"התקנות החדשות בחוק התכנון והבנייה כנגד עבירות בנייה רומסות את זכויות הערבים"

תקנות חדשות בחוק התכנון והבנייה שיכנסו לתוקף בדצמבר השנה ויקנו לפקחים יכולת להטיל קנסות בסך מאות אלפי שקלים על עבירות בנייה וכל זאת ללא משפט, רומסות את "זכות האזרח להגנה פלילית, וזכותו ליהנות מההגנות המובטחות לו בדין הפלילי". כך טוענים חברי הכנסת ד"ר אחמד טיבי וטלב אבו ערער (הרשימה המשותפת) במכתב ששלחו אתמול לשרת המשפטים איילת שקד ולשר האוצר משה כחלון ומוען גם ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט.

במכתב מבקשים חברי הכנסת מהשרים להקפיא את כניסת התקנות ולקיים דיון חוזר בהן "לאור חוסר הסבירות והמידתיות בעצם התקנת התקנות ולאור השלכותיהן על האוכלוסייה הפלסטינית בישראל ובמזרח ירושלים".

טיבי ואבו ערער הם חברים בוועדת הפנים והגנת הסביבה שדנה בתקנות ואישרה אותן ביוני ועל כך מבוססת פנייתם אל השרים.

את טיבי ואבו ערער מייצג עו"ד קייס נאסר והוא זה שחתום על המכתב. בשיחה עם כלכליסט אומר נאסר כי המכתב הוא צעד אחרון לפני הגשת עתירה לבג"ץ.

עבירות בנייה יגררו קנסות בסך של עד 300 אלף שקל

תיקון שאושר באוקטובר 2017 בחוק התכנון והבנייה נועד להגביר את האכיפה כנגד עבירות הבנייה. נדבך עיקרי בחוק הוא הפיכתן לעבירות מנהליות בעוד שקודם לתיקון הן היו עבירות פליליות. משמעות הדבר היא כי לאחר התיקון פקח בנייה יכול להוציא באופן מיידי קנס (בדומה לפקח תנועה), בעוד שקודם לכן סמכות זאת הייתה של בית המשפט וזאת לאחר דיון ובו נשקלו נסיבות העבירה, ונסיבות חייו של מבצע העבירה.

ביוני השנה תוקנו התקנות כדי לאפשר להוציא לפועל את התיקון לחוק, וכאמור בדצמבר הן אמורות להיכנס לתוקף. על פי התקנות החדשות הקנס על חריגת בנייה בהיקף של יותר מ-100 מ"ר הוא 300 אלף שקל, חריגה בהיקף של 10-75 מ"ר מחייבת קנס של 200 אלף שקל, וחריגה בהיקף של 75-50 מ"ר תוביל לקנס של 100 אלף שקל.

על פי נאסר העונשים האלה חמורים פי 3 מהעונשים שהיו נהוגים טרם התקבל התיקון לחוק, ובנוסף הוא מזכיר כי לפקח אין כל שיקול דעת ואינו מתחשב בנסיבות העבירה. "בבית המשפט הנאשם יכול להסביר את הנסיבות ובקנס מנהלי אין אפשרות כזו. לפקח אין שיקול דעת, ההתייחסות היא למבנה ולא לאדם".

במכתב טוען נאסר כי העונשים הכבדים המוטלים בגין עבירות הבנייה הופכים אותן בפועל לפשע, שכן "הקנסות הולמים עונש על עבירת פשע". כך שמצד אחד מתייחסים אל מבצע העבירה כפושע ומצד שני הוא מטופל בהליך מינהלי ולא בהליך פלילי באופן שמונע ממנו את ההגנה המשפטית הקיימת לנאשם בפלילים.

"מצוקת הדיור היא תוצאה של מדיניות תכנונית כושלת"

על פי הערכות ביושבים ערביים יש כ-60 אלף יחידות דיור שנבנו ללא היתר, ובישובים הבדואים הלא מוסדרים יש עוד עשרות אלפי יחידות דיור כאלה. לכך יש להוסיף כמות לא ידועה שגם היא נאמדת בעשרות אלפים של דירות במזרח ירושלים. שיעור ניכר מהציבור הערבי מתחת לקו העוני ומכאן החשש כי רבים יתקשו לשלם את הקנסות הכבדים ויכלאו, ובנוסף ביתם ייהרס. "המשמעות האופרטיבית של התקנות החדשות היא הרס טוטאלי של עשרות בתים והכנסה של מאות אנשים לבתי הכלא," אומר נאסר.

לטענת טיבי ואבו ערער מצוקת הדיור בישובים ערביים נוצרה בעקבות מדיניות תכנונית כושלת של מדינת ישראל. מדיניות שנמשכה עשרות שנים במהלכן לא קודמו תוכניות מתאר בישובים ערביים ולא הופשרו קרקעות לבנייה "כך אולץ שיעור ניכר מהאזרחים הערביים לבנות ללא היתר וזאת רק כדי להבטיח קורת גג להם ולבני משפחותיהם". לטענתם מצוקה הדיור עדיין לא באה על פתרונה ומכאן חוסר ההגינות, הסבירות והמידתיות בהפעלת התקנות.