הסוכרייה הבאה של נתניהו: תוספות לשוטרים תמורת קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה

המערכת הפוליטית מחכה לתקופת אחרי החגים ומצפה בדריכות להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אם להקדים את הבחירות לכנסת ה־21, ואם כן, באיזה מועד לקיימן.

באמצע אוגוסט 2018 הודיע נתניהו לשותפים הקואליציוניים שעליהם להגיע להסכמה אם מחוקקים או לא את חוק הגיוס עד לתחילת ספטמבר 2018 אבל המועד הזה כבר חלף, ומאז לא קרה דבר. יו"ר ש"ס שר הפנים אריה דרעי, יו"ר ישראל ביתנו שר הביטחון אביגדור ליברמן ויו"ר דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני סבורים שניתן לחוקק את חוק הגיוס המוצע בכמה שינויים, אבל כולם ממתינים להודעתו של יו"ר יהדות התורה וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, המחכה להחלטתה של מועצת גדולי התורה.

בישיבה השבועית האחרונה של נתניהו עם ראשי מפלגות הקואליציה, שנערכה בשבוע שעבר, דחק ראש הממשלה בליצמן לספק תשובה. ליצמן השיב כי יודיע מה עמדתו רק אחרי החגים. נתניהו הקשה עליו, וליצמן התעקש כי מועצת גדולי התורה תקבל החלטה רק אחרי החגים.

ביום שלישי הקרוב יסתיימו החגים, בעוד שבועיים וחצי ייפתח כנס החורף של הכנסת וההחלטה צריכה להתקבל. בכירים בליכוד אומרים כי דומה שנתניהו עדיין לא החליט בעצמו מה הוא רוצה. להערכתם, בסופו של דבר הוא יחליט להקדים את הבחירות לתחילת 2019.

התוספת לשוטרים במחיר פגיעה בבריאות וברווחה

בינתיים נתניהו והשרים לא ממתינים להחלטה על הקדמת הבחירות, וכבר החלו להרעיף על הציבור צ'ופרים, כדי שהבוחרים יילכו לקלפי שבעים ועם כיסים מלאים. נתניהו עצמו זיגזג בסוגיית תשלום תוספת שכר של 7% לשוטרים בלחץ הבחירות.

בתחילת ספטמבר החליט נתניהו שגמלאי ומשרתי המשטרה, השב"כ והמוסד לא יקבלו מהמדינה תוספת שכר על היעדר ביטחון תעסוקתי החל מ־2006, כפי שניתנה לאנשי הקבע בצה"ל. בעקבות ההחלטה הודיעה המדינה שתעתור לבג"ץ נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין. פסיקת בית הדין לעבודה העניקה תוספת רטרואקטיבית גם לגמלאי השב"כ, המוסד והשב"ס ויצרה תקדים לתביעה של המשטרה.

לנוכח המחאה הציבורית של משפחות השוטרים ומחשש שייפגע בקלפי לנוכח כוחם האלקטורלי, ביצע נתניהו סיבוב פרסה והחליט על הקמתו של צוות שיבחן את הנושא. העלות החד־פעמית לתקציב המדינה של תשלום התוספת הזו לשוטרים היא 7 מיליארד שקל (תשלום רטרואקטיבי מ־2006) ועוד עלות שנתית שוטפת של כ־620 מיליון שקל.

הצוות המיוחד בראשות סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס) ובגיבויו של שר האוצר משה כחלון כבר החל בבדיקת הנושא. כחלון רצה כל הזמן לבוא לקראת השוטרים, אבל גלגל את הנושא לעבר נתניהו והממשלה כדי שלאחר קבלת ההחלטה על תשלום התוספת יסכימו השרים שעליהם לקצץ בתקציבם. בכירים במשרד האוצר מעריכים שהתוספת תשולם בסופו של דבר לשוטרים אבל תיפרס לתקופת זמן ארוכה, במחיר של קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה שיפגע בעיקר בבריאות, רווחה, חינוך וביטחון. ההבטחה תינתן לשוטרים לפני הבחירות, את המחיר ישלם תקציב המדינה בקדנציה הבאה.

משכנתא של 90% לדירות עד 1.3 מיליון שקל

כחלון ושר הכלכלה אלי כהן מקדמים מתן משכנתא של 90% מערך הדירה לזוגות צעירים שירכשו דירה במחיר של עד 1.3 מיליון שקל. בכך מבקש כחלון להשלים מהלך נוסף שיסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה. ההצעה הועלתה לראשונה על ידי ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, אך נדחתה אז על ידי האוצר בשל חשש שתיצור לחץ לעליית מחירי הדיור, פגיעה במדיניות בנק ישראל וחשיפה תקציבית גבוהה.

כעת ההצעה תקודם מתחילת 2019 במסגרת חוזר של החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, שיקבע שהמדינה תערוב לסכום המשכנתא לזכאים בין 75% ממחיר הדירה (תקרת ההלוואה לדירה ראשונה שאותה יכולים הזוגות הצעירים כיום לקחת מהבנקים למשכנתאות) לבין התקרה החדשה של 90% מערך הדירה. הריבית על סכום ההלוואה בין 75% ל־90% צפויה להיות נמוכה יותר מכיוון שהיא מגובה בערבות מדינה. לפי הערכות בענף המשכנתאות, עלות העמדת ערבות המדינה עשויה לנוע בין 70 ל–100 מיליון שקל.

גורמים במפלגה אומרים כי בעבר לא ניתן היה להפעיל את התוכנית מכיוון ששוק הדיור היה ברתיחה, והדבר היה מתדלק אותו אבל כיום השוק רגוע, אפשר לשחרר את הרסן ולסייע לזוגות הצעירים לרכוש דירה יד שנייה. בכולנו דוחים את הביקורת נגד התוכנית ואומרים כי לא מדובר בתעמולת בחירות וכי התוכנית אינה מיועדת למשקיעים אלא רק לזוגות צעירים, באזורים שבהם לא מופעלת תוכנית מחיר למשתכן, ובתקרת מחיר של 1.3 מיליון שקל.

היוזמה, כך מקווים בכולנו, תגרום לזוגות הצעירים הללו ללכת אל הקלפי כשהם זוכרים מי סייע להם לקבל את המפתח לדירה.

בין עודפי ביטוח לאומי למלחמות הקרדיט בביטחון

 

שר הרווחה חיים כץ (הליכוד) הודיע על ביטול ההסכם להעברת עודפי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי בהיקף של כ־20 מיליארד שקל למשרד האוצר, והפניית העודפים לצורכי המבוטחים. באוצר מתנגדים כמובן, וספק אם ההצעה תתקבל.

ואילו שרת התרבות מירי רגב (הליכוד) יחד עם כחלון מובילה את "חוק נאמנות בתרבות" המאפשר למשרד התרבות לשלול תקציבים ממוסדות השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות, לאלימות ולטרור. עד כה הסמכות הזו היתה בידי האוצר שלא השתמש בה. ההצעה הזו תתווסף לחוק הלאום שנחקק בקיץ, במטרה לקרוץ לבוחרי הבית היהודי להעדיף את הליכוד ואת כולנו.

נתניהו גילה רוחב לב הקיץ בהגדלת תקציב מערכת הביטחון ב־30 מיליארד שקל בתוכנית רב־שנתית לצורך הגנה מפני טילים. הוא רוצה להראות לציבור שהוא אכן "מר ביטחון" ויש על מי לסמוך. אלא שכחלון מיהר להודיע לציבור על הקצאת הכסף ואף יצא בקמפיין "כחלון הביטחון שלך". בינתיים ליברמן התלונן שלמרות הקרב על הקרדיט הכסף עוד לא הגיע למערכת הביטחון. בשבוע הבא היתה אמורה להתקיים ישיבה בנושא, שנדחתה לעוד שבועיים.

לפי שעה לא ברור מהיכן באמת יגיע הכסף ועל חשבון מי. אבל ההכרזה על התוספת תיעשה באופן בפומבי (השאלה אם גם יודיעו באותה הזדמנות על הקיצוץ) כדי שהבוחרים יידעו שהתוכנית תגן עליהם.

נתניהו ממתין להמלצות שיגיש לאחר החג יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה פרופ' אבי שמחון בעניין הפחתת המס על הבורסה שעומד כיום על 25%. שר המדע אופיר אקוניס (הליכוד) כבר דרש להפחית את שיעור המס. הגורמים המקצועיים במשרד האוצר מתנגדים להפחתה כזו, גם מכיוון שהדבר יגרום לחסר גבוה בהכנסות המדינה ממסים.

גורמים באוצר לא ממש אוהבים את פעילות היתר בנושא של שמחון ואומרים כי הוא פועל בחוסר סמכות, מאחר שמדיניות המיסוי נקבעת על ידי שר האוצר. ההערכה היא שבאוצר יתנגדו להורדת המס על הבורסה.

בכנסת מעריכים שאם בסופו של דבר יהיה עודף בהכנסות המדינה ממסים, מה שבינתיים לא מתרחש השנה, כחלון כבר ימצא דרך אחרת לתת אותו לבוחרים.

דומה שזוהי רק ההתחלה: ב־2019, ככל שיתקרב מועד הבחירות, השרים ימשיכו בהרעפת סוכריות על הציבור בדרכו אל הקלפי. בינתיים כולם מחכים לנתניהו, יותר נכון לליצמן ולמועצת גדולי התורה.