הבנק העולמי: כלכלת עזה במצב קריטי, הגדה המערבית בדרך למשבר

דו"ח עדכני שמפרסם הבוקר (ג') הבנק העולמי טוען כי הכלכלה העזתית במצב של התמוטטות ומזהיר כי גם המשק בגדה המערבית שידע שיעורי צמיחה נאים בשנים האחרונות צפוי להיקלע למשבר כבר בתקופה הקרובה. הדו"ח החדש יוצג בפתיחת הפגישה הדו-שנתית של ועדת הקישור אד-הוק - ועדת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית לקביעת מדיניות הסיוע לפלסטינים לצרכי פיתוח, שתתקיים ביום חמישי בניו יורק. הפגישה הזו מתקיימת במקביל לדיוני העצרת הכללית של האו"ם.

עורכי הדו"ח הדגישו כי המצב הכלכלי החמור בעזה הוא תוצאה של המצור המוטל עליה מאז עליית חמאס לשלטון בשנת 2007 כשלאחרונה התווסף גורם מכביד נוסף - משבר נזילות ומחסור במזומנים. נכון להיום, אחד מכל שני תושבים חי בעוני, ושיעור האבטלה בקרב הצעירים עולה על 70%. מרינה ווס, המנהלת האזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה הגיבה: "השילוב של מלחמה, בידוד וסכסוך פנימי הותיר את עזה במצב של שיתוק כלכלי ומצוקה אנושית גוברת. במצב שבו אנשים נמצאים במאבק הישרדות, עוני גואה, אבטלה גוברת, והידרדרות של השירותים הציבוריים כמו בריאות, מים ותברואה, נדרשים פתרונות אמיתיים ובני קיימא, ואין להסתפק בהתערבויות קצרות מועד".

עוד הוסיפה: "המצב הכלכלי והחברתי בעזה מידרדר מזה כעשור, אך ההידרדרות גברה באופן ניכר בחודשים האחרונים והגיעה לנקודה קריטית. התסכול הגובר מצטרף למתחים שכבר הגיעו לידי תסיסה ומשיבים לאחור את הפיתוח האנושי של אוכלוסיית הנוער הגדולה באזור."

לפי הדו"ח, ברבעון הראשון של 2018 הכלכלה העזתית רשמה צמיחה שלילית של 6%. הבנק העולמי ציין את החלטת הרשות הפלסטינית לצמצם את ההעברה החודשית לרצועה בהיקף של 30 מיליון דולר, צמצום תוכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב בהיקף של 50-60 מיליון דולר, והקיצוצים בסיוע של אונר"א כגורמים שתרמו להחרפת המגמה השלילית מאז תחילת השנה הנוכחית. דברים אלה מצטרפים לאזהרות ששיגרו לפני כשבועיים גורמים באו"ם שציינו כי המצב הכלכלי ברצועה "קטסטרופלי" ואינו ראוי למחיה. ברקע - תחזיות קודרות שפורסמו לפני כמה שנים שלפיהן הרצועה לא תהיה ראויה למגורי אדם בשנת 2020 אם לא יינקטו שורה של צעדים.

בגדה המערבית המצב טוב יותר, אך גם לגביה הדגיש הדו"ח של הבנק העולמי שהצמיחה הכלכלית בגדה נבלמה. בבנק העולמי צופים שהכלכלה בשטחי הרשות הפלסטינית (הרש"פ) תעמוד בפני האטה משמעותית בחודשים הקרובים נוכח ההתפתחויות הפוליטיות. הרש"פ סובלת מירידה חדה בכספי התרומות. לפי נתוני האו"ם השנה יקבלו הפלסטינים סיוע זר של כ-700 מיליון דולר, קרי כשליש הסיוע אותו קיבלו לפני כעשור מהקהילה הבינלאומית. הירידה החדה בסיוע יוצרת לקופת הרשות הפלסטינית גירעון שנתי של 1.24 מיליארד דולר, והיא צפויה להגיע לפער מימון של 600 מיליון דולר. על רקע זה, ההחלטה הישראלית האחרונה למנוע העברת הכנסות ממסים לרש"פ (מס הכנסה ומע"מ), שהיקפן מוערך ב-350 מיליון דולר בשנה, מהווה גורם סיכון משמעותי, כך לדברי הבנק העולמי.

כישלון שיחות ההסדרה והפיוס

אם בשבועות האחרונים הייתה ציפייה מסוימת של המגזר העסקי ברצועת עזה כי שיחות ההסדרה בין ישראל לבין חמאס יבשילו לכדי הסכם, ויביאו לשיפור מה במצב הכלכלי, נראה כי תקוות אלה נגוזו. בחמאס הודיעו בתחילת השבוע כי שיחות ההסדרה בתיווך מצרים הגיעו למבוי סתום והבטיחו הסלמה נגד ישראל בתקופה הקרובה וזאת במטרה ל"שבור את המצור" כהגדרתם.

השלבים המתקדמים יותר של ההסדרה היו אמורים לכלול פרויקטים כלכליים ברצועה במימון האו"ם, וזאת במטרה לקדם את שיקומה של הרצועה ולנסות לספק לעזתים אופק כלכלי גם אם מזערי.

יש לזכור שמיזמי השיקום המובטחים לאחר מבצע "צוק איתן" לא מומשו ברובם בשל המחסור בנזילות ובחומרי גלם וההסכם היה אמור להוציא אותם לדרך חדשה. אבל מי שפעלה בנמרצות לסכל כל אפשרות להסדרה היא הרשות הפלסטינית בראשותו של היו"ר אבו מאזן, שדחה את ההצעות המצריות לקיומם של שיחות פיוס מחודשות עם חמאס. הארגון האסלאמיסטי מצדו גם הוא לא הפגין נכונות משמעותית, ועתה לא רק שסיכויי הפיוס לא התקדמו אלא גם הלכו מספר צעדים לאחור.

במצב דברים שכזה ואם לא תתחולל תפנית מפתיעה ובלתי צפויה הקרע הפנים פלסטיני רק אמור להתגבר בחודשים הקרובים. כל זאת בייחוד לאור איומיו האחרונים של אבו מאזן להחריף את הסנקציות כלפי רצועת עזה (קיצוץ נוסף בשכר העובדים, ככל הנראה). לתרחיש כזה של הסלמה יהיו גם השלכות על ישראל, בעיקר עקב התחושה בצד הפלסטיני כי ממשל טראמפ מנסה להוריד באופן סופי את הסוגיה הפלסטינית מעל סדר היום הבינלאומי.

הכותב הינו מנהל חברת קונקורד המזה"ת