אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השותפים שהפכו לאויבים: לוזון תבע 2.7 מיליון שקל מצאיג והפסיד צילום: אוראל כהן, עמית שעל

השותפים שהפכו לאויבים: לוזון תבע 2.7 מיליון שקל מצאיג והפסיד

בית המשפט דחה שתי תביעות שהגיש לוזון בטענה כי היהלומן ואחיו חייבים לו דמי ייזום על השבחת קרקעות שרכשו במשותף

20.09.2018, 08:21 | דותן לוי

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש איש העסקים עמוס לוזון נגד היהלומן משה צאיג, על סך 2.7 מיליון שקל. את התביעה הגיש לוזון לאחר שלטענתו לא שילם לו צאיג הוצאות פיתוח וייזום של עשרות דונמים של קרקע חקלאית שקנו במשותף בפתח תקווה במהלך שנות ה־90 באזור שבו מאוחר יותר נבנתה שכונת כפר גנים. ואולם בפסיקתו קבע סגן נשיא בית המשפט, השופט חאלד כאבוב, כי לוזון לא הצליח להוכיח כי בין הצדדים התקיים סיכום כלשהו על תשלום דמי ייזום. תביעה זהה בסכום זהה שהגיש לוזון נגד אחיו של צאיג, יוסף, נדחתה אף היא.

קראו עוד בכלכליסט

ביולי 1993 רכשו לוזון, משה צאיג, יוסף צאיג וצבי ברקוביץ, כ־10 דונם בפתח תקווה בשטח שבו נבנתה שנים לאחר מכן שכונת כפר גנים. בדצמבר 1999 רכשו האחים צאיג, לוזון ומשפחת קייזמן 21 דונמים נוספים באותו האזור. בעת רכישת שתי החלקות, ייעודן היה חקלאי, ולא הייתה תוכנית בתוקף שאפשרה בהן בנייה. אולם בשנת 2008 אושרה תכנית מתאר המשנה את ייעוד החלקות ומאפשרת בניית דירות מגורים.

שכונת כפר גנים בפתח־תקווה. מי היה היזם?, צילום: נמרוד גליקמן שכונת כפר גנים בפתח־תקווה. מי היה היזם? | צילום: נמרוד גליקמן שכונת כפר גנים בפתח־תקווה. מי היה היזם?, צילום: נמרוד גליקמן

"קבלן שיפוצים פשוט"

 

לאחר שינוי הייעוד טען לוזון כי בעת הרכישה הסמיכו אותו צאיג והבעלים הנוספים של הקרקע לטפל בייזום, פיתוח ושינוי הייעוד, ובתמורה הם התחייבו לשלם לו דמי ייזום בשיעור של 12% משווי הקרקע המושבחת בתוספת מע"מ, וכן את ההוצאות הכרוכות בפעולות הייזום. בסך הכל מדובר לטענתו בסכום של 2.7 מיליון שקל מכל אחד משני האחים.

צאיג טען כי בניגוד לטענות לוזון מי שנרשם כיזם התוכנית היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה. עוד טען כי בעת רכישת החלקה ב־1993, לוזון כלל לא היה יזם נדל"ן אלא קבלן שיפוצים פשוט ומכך ברור כי לא היה מתחייב לו לתשלום של מיליונים עבור ייזום. עוד טען כי הוא לא התחייב לשלם דמי ייזום, לא הסמיך את לוזון לפעול בשמו, וכי ללוזון אין אסמכתאות לכך שהיה מעורב בהליכי התכנון.

לוזון (מימין) וצאיג. סכסוך מתמשך, צילום: אוראל כהן, עמית שעל לוזון (מימין) וצאיג. סכסוך מתמשך | צילום: אוראל כהן, עמית שעל לוזון (מימין) וצאיג. סכסוך מתמשך, צילום: אוראל כהן, עמית שעל

סכסוך מתמשך

 

בהחלטתו כתב השופט כי בניגוד לטענתו של צאיג, עולה כי היה מודע לכך שלוזון הוא בעל קשרים בזירה העירונית של פתח תקווה ומיומנות בקידום התוכנית, וסמך עליו בעניין זה במסגרת יחסי האמון ביניהם. צאיג לעומתו פעל בעיקר בחו"ל ולא הכיר את עולם הנדל"ן בארץ. עם זאת קבע כי "בהיעדר כל ראיה חיצונית להסכמה כאמור בנוגע לתשלום דמי ייזום והוצאות, התובעים (לוזון, ד"ל) לא עמדו בנטל להוכיח כי אכן התגבשה בין הצדדים הסכמה. טענת התובע, לכשעצמה, איננה מספיקה כדי לעמוד בנטל הנדרש כדי להוכיח קיומה של הסכמה, גם בעל פה".

פסק הדין הנוכחי, מהווה פרק נוסף בסכסוך עסקי מתמשך בין לוזון וצאיג, אשר בא לידי ביטוי בסדרת תביעות שמגישים הצדיים זה נגד זה. בסך הכל התנהלו בין השניים כ־6 משפטים ועררים שונים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות