברבעון הראשון של 2018 ו-5.1 מיליארד דולר כאמור ברבעון השני.

מכולות בנמל אשדוד, צילום: גדי קבלו מכולות בנמל אשדוד | צילום: גדי קבלו מכולות בנמל אשדוד, צילום: גדי קבלו

הנתונים האלה מבטאים כנראה בין היתר את משבר התעשייה המסורתית בישראל. לשם השוואה, חשבון השירותים שכולל חלק גדול מתוצר ההייטק הישראלי טיפס בתקופה זו מ-2015 בהדרגה מרמה של 3 מיליארד פלוס לרמה של 4 מיליארד פלוס, כלומר הוא עולה אבל לאט.

המאזן המאוחד של הסחורות והשירותים הסתכם ברבעון השני של 2018 בגירעון של 0.7 מיליארד דולר, בהמשך לגירעון של 0.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.יצוא הסחורות והשירותים נותר כמעט ללא שינוי והסתכם ב- 27.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2018. אבל יבוא הסחורות והשירותים עלה והסתכם ב- 27.9 מיליארד דולר, לעומת 27.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

עלייה של 1.4 מיליארד דולר חלה בהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל, המאפשרות שותפות בניהול החברה, בהשוואה ל- 1.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם. השקעות תושבי ישראל בחו"ל, בניירות ערך זרים סחירים עלו ב-1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2018 בהמשך לעלייה של 2.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. זאת לאחר שברבעון השני והשלישי 2017 נרשמה ירידה של מאות מיליוני שקלים בתחום זה. השקעות ישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-3.5 מיליארד דולר בהמשך לעלייה של 4.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

יתרות מטבע החוץ של ישראל ירדו ב-1.3 מיליארד דולר, והסתכמו בסוף יוני ב-114.8 מיליארד דולר. ברבעון זה רכישת מט"ח ע"י בנק ישראל הסתכמה ב-0.3 מיליארד דולר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
ל-2: שים לב גם לחשבון הפיננסי. ההיטק לא מפצה. עליה חדה בגירעון זה לא טוב, גורם לבלבול וחרדה בשוק
אפקטים של קריסה זה במפולת ותמיד יש מי שמפסיד המון. חבל. ד.א, על גירעון - מי משלם? איך מפצים על גירעון? מה ההשפעה על תנאי הריבית? המשכנתא? המיסים? קריסת תעשיות וערים בהתאם? רק ניסו לצמצם פעילות בכיל וסתכל מה קרה (ראה 3 שנים אחורה).
דילר בקזינו  |  17.09.18
6.
אנחנו חולים במחלה ההולנדית, הנה פתרונות
שהאדון ביבי, ישתף פעולה עם כחלון למהפיכה הבאה ששני דגליה הן דיכוי השקל והעלאת הפרודוקטיביות, הוצאת ענק לשיפור התשתיות בישראל: 1. סיום בניית הנמלים - והגברת התחרות ביניהם תחרות בנמלים 2. פריסת עוד 3 גיגה וואט של אנרגיה סולרית בגיבוי אגירה 3. האצת הרכבות הרכבות התחתיות והקלות וחישמולם, וייבוא 5000 אוטובוסים חשמליים 4. השלמת חיבור מרזבים לקרקע, 2 מתקני התפלה ושדרוג מתקני הטיהור 5. הגברת המחזור, ודחיקת התעשייה לפריפריה 6. הצפת השוק בדירות עם הוצאת עשרות מליארדי דולרים על תשתיות תחבורה, נמלים, אנרגיה, מים, חומרי גלם ממוחזרים, הורדת עלות המחייה (והשכר), השקל ייחלש היצרנות תעלה והייצוא יעוף קדימה.
אסף  |  17.09.18
לכל התגובות