אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תערוכה: 8 נשים חושפות את הניצול סביב הדיור הציבורי צילום: תומי הרפז

תערוכה: 8 נשים חושפות את הניצול סביב הדיור הציבורי

התערוכה "לביאות", שמאגדת את סיפורן המטלטל של נשים חד־הוריות שנוצלו בידי נציגי מוסדות הדיור הציבורי, תוצג מחר לראשונה לציבור

29.09.2018, 22:33 | ענת ברזילי

"הייתי בת 9. בוקר אחד הגיע לביתנו שוטר מטעם ההוצאה לפועל במטרה לעצור את אמא שלי, דיירת דיור ציבורי, על פיגור בתשלומים. אמא נבהלה, התנגדה והתחננה שיעזוב אותה. הוא ניצל את מצבה וניצל אותה מינית לאורך שנים. כשסיים איתה עבר גם אליי, ואנס אותי".

העדות הזאת היא אחת מבין עדויות רבות של נשים חד־הוריות שנוצלו על ידי נציגי מוסדות המדינה על רקע זכאותן לדיור ציבורי. בתערוכה "לביאות", שתעלה מחר בתיאטרון הערבי־עברי ביפו, מציגה היוצרת והפעילה החברתית כרמן אלמקייס־עמוס (39) שמונה דיוקנאות של נשים חד־הוריות, שלכולן סיפור דומה: משום היותן עניות ומוחלשות הן חוו הטרדות מיניות, התנכלויות, אונס ושידול לזנות מצד בעלי כוח.

כרמן אלמקייס־עמוס: כשהתחלתי לצאת עם הנשים האלה להפגנות, שמעתי שפה מישהי הוטרדה ושם מישהי הוטרדה, והבנתי שזה מערכתי", צילום: תומי הרפז כרמן אלמקייס־עמוס: כשהתחלתי לצאת עם הנשים האלה להפגנות, שמעתי שפה מישהי הוטרדה ושם מישהי הוטרדה, והבנתי שזה מערכתי" | צילום: תומי הרפז כרמן אלמקייס־עמוס: כשהתחלתי לצאת עם הנשים האלה להפגנות, שמעתי שפה מישהי הוטרדה ושם מישהי הוטרדה, והבנתי שזה מערכתי", צילום: תומי הרפז

"הטרדות מיניות של נשים בדיור הציבורי הן תופעה שנחשפתי אליה ברגע שנכנסתי למאבק על זכאותן", אומרת אלמקייס־עמוס. "כשהתחלתי לצאת עם הנשים האלה להפגנות וביקרתי בבתים שלהן, שמעתי שפה מישהי הוטרדה ושם מישהי הוטרדה, והבנתי שזה מערכתי, שבעצם כל הנשים בדיור הציבורי הוטרדו".

במקום שהדיור הציבורי יהיה תשתית ממשלתית המגנה על העניים בחברה, הוא הופך לדרך נוספת לדיכוי המוחלשים.

"כן. זה לחיות באיום מתמיד", אומרת אלמקייס־עמוס, "את תעשי את מה שאני רוצה, ואם לא - לא תקבלי את הזכויות שלך. שמעתי סיפורים מזעזעים. למשל רכז שטח של חברת עמידר שנכנס לבדוק אצל דיירת אם יש בכביסה שלה תחתונים של גבר, כי אשה שרשומה כחד־הורית בדיור הציבורי אסור שיישן או יגור אצלה גבר. רכזי שטח של חברת עמידר מרשים לעצמם להיכנס לבית ולשאול שאלות פולשניות שהם לא אמורים לשאול אשה. זו השלטת טרור. יש כל הזמן מעקב אחריהן במטרה לשלול מהן זכויות.

תצלומים מתוך התערוכה. "לחיות באיום תמידי", צילום: כרמן אלמקייס עמוס תצלומים מתוך התערוכה. "לחיות באיום תמידי" | צילום: כרמן אלמקייס עמוס תצלומים מתוך התערוכה. "לחיות באיום תמידי", צילום: כרמן אלמקייס עמוס

"חשוב להדגיש שאשה שגרה בדיור הציבורי, סביר להניח שחיכתה לבית 12 שנה, אם לא יותר. יש קריטריונים נוקשים מאוד לזכאות, ואם היא קיבלה אז מגיע לה. אין מישהו שיכול לערער על זה. לא מדובר בטובות של אף אחד. אז אחרי כל זה מגיע גבר, שהוא בסך הכל רכז של חברה משכנת, ומרשה לעצמו להתנהג איך שבא לו כי הוא יודע שהמערכת לא תעשה לו שום דבר. יש לו כוח עצום, כי ככל שאת נזקקת, את יותר תלויה בו. אם הוא יגיד עלייך משהו רע, את יכולה לאבד את הבית שלך".

לתערוכה "לביאות" קדם שיתוף פעולה עם ח"כ אורלי לוי־אבקסיס ופורום הדיור הציבורי, שפועלים מאז 2011 לשיפור הדיור הציבורי: סרט שצילמה אלמקייס־עמוס ובו עדויות של נשים בדיור הציבורי, אשר הוקרן בפני ועדה מיוחדת בכנסת. "זו היתה הפעם הראשונה שבה הכל נחשף, ולאנשי משרד השיכון ואנשי עמידר היה קשה להאמין. העלינו אז דרישות קונקרטיות בנושא, ועמידר הקימה ועדה פנימית שמצריכה את הנשים להגיע להתלונן בפניה, אך למעשה מסיבה זאת היא לא יעילה. רכז אחד שהוגשה נגדו תלונה עבר לעבוד בסניף בעיר אחרת, ורכז אחר יצא לחופשה בעקבות תלונה וחזר בדיוק לאותו תפקיד. צריך להיות כאן עונש רציני יותר".

מחברת עמידר נמסר: "אנו מגלים אפס סובלנות להטרדות ולפגיעה בדיירים, כך שבחברתנו לא יעבוד, אף לא יום אחד, אדם או ספק שהטריד דיירים. מיד עם קבלת פנייה בנושא אנו פועלים לבדיקה יסודית, ובהתאם מפסיקים עבודתו של מי שנמצא כי התנהל באופן שאינו ראוי. לצורך הבטחת מגורים בכבוד ובבטחה בדיור הציבורי, ערכנו לפני שנים שינוי בנוהל הביקורים של רכזי השטח, גיבשנו תקנון מחייב כלפי עובדים וספקים והוקם מנגנון אכיפה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
שלוש נשים צעירות, למה הן צריכות לגור בדיור ציבורי???
דיור ציבורי מיועד לנכים וזקנים, לא לנשים שיכולות לעבוד. מחפשים אצלנו עובדת לחדר אוכל, 37 שקל לשעה + נסיעות. מי משלושתן שבאה לראיון - מתקבלת אוטומטית. אתם חושבים שמישהי מהן תבוא? הגדילה לעשות שרה (אסולין, אלא מה) - היא "נאבקה על זכותה" להישאר בבית שאמא שלה קיבלה מעמידר מתוקף היותה מבוגרת ו/או חולה (ככל הנראה) - למה לעזאזל היא חושבת שיש לה זכות להישאר בבית הזה, שאני ועוד בערך 750 אלף משלמי המיסים במדינה הזאת, מממנים?
משתינים מהמקפצה  |  27.09.18
לכל התגובות