משרד השיכון מכניס את הפילנתרופים לתחום הפינוי־בינוי

משרד הבינוי והשיכון והרשות להתחדשות עירונית מקדמים בימים אלה פיילוט חדשני במסגרתו ישולבו עמותות העוסקות בפעילות קהילתית בשכונות מוחלשות, בייזום פרויקטים של פינוי־בינוי באותן שכונות. זאת על מנת למתן השפעות חברתיות שליליות שעלולות להתלוות לתהליכי התחדשות עירונית, בהן דחיקת רגליה של האוכלוסייה הוותיקה שאינה עומדת בעלויות המחיה בשכונה המחודשת, ניכור בין האוכלוסייה חדשה והוותיקה ועוד.

במסגרת הפיילוט ששמו "התחדשות עירונית חברתית" צפוי המשרד לפרסם קול קורא לעמותות המבצעות פעילות קהילתית בשכונות בעלות חתך סוציו־אקונומי נמוך, ואשר הכדאיות הכלכלית לביצוע פרויקטים בהן היא גבולית, על מנת להגיש הצעות לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 או פינוי־בינוי. במסגרת הפרויקטים ייבנו לפחות 100 דירות חדשות, מהן 20% מיועדות להשכרה ארוכת טווח, ובחלקן להשכרה מוזלת.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. "התחדשות לצמצום פערים" | צילום: נמרוד גליקמן

בטיוטת הקול הקורא אשר תופץ להערות הציבור מיד לאחר החג ואשר עותק ממנה הגיע לידי "כלכליסט", נכתב כי בשלב הראשון מתכוון המשרד לסבסד את ביצועם של שני פרויקטים מסוג זה בסך כולל של 40 מיליון שקל, ועד 25 מיליון שקל לפרויקט.

בנוסף לתקציב זה במשרד הבינוי והשיכון בונים על כסף נוסף אשר יגיע מהעמותות עצמן, וכן על השתתפות של לפחות מיליון שקל מצד הרשות המקומית בכל מיזם. יש לציין כי העמותה אינה אמורה להחליף את היזם, אלא לתווך בינו ובין האוכלוסייה המקומית תוך הגנה על האינטרסים שלה.

היוזמה התחילה מהשטח

הקול הקורא מגדיר קבוצה של כ־100 שכונות המכונות "שכונות יעד". מדובר בשכונות שבהן מחיר מכירת הדירות נמוך מ־13 אלף שקל למ"ר, בעוד שבאותה עיר קיימות שכונות נוספות שבהן מחיר המכירה גבוה מ־15 אלף מ"ר. אין מדובר ביישובי הפריפריה הרחוקה אשר בהם אין כל כדאיות לביצוע התחדשות, כי אם בשכונות חלשות בערים בשולי אזור המרכז. בין היתר מופיעות ברשימה שורה של שכונות באשקלון, חדרה, חיפה, טירת כרמל, בית שמש, רמלה, לוד וראש העין. 

נווה דוד בחיפה. אחת משכונות היעד ל"התחדשות עירונית חברתית" | צילום: אלעד גרשגורן

לדברי חגי טולדנו, מנהל אגף בכיר דיירים וקהילה במשרד הבינוי והשיכון, "היוזמה התחילה מהשטח, כאשר כמה עמותות המרושתות בשכונות מצוקה החלו להתעניין באפשרות לסייע לאוכלוסיה המקומית לקדם פרויקטים של התחדשות במקום".

משיחות עם גורמים במשרד השיכון עולה כי יש כיום 3־4 עמותות הנתפסות כבעלות משאבים ניהוליים וכספיים לקידום פרויקטים מסוג זה.

חיים אביטן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית | צילום: עמית שעל

אחת מהן היא קרן שחף, המפעילה קהילות משימתיות ביישובי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, פועלת בין היתר בחיפה, לוד וירוחם. יו"ר הקרן הוא איש העסקים אבי נאור, ועל השותפים בה נמנים קרן אריסון (ע"ש טד אריסון), גנדיר - קרן משפחתית אשר הוקמה ב־2004 על ידי יהודית יובל־רקנאטי, קרן מאירוף, קרן שטיינרט, פדרציית וושינגטון־ישראל ועוד.

גוף נוסף ששמו הוזכר הוא עמותת "ארץ עיר" (אשר נקראה עד לאחרונה "תור המדבר"), הפועלת לקידום קהילתיות עירונית ביישובי הפריפריה, ואשר על תורמיה נמנים ארגון הפילנתרופים היהודים־אמריקאים CJP, בנק לאומי, בנק מזרחי, ג'וינט ישראל, גנדיר, ההסתדרות הציונית העולמית ועוד. יו"ר הוועד המנהל בעמותה הוא ד"ר ערן בוכלצב, המשמש גם כמנהל מרכז הידע והפיתוח של מכון הנגב.

להתניע שיקום

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר כי "המהלך להתחדשות עירונית חברתית בא מתוך שאיפה לצמצום פערים בחברה הישראלית. בפרויקט זה נביא לכך שתתאפשר התחדשות עירונית גם במקומות בהם אין כדאיות כלכלית, תוך הסתכלות על סביבת המגורים ועל טיפוח הקהילה".

מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, חיים אביטן אמר כי "היוזמה החדשה שמה במרכז את השכונות הקשות, שאינן בעלות כדאיות כלכלית, והופכת אותן לכדאיות. אנו מאמינים כי בעזרת התנעה של פרויקט נקודתי בשכונה, תיווצר השפעה אשר תסייע לשקם את השכונה כולה, וכך נחולל שינוי גדול במגוון ערים".