צילום: עידן גרוס
מי משפיע יותר על האושר - הממשלה או הרשות המקומית?
ההנחה כי רק לממשלה השפעה על האושר הלאומי היא מוטעית ובעייתית. דווקא לרשות המקומית השפעה רחבה על מספר גורמים שמשפיעים באופן ישיר על האושר
קראו עוד בכלכליסט
אבל ההנחה כי רק לממשלה השפעה על האושר הלאומי היא מוטעית ובעייתית. דווקא לרשות המקומית השפעה רחבה על מספר גורמים שמשפיעים באופן ישיר על האושר. לרשות המקומית ולעומד/ת בראשה היכולת להשפיע באופן מהיר יותר על האושר מאשר גורמי ממשל ולקבוע את האושר כחלק מסדר העדיפויות של הרשות המקומית.
תחושת הקהילתיות משפיעה מאד על האושר. אנשים שמרגישים כי הם חלק מקבוצה יהיו מאושרים יותר וירגישו בטוחים יותר. לרשות המקומית השפעה מהותית על תחושת הקהילתיות ושיתוף התושבים. כאן לממשלה אין כמעט תפקיד והרשות צריכה להשקיע משאבים רבים בגיבוש הקהילה ובשיתופיות.
מעבר לתחושת הקהילתיות לרשות המקומית השפעה רבה על פעילות הפנאי של התושבים. החל מפארקים, חוגים לכל הגילאים, מועדונים לקשישים ועוד. המחקרים בתחום האושר מצאו כי לפעילות הפנאי השפעה מהותית על האושר. המחקרים אף הגדילו לעשות וחילקו את הפנאי לפנאי פסיבי ופנאי אקטיבי. הפנאי האקטיבי (כמו פעילות ספורט, נגינה וכו) הוא זה שמגביר את האושר. לעומת זאת הפנאי הפסיבי (צפייה בטלוויזיה) לא רק שלא מוסיף לאושר הוא אף עלול לפגוע ברמת האושר. לכן רשות מקומית שתדאג לעודד את תושביה להיות פעילים בשעות הפנאי על ידי חוגים מסובסדים, בניית תשתיות פנאי ועוד תגביר באופן ישיר את האושר של התושבים.
גורם נוסף שמשפיע באופן מהותי על האושר הוא עבודה. המחקרים בהם הייתי מעורב הראו באופן חד משמעי כי עבודה היא אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על האושר אפילו ללא קשר למהות העבודה. נכון שעניין התעסוקה מושפע ממדיניות מאקרו כלכלית ממשלתית, אבל לרשות המקומית השפעה רבה על התעסוקה באזור באופן ישיר ובאופן עקיף. ראשית, לרשויות המקומיות יכולות להפעיל לחץ על הממשלה על מנת שתשקיע בתעסוקה באזור ותיתן הטבות למעסיקים במקרים מסוימים (כמו בפריפריה). מעבר לכך רשות מקומית יכולה וצריכה לפתח אזורי תעשייה ומשרדים על מנת למשוך עוד ועוד מעסיקים. הרשות המקומית עם לחץ נכון יכולה לדאוג לתחבורה ציבורית טובה יותר מה שיעזור לתושביה להיות נגישים למקומות עבודה רחוקים יותר.
לרשות המקומית גם השפעה על החינוך, והחינוך הוא בהחלט גורם המשפיע על האושר. במדינות בהן האושר הופך להיות יעד לאומי מלמדים את הילדים כבר מגיל הגן כיצד לחיות חיים מאושרים יותר. להיות פעילים בשעות הפנאי, לעשות ספורט, להתנדב למען הקהילה ועוד ועוד. נכון כי משרד החינוך הוא גורם משפיע ולרשות המקומית אין השפעה עליו, אבל תשתיות החינוך, העשרה מעבר לתוכנית הבסיסית ועוד מושפעים ממדיניותה של הרשות המקומית ומההשקעה אותה היא עושה בחינוך.
שיעורי ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות אינם גבוהים בדרך כלל וחבל. לרשות המקומית השפעה רבה על חיינו ועל אושרנו. אל תוותרו להם. דרשו מהם יותר. והפעם הצביעו למי שמבטיח לכם כי ישקיע באושר שלכם ויציג תוכנית מלאה לכך. הגיע הזמן לשים את האושר שלנו על השולחן ולדרוש גם מהמנהיגות המקומית לשים את האושר בסדר העדיפויות.
הכותב הוא פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וחוקר אושר, דיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל
תגובה אחת לכתיבת תגובה