אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אסון בהמתנה: "מבני פל-קל רבים עדיין לא חוזקו או נהרסו" צילום: שאול גולן

אסון בהמתנה: "מבני פל-קל רבים עדיין לא חוזקו או נהרסו"

17 שנה אחרי אסון ורסאי, הרשויות המקומיות לא חושפות את רשימת המבנים המסוכנים. עו"ד אמיר שושני: "ליזמים אין דרך לדעת אם הנכס שרכשו מסכן חיים"

25.09.2018, 09:42 | שרה שוורץ

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

קריסת אולמי ורסאי, שהתרחשה במאי 2001 והביאה למותם של 23 מאורחי החתונה בירושלים, העלתה לסדר היום הציבורי את הבנייה בשיטת הפל-קל. 17 שנה אחרי האסון, מסתבר שהסכנה טרם חלפה, וחמור מכך – רשויות מקומיות רבות מסתירות את המידע בדבר המבנים המסוכנים מעיני הציבור.

חוסר המעש לנוכח הסכנה מפתיע, במיוחד בהתחשב במסקנות החד-משמעיות שנתנו ועדות וגופים ציבוריים שונים במשך השנים. כך, בדו"ח ביניים שפירסמה ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות האסון - ועדת זיילר - נכתב בין היתר כי "כבר בשלבים הראשונים של עבודתנו נחשפנו למידע שהצביע על הסיכון הטמון בשיטת הפל-קל, אשר מהדורותיה השונות שימשו בארץ בבנייה רבת היקף החל משלהי שנות ה-70. 'המספר' שקנה מהלכים כמבטא את היקף הבנייה הזו הוא בין 2.5 ל-3 מיליון מ"ר. ברור לנו שיש להזעיק בעניין זה שמים וארץ בטרם יארע חלילה אסון נוסף. הסיכון גלוי וברור – מדובר בשיטת בנייה מסוכנת שאין להתיר בנייה בה".

קראו עוד בזירת הנדל"ן

הממשלה החליטה לאמץ את דו"ח הביניים של ועדת זיילר, וקבעה כי אין להתיר בנייה חדשה בשיטת הפל-קל. בנוסף, הוחלט על הקמת ''מטה הפל-קל'', שנועד לשמש מטה מקצועי-הנדסי המפקח ומסדיר את הטיפול בשיטת בנייה זו – אך הוא פורק לאחר שנה והוקם מחדש ב-2006. שנה לאחר מכן, במאי 2007, פירסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל מפורט ובו הנחיות לרשויות המקומיות כיצד לנהוג לגבי מבנים החשודים שנבנו בשיטת הפל-קל. הוועדה דרשה מהרשויות המקומיות לבדוק את יציבות המבנים האלה, לבצע בהם חיזוקים ולהטיל עליהם מגבלות שימוש ועומסים בשל הסכנה הכרוכה בדבר.

בחוזר המנכ"ל הובהר כי "מהנדס הרשות יודיע לבעל בניין החשוד כמבנה פל-קל על איתור הבניין סמוך ככל הניתן למועד הוספתו לרשימה ולא יאוחר מ-14 יום ממועד זה". אלא שמבחן המציאות מוכיח אחרת: גם כיום קיימים מבנים לא מעטים שנבנו בשיטת הפל-קל ושטרם חוזקו או נהרסו. יתרה מכך, המידע אודות שיטת הבנייה המסוכנת לא חשוף במלואו לציבור בכלל, ולבעלי הנכסים בפרט.

 

 

בנייה בשיטת פל-קל. "חוסר המעשה מפתיע לנוכח הסכנה", צילום: ג בנייה בשיטת פל-קל. "חוסר המעשה מפתיע לנוכח הסכנה" | צילום: ג'ו קוט בנייה בשיטת פל-קל. "חוסר המעשה מפתיע לנוכח הסכנה", צילום: ג

 

עו"ד אמיר שושני, בעל משרד עורכי הדין אמיר שושני, המלווה בעלי נכסים שרכשו בלי ידיעתם נכסים שנבנו שיטת הפל-קל ונאלצו להשקיע כספים רבים בחיזוק המבנים, מסביר כי "פל-קל היא שיטת בנייה שהומצאה על ידי המהנדס אלי רון במטרה לתת מענה מהיר, זול ופשוט ליציקת תקרות כחלופה לתקרות צלעות עשויות מבטון מזוין. בשיטת הפל-קל נעשה שימוש בארגזי פח שמונחים עם פניהם כלפי מטה. בין החללים שנוצרים ביניהם נוצק בטון, והתוצאה המקבלת היא תקרת בטון שיש בה חללי אוויר.

"מבנה שנבנה בשיטה זו מסומן ישירות כמסוכן, וערכו פָּחוּת. יזמי נדל"ן רבים נמנעים מרכישת נכס כזה, הדורש תחזוקה שוטפת והוצאות חיזוק ושימור תקופתיים. כבר ב-1996 הודיע משרד הפנים כי שיטת הפל-קל לא עומדת בדרישת התקן הישראלי, ולפיכך אין לתת היתר בנייה וטופס 4 למבנה שיבנה בשיטה זו".

אולם המציאות בשטח מדאיגה. דו"ח של התנועה לחופש המידע שהתפרסם בשנה שעברה חשף מאות מבני פל-קל ברחבי הארץ, רבים מהם המשמשים מבני ציבור, שלא עברו חיזוק כמתחייב. למעשה, עד היום רשימת מבני הפל-קל המלאה טרם נחשפה במלואה לציבור.

"הבעיה היא ברשויות המקומיות", קובע שושני. "בעקבות ועדת זיילר, מנהלת הפל-קל הארצית מיפתה את כל המבנים שחשודים ככאלה שנבנו בשיטת הפל-קל. המנהלת פנתה לרשויות המקומיות עם רשימות מסודרות, אך רשויות רבות לא עשו עם זה כלום. הסיבה – זה עולה כסף. מעבר לזה, רשויות לא הסכימו לפרסם את רשימת המבנים, גם כאשר אזרחים ובעלי נכסים הגישו עתירות. מדוע? לדעתי, הם חששו שבעלי נכסים שנבנו בשיטת הפל-קל יבואו בדרישות וטענות לגבי היתרי הבנייה שניתנו למבנים, כיוון שהאזהרות בנושא ברורות וידועות. עד היום, המידע בנושא מבני הפל-קל חסוי בחלקו".

 

עו"ד אמיר שושני , צילום: שרון ינאי עו"ד אמיר שושני | צילום: שרון ינאי עו"ד אמיר שושני , צילום: שרון ינאי

 

בימים אלה מייצג שושני בתביעה נגד רשות מקומית, שבשטחה נעשתה עסקת נדל"ן שבעליה לא קיבלו את המידע כי מדובר בבניין שנבנה בשיטת פל-קל, למרות החשד המיידי שעלה עם היוודע זהותו של מהנדס הבניין - אלי רון. חששם הוסר עם קבלת אישור ממהנדס העיר, שעל פיו לא מדובר בבניין פל-קל. בנוסף, עיון בתיק הבניין לא העלה שום אזכור לשיטת הבנייה השנויה במחלוקת – ועל בסיס זה נעשתה העסקה.

שנים לאחר מכן, בעת שיפוצים שעבר הנכס, שוב עלה החשש כי מדובר במבנה פל-קל, ושוב התקבל אישור ממהנדס העיר שלא נעשתה בנייה בשיטה זו. ואולם, מנהלת הפל-קל הארצית אישרה שמדובר במבנה פל-קל, שנמצא ברשימה. "את הממצאים אישררנו באמצעות בדיקת מעבדה יסודית, ובעלי הבניין נאלצו לשאת בתוצאות של חיזוק ושימור המבנה", מספר שושני. "עניין דומה התרחש במבנה נוסף בצפון הארץ. שכשפניתי למהנדס העיר, קיבלתי אישור בעל פה שאין מדובר במבנה פל-קל, ואילו בדיקה מעמיקה גילתה שוב, שאכן מדובר במבנה שנבנה בשיטת הפל-קל. מדובר בצרה צרורה, הגוררת עלויות תחזוק של מיליוני שקלים. השורה התחתונה היא שללא שקיפות באשר למבני פל-קל, ליזמים אין דרך לדעת אם הנכס שרכשו מסכן חיים".

דעתו של שושני עולה בקנה אחד עם מסקנות התנועה לחופש המידע, שלפיהן הרשויות המקומיות חייבות לחשוף את הרשימות של מבני הפל-קל, שאם לא כן, ליזמים המבצעים עסקות נדל"ן כמעט אין דרך לדעת שמדובר במבנה לקוי הדורש תחזוקה שוטפת, ושערכו נמוך משמעותית.

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



עוד בזירת הנדל"ן
מומלצות וידאו
המומלצות שלנו